בית הדין הרבני בתל אביב
בית הדין הרבני בתל אביבצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתוך הסערה הגדולה שסבבה את חוק הרפורמה בוועדה למינוי דיינים, חמקה מעיני רבים העובדה שמדובר ברפורמה רחבת היקף והשלכות, שהובאה להצבעה במהירות שיא של חודש בלבד מקום הממשלה. לא לחינם קידמה הממשלה את הרפורמה בוועדה לבחירת דיינים בזמן קצר למדי, שכן השפעתו על הליך מינוי הדיינים תהיה דרמטית בטווח המיידי.

בשנה הקרובה צפויה הוועדה למינוי דיינים למנות שישה דיינים לבית הדין האזורי ושלושה דיינים לבית הדין הגדול. אלא שאם עד היום היה בה רוב חרדי, והאישור למינויים של כל הדיינים היה עובר דרך המפלגות החרדיות, כעת נראה שהמפה הולכת להשתנות מן הקצה אל הקצה.

"הימים שבהם החרדים הכתיבו אילו רבנים מהציונות הדתית יהיו, נגמרו. התקופה שהם קובעו לנו מי הרבנים שנמנה חלפה מהעולם. הם לא יכתיבו לנו מי יהיה דיין ומי לא יהיה דיין", אומר גורם בכיר במשרד הדתות. "נחפש דיינים מעולים, לא נתפשר על האיכות של הדיינים. חשוב לנו שיהיו דיינים בולטים מהציונות הדתית ונפעל לזה. שמענו למשל דברים מאוד מאוד טובים על הרב בניהו ברונר והרב דוד בס, מרבני צהר, שבמשך השנים הוטל עליהם וטו".

מבחינת הבכירים במשרד לשירותי דת, ארגון רבני צהר מהווה מודל. "אנחנו מאוד מאמינים בדרך של רבני צהר. זה הקונספט שאנחנו צריכים כיום, יהדות מחבקת על פי תפיסת אמנת גביזון־מדן, כאשר הכול מתבצע על פי ההלכה באופן מוחלט. זה בדיוק גם מה שאנחנו מקדמים בתחומי הכשרות והגיור בעזרת רפורמות שבפירוש מתכתבות עם הדרך של צוהר", אומרים הבכירים.

"התנהלות חד־צדדית לא תביא תועלת גדולה"

עד עתה התקיים ההסדר הוותיק של מפתח בחירת המועמדים. מינויי הדיינים מחולקים על פי שלושת המגזרים המרכיבים את החברה הדתית היום: החרדים האשכנזים (יהדות התורה), החרדים הספרדים (ש"ס) והציונות הדתית. גורמים בכירים במשרד הדתות בוחנים כעת האם לשנות את חלוקת העוגה. "אנחנו בוחנים את עניין השליש", אומר גורם בכיר במשרד לשירותי דת. "השאלות המרכזיות שאנחנו מבררים הן מתי השליש נולד, מתוך אילו שיקולים והאם היו סיטואציות שלא היו גורמים בציונות הדתית בקואליציה וממילא מה היה היחס אליהם".

למה יש צורך לבדוק הסכם פשרה שמתקיים כבר עשרות שנים?

"בגלל ששאלת השינוי תלויה בגישה לנושא. אם הגישה היא פרקטית ואנחנו מדברים רק על הסכם פשרה יבש, באמת יכול להיות שיש מקום להשאיר את חלוקת השליש על כנה. אבל יש גישה אחרת שאומרת שדיינים אמורים לשקף את הציבור, והדיינים של הציונות הדתית הרבה יותר משקפים את הציבור. וגם אם לא ננקוט בגישה הערכית יותר, עדיין צריך לשנות את חלוקת השליש כי אין לציונות הדתית עניין של עדתיות והיא לא צריכה להיפגע מכך. הרי אם היינו מחלקים את הציבור הדתי כמו את הציבור החרדי לפי עדות הדיינים, היה צריך להיות רבע ציונות דתית ספרדית, רבע ציונות דתית אשכנזית, רבע חרדי אשכנזי ורבע חרדי ספרדי, וזוהי חלוקה שלא מתקבלת אצלנו לעשות".

מי שתומך בשינוי הסטטוס־קוו הוא הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון. "המטרה חשובה בעיניי עד מאוד: שהציונות הדתית תקבל את חלקה המגיע לה והוא הרבה יותר מהשליש הניתן לה", אומר הרב ל'בשבע'. "שני שליש חרדים ספרדים ואשכנזים ושליש ציונות דתית זאת חלוקה לא נכונה שלא משקפת את הציבור ואת ההרכב הרצוי של הדיינים. מדובר על תלמידי חכמים שעושים את תורתם יומם ולילה ולומדים את הדברים באחריות מלאה. היכולת שלהם להנגיש את התורה ובתי הדין לציבור הרחב היא אוצר בלום שחבל מאוד שנדחק לפינה, ולכן מאוד הייתי רוצה שהאנשים הללו יהיו ביותר משרות בכל בתי הדין".

בסבבים האחרונים לא נבחרו בוגרי הר עציון. ראינו נציגים מישיבות כמו מרכז הרב וכרם ביבנה.

