הרב ד"ר שאול פרבר
הרב ד"ר שאול פרבר צילום: קוקו

בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להודעה מוסכמת בה התחייבה המדינה לשים סוף לחקירות היהדות היזומות.

בשנים האחרונות התפתחה פרקטיקה שבה בתי הדין הרבניים כפו הליכי בירור יהדות על אזרחים בניגוד לרצונם, אגב בירורי יהדות שנעשו לקרוביהם.

מדובר במשפחות מורחבות שלמות - בעיקר יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר - אשר רובן הוכיחו את יהדותן טרם עלייתן ארצה, וחלקן אף נישאו ברבנות. אם סירבו אזרחים אלו לשתף פעולה, הוספו שמותיהם לרשימות השחורות של ״מעוכבי החיתון״.

בשנת 2017 עתר ארגון עתים לבג״ץ נגד מדיניות זו באמצעות עו"ד אלעד קפלן, עו"ד שרה וינברג, ועו"ד אלה סקעת, בשם כמה מנפגעיה, יחד עם מרכז צדק לנשים ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה, בטענה כי היא פולשנית וחסרת סמכות שבחוק.

כפי שנטען בעתירה, "לא ניתן למצוא כל בסיס חוקי לטענת המשיבים שתפקידם מכשיר ואף מחייב בילוש והתחקות אחר משפחתו המורחבת השלמה מצד האם של המבקש, ובכלל זאת אחיו ואחיותיו, אחייניו ואחייניותיו, דודיו, דודותיו וכלל ילדיהם“.

במשך שנים ניסתה המדינה למנוע את התערבות בית המשפט, באמצעות שינויים קלים בפרקטיקה המקובלת בבתי הדין בנושא. כך למשל, ביקשה לאגור את הפרטים האישיים של קרובי המשפחה בגוף פסקי הדין, תוך יצירת מנגנון חיפוש מתוחכם שנועד לאפשר לגורמים שונים בממסד הדתי לאתר את פרטיהם בהמשך. בד בבד הודיעו הרבנים הראשיים כי בכוונתם לקדם חוק עוקף בג"ץ, שיתיר להם לערער על יהדותו של אדם גם אם לא פנה לקבלת שרותי דת ולנהל רשימה של "ספק יהודים".

בעקבות צו על תנאי שנתנו שופטי בג״ץ כנגד המדינה בסוף 2020, הרבנות הראשית תיקנה לאחרונה את הנחיות בירור היהדות באופן שיפסיק את הפגיעה בזכויות הפרט של צדדים שלישיים.

על פי המתווה הנוכחי שקיבל אתמול (ה') את אישורו של בג״ץ, לא ניתן יהיה לכפות על אדם לעבור הליך בירור יהדות בניגוד לרצונו או להוסיף את שמו לרשימות השחורות של ״פסולי החיתון״.

כמו כן, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים יוכלו לכלול אך ורק "שמות בני משפחה הנדרשים לתשתית העובדתית ולהנמקה לצורך קביעת יהדות בעל הדין“, ואף אז - לא ניתן לערוך חיפוש עתידי של שמותיהם או לעשות בהם כל שימוש. רק בעת שניגש אדם להינשא, רשם הנישואין בלבד יקבל ״חיווי ממוחשב״ אודות הימצאות שמות אמו או סבתו בפסקי הדין, אז יופנה לבירור יהדותו.

עו״ד שרה וינברג, שייצגה את העותרים, מסרה: ״מדובר ביום היסטורי, בו הצלחנו להשיב סוף סוף את ההגנה על זכויות הפרט הבסיסיות ביותר של אזרחי מדינת ישראל בשערי בתי הדין. כעת, לאחר מאבק עיקש ורב שנים, במסגרתו נאלצה הרבנות הראשית לתקן לא פחות מארבע פעמים את הנחיותיה, יחדלו הליכי בירור יהדות לשמש בידי הממסד הדתי ככלי פסול לניטור ובילוש אחר יהדותן של משפחות מורחבות שלמות, על לא עוול בכפן״.

הרב שאול פרבר יו״ר ארגון עתים מסר: ״אנו מברכים על ההישג העצום הזה, אשר הביא סוף לחקירות אשר אין להן בסיס בהלכה או במסורת ישראל, והביאו לקרע בעם היהודי. אנו תקוה כי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בהפסקת מגמות הבדלנות והחשדנות בשערי הממסד הדתי. העולים הם חלק מנס קיבוץ הגלויות וחלק בלתי נפרד מהמארג החברתי של מדינתנו, לא נאפשר את דחיקתם אל מחוץ לכלל ישראל״.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו