שרת הפנים איילת שקד לא תולה תקוות בדיון הנוסף שיקיים בג"ץ בפרשת 'מצפה כרמים'.
"אני לא תולה תקוות בדיון הנוסף בעניין מצפה כרמים. דרך סעיף 5 קיווינו לסדר לפחות 1,000 בתים בהתיישבות. הבנתי שצריך קודם כל לשנות את תשובות המדינה לבג"צים כדי לפתור את הבעיות המשפטיות של ההתיישבות ביו"ש", אמרה שקד בכנס של תנועת רגבים.
לדבריה אפשר לנצל את בג"ץ גם כדי להסדיר את ההתיישבות. "עשיתי זאת בתפוח מערב, במצפה דני ועוד. הכי חשוב זה השופטים, ולכן מיניתי שופטים שמרניים — וכך צריך להמשיך לעשות. שר המשפטים סער ואני לקחנו על עצמנו להגדיל את המחנה השמרני".
"המינוי של השופטים השמרניים מחולל שינוי עקבי בפסיקות בג"ץ, גם אם הוא איטי. אפשר לראות את זה בפסיקות השונות, גם אלו שלא מגיעות לכותרות. זה בא לידי ביטוי גם בבג"ץ חוק הלאום, ואני מאמינה שהמשך הדרך הזו יחולל שינוי ממשי בבג"ץ".
"כשרת משפטים, אמרתי שנפריד בין הצד המשפטי לבין הצד המדיני. בנינו את צוות ההסדרה שבראשו עמד אביחי מנדלבליט בהתחלה. צוות זו הכין כלים מינהליים עבורנו, בעזרתם נוכל להכשיר יישובים בהתיישבות. שינינו את תשובות המדינה לבג"צים", אמרה שקד.
היא התייחסה לאיזון בין מעמד הכנסת, הממשלה ובית המשפט. "חינכתי את מי שעבד איתי, שהיועצים המשפטיים צריכים ליישם את מדיניות השר במסגרת החוק. כשבג"ץ ביטל בפעם השלישית את החוק למניעת הסתננות, אמר היועמ"ש לשעבר ויינשטיין, שהוא לא יודע באיזו פקולטה למשפטים לומדים ש12 חודשי משמורת שבג"ץ אישר הם חוקתיים וראויים, ואילו 16 החודשים שביקש לקבוע המחוקק, אינם ראויים. רואים מפה שהתפיסה המשפטית היא עניין סובייקטיבי לחלוטין".
"פעלתי שהדרג המדיני יובילו את המדיניות במשרדים, ולהחזיר את האיזון בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט למקומו הנכון. כך גם פעל השר אוחנה אחרי. זה לא קרה בתקופת ציפי לבני", סיכמה השרה.