"אני יכול להעיד על הבוגרים שלנו שהם מצוינים ואני לא יכול להגיד מילה אחת רעה על בוגרים של כרם ביבנה או מרכז הרב, רק מילים טובות. בוגרים שלנו יכולים להיות דיינים מצוינים ואשמח אם ייכנסו כמה מהם לבתי הדין. התוצאה תהיה רווח נקי לבתי הדין. היכולת להנגיש את התורה לעם ישראל, ולא רק לאנשים שמקיימים את כל תרי"ג מצוות, תשרת את כל מי שדוגל בחיזוק היהדות במדינה ותחזק את מעמד בתי הדין הרבניים. הייתה תקופה ארוכה שמשרד הדתות היה נתון בידי חרדים ספרדים או אשכנזים ואנחנו נדחקנו הצידה. הדחיקה הזאת התחרשה בכל תחום של שירותי הדת, ברבנויות, במינוי הדיינים ובשירותי המועצות הדתיות, וזה מאוד חבל כי מטרת הדור שלנו להנגיש את התורה לכל עם ישראל לכל שבטיו".

הרב מרוצה מכך שבמפלגת ימינה צועדים לפי אמנת גביזון־מדן?

הרב מדן מצידו מצטנע ומבקש לתת מקום למגוון דעות. "מה שהתוויתי הוא כיוון טוב בתנאי שלא יהיה באופן חד־צדדי אלא בהסכמה של שני הצדדים. אני מקווה שהשר מתן כהנא יגיע לזה, כי אם יפעל באופן חד־צדדי לא תהיה ממנו תועלת גדולה. אבל הכיוון שאני התוויתי באמנת גביזון־מדן איננו כיוון יחיד. אינני חושב בשום פנים ואופן שהוא הכיוון הטוב ביותר או היחיד הטוב, יש עוד כיוונים אחרים גדולים וטובים ממני וראוי להקשיב לעוד תלמידי חכמים חשובים שרוצים בטובת עם ישראל".

לצד העצות והדרך של הרב מדן, הוא גם מבקש מעט להסתייג. הוא מדגיש כי אינו תומך בממשלה החדשה, ובמיוחד בדרך שבה הוקמה, אך יחד עם זאת הוא רואה חשיבות בשיתוף פעולה עמה: "אני הצבעתי למפלגת הציונות הדתית, אני לא הצבעתי לימינה. אני מאוד לא אהבתי את הדרך שהקימו את הממשלה. אבל ברגע שזו הממשלה, אנחנו מצווים לשתף פעולה גם אם היינו מעדיפים בגדול ממשלה אחרת. אני חושב שאנחנו לא צריכים לחפש את החסרונות שלה. יש לפעמים גם דברים טובים, אם כי יש חסרונות רבים".

סגירת חשבונות אישית

כזכור הכנסת הצביעה על חוק הדיינים שמקדם שר הדתות מתן כהנא, אשר מטרתו לשנות את הרכב הוועדה למינוי דיינים. "כל החוק הזה הוא תוצרת של משא ומתן קואליציוני סביב התפקיד של אלקין בוועדה", אומר גורם בכיר בימינה. "בחוק הנוכחי כתוב שצריך שר גבר ושר אישה, ומכיוון שמתן הוא היו"ר, לכן אלקין לא יכול להיות בוועדה. זה לגיטימי הרצון של אלקין להיכנס כי מדובר בוועדה עם הרבה השפעה, ואנחנו מבינים את הרצון להיות חלק ממנה. אחרי שהבנו שזה האירוע, ראינו שיש פה הזדמנות למנות דיינים מהציונות הדתית".

בתחילה הכנסת העלתה הצעה שלפיה יהיו חברים בוועדה שני שרים (כהנא ואלקין) ושתי חברות כנסת. הצעת החוק קבעה כי מתוך נציגי הממשלה והכנסת בוועדה לבחירת דיינים יכהנו שתי נשים לפחות. אך לאחר קריאה ראשונה הייעוץ המשפטי בוועדת החקיקה של הכנסת טען כי יתקשה להגן על ההצעה בבג"ץ, מפני שהיא מדירה חרדים ומפני שלא היו נשים שרות. בשל כך הציעה הכנסת חוק מעט שונה. לפי החוק ההרכב יגדל מ־11 ל־13 חברים, באמצעות הגדלת ייצוגה של הממשלה בוועדה בשר נוסף (משני שרים לשלושה) והגדלת ייצוגן של הטוענות הרבנית בוועדה באחת נוספת (מאחת לשתיים). החוק היה אמור לעבור ברוב קולות, אך דווקא טעות בהצבעתו של יו"ר הכנסת מיקי לוי, שהצביע נגד החוק שביקשה הקואליציה להעביר, הובילה לנפילתו. "בכל מקרה, בשני המצבים, גם אם לא יהיה שינוי בחוק, בגרסה השנייה או השלישית, נוכל לבחור אילו דיינים שאנחנו רוצים, כי יהיה לנו רוב. אבל לבית הדין הגדול לא נוכל, כי שם צריך רוב מוחלט", אומרים בכירים במשרד הדתות.

מטבע הדברים, מי שפחות אהבו את הניסיונות לשינוי הן המפלגות החרדיות. חבר הכנסת אורי מקלב טען: "אני חושב שלקרוא לחוק הזה חוק הדיינים זו זילות, זה לא חוק הדיינים, זה חוק של חזירות פוליטית ושל צביעות פוליטית. כולנו יודעים למה החוק הזה בא לעולם, בגלל דרישות פוליטיות בין מפלגות שמרכיבות את הקואליציה".

גם לאחר השינוי, הרוחות עדיין לא נרגעו. "הקואליציה מתנהגת בדורסנות לכל מה שהוא חרדי", קובע שניאור וובר, עורך העיתון 'מרכז העניינים'. "במקרה הזה יש את אלקין שסוגר חשבונות מנקמנות אישית ועושה הכול כדי לפגוע במשהו עדין ורגיש שבמשך הרבה שנים שמרו בו על איזון. הפעם אלקין החליט לעשות מהפכות שלא היו בעבר ופוגע בכל השרשרת. הוא פוגע בעולם הדיