נוטעים כשר

עץ פרי שמגיע עם גוש אדמה מכל משתלה שלא עמדה בתנאים ההלכתיים, מותר לשתול עד תאריך כ''ט באב בשנה זו.

הרב יצחק דביר , י"ג באב תשפ"א

נוטעים כשר              -ערוץ 7
הרב יצחק דביר
צילום: עצמי

בכל שנה בימים הסמוכים לט"ו באב ישנו עומס במשתלות עצי הפרי, כדי להקדים ולהרוויח שנת ערלה. בערב השמיטה הלחץ מורגש שבעתיים, עד שמורגשים חוסרים ממשיים במלאי עצי הפרי למי שלא הקדים והזמין.

בתוך כל הלחץ הזה נעצור רגע ונשאל – בדקתם שהעץ כשר והכל לפי ההלכה? למה צריך הכשר על העץ אתם שואלים? אז בואו נספר לכם עשרה נקודות שלא בטוח ידעתם על עצי פרי:

'העץ בן ארבע'! אמר לכם בביטחון המוכר במשתלה - לא בטוח שזה נכון מבחינה הלכתית! לפי ההלכה מנין שנות העץ מתחיל מחדש משעה שהוא ניטע בקרקע, אלא אם כן הוא היה נחשב כמחובר לקרקע גם קודם לכן. לשם כך נדרשים נקבים רחבים בתחתית השתיל, ושלכל אורך הגידול הוא יהיה מונח ישירות על הקרקע.

לא תמיד התנאים הללו מתקיימים במשתלות, פעמים רבות השתילים מונחים על גבי ניילון, פלריג או בטון, וגם אם כשהגעתם ראיתם את העץ מונח על האדמה, קשה לדעת כמה זמן הוא מונח כך והיכן היה מונח קודם לכן. לשם כך ישנן משתלות מפוקחות ובהן על כל עץ ישנה חותמת כשרות המעידה בן כמה העץ מבחינה הלכתית.

לא רבים יודעים, אבל האפשרות שלא למנות שנות ערלה מחדש מותנית גם באופן השתילה בגינה, אם לא נקפיד שגוש האדמה שבו נטוע העץ לא יתפורר בעת השתילה, נצטרך למנות מחדש את שנות הערלה.

במשתלות מפוקחות, יחד עם כל עץ מקבלים פרוספקט הוראות מדויק על מנת שהשתילה תתבצע כראוי. לפיקוח על המשתלות ישנה גם השלכה הלכתית לפני השמיטה: עץ פרי שמגיע עם גוש אדמה מכל משתלה שלא עמדה בתנאים ההלכתיים, מותר לשתול עד תאריך כ''ט באב בשנה זו, ואילו עץ פרי שמגיע ממשתלה מפוקחת מותר לשתול עד כט אלול. למרות זאת מומלץ מאוד להקדים ולשתול עד ט"ו באב, מחשש שמא הגוש יתפורר בעת השתילה, ובמקרה כזה יהיה אסור לשתול את העץ.

כמעט כל עצי הפרי שנמכרים היום מורכבים! על מנת לחזק את העץ ולהמנע ממחלות קרקע שותלים עץ עמיד וחזק, שפירותיו אינם טובים, ועליו מרכיבים ענף בעל פירות איכותיים. המחקר בתחום זה מתפתח כל העת עד שכיום כמעט כל העצים אינם 'אותנטיים' והם מורכבים על גבי בסיס גזע ממין אחר. למשל: קניתם עץ הדר? יש סבירות גבוהה שהחלק התחתון של הגזע שלכם הוא בכלל חושחש... לפי ההלכה אסור להרכיב שני מיני עצים זה על זה, אלא אם שני העצים הינם מאותה משפחה הלכתית ונחשבים כמין אחד.

לדעת פוסקים רבים האיסור חל לא רק על מי שביצע את ההרכבה, אלא אף מי ששותל את השתיל בגינתו נחשב כמרכיב ועובר איסור. עקרונית ניתן לבדוק במשתלה באופן עצמאי את מין ההרכבה, כדי לוודא שאין בו איסור, לרוב מדובר במידע מהימן (שכן יש לו גם השלכות אגרונומיות משמעותיות), אך כבר נתקלנו כמה פעמים במקרים שמתוך חוסר תשומת לב או רשלנות ניתן מידע שאינו מדויק לגבי מקור הכנה.

במשתלות מפוקחות הלכתית עוקבים אחר העץ מתחילתו על מנת לוודא שההרכבה מתבצעת לפי כללי ההלכה. מהנסיון שלנו במכון התורה והארץ, גם כאשר בעל המשתלה טוען בלהט שהעץ עומד בתנאים ההלכתיים, הדבר לא בהכרח נכון, מפני שלא כולם מבינים לעומק את פרטי ההלכה.

כך למשל בקבלה שקיבלנו מאחת המשתלות כתוב: "אנו מוכרים שתילים מנותקים מהקרקע וללא מגע עם הקרקע, השתיל מגיע עם גוש עפר שלא מצריך ערלה מחדש... העצים שלנו עומדים תחת ערלה וכלאים..." מובן ששני חלקי המשפט, הטוענים שהשתיל מנותק מהקרקע ובו זמנית שאין צורך במנין שנות הערלה, סותרים זה את זה.

גם במשתלות בבעלותם של יראי שמים שמכירים את ההלכה, מצאנו לא מעט תקלות, וזאת מחמת הלחץ הגדול שבו עובדות המשתלות, ובדיוק כמו במסעדה, כאשר אין מי שתפקידו לוודא שדיני ההלכה נשמרים, ובכך הוא ממקד את תשומת ליבו, הדברים פשוט לא קורים... במכון התורה והארץ יושבים על המדוכה בסוגיה זו כבר במשך שנים רבות, עד לא מזמן היתה לנו משתלה מפוקחת אחת בלבד, בגני טל, לא מעט אנשים טרחו לשם כך ונסעו מכל רחבי הארץ, ואפילו מרמת הגולן לקנות עצי פרי דווקא שם, ברוך ה' לאור הביקוש הגדול המשתלה הכפילה את גודלה פי כמה וכמה.

אנו מודעים לעובדה שההיצע איננו מספיק, ונדרשת פריסה רחבה יותר. עמדנו בקשר עם משתלות רבות על מנת להסדיר בהן פיקוח הלכתי, אך לרוב אנו נתקלים באותה טענה: "כל הדתיים ממילא קונים כאן, אז בשביל מה לי להתחיל להסתבך".

לעת עתה ישנן שלש משתלות המשווקות לציבור הרחב שתילים מפוקחים, בדרום (גני טל), בבנימין (מצפה כרמים), ובימים האחרונים זכינו לצרף משתלה נוספת במרכז (כפר סבא). אנו עובדים קשה לצרף משתלות נוספות אך בשורה התחתונה הדבר תלוי בכם! בכולנו! אם כל אחד יכנס למשתלה הקרובה אליו וישאל אותו מדוע אין לו פיקוח על השתילים? הביקוש יגדל במהירות ונוכל לצרף משתלות רבות לפי הצורך האמיתי של הציבור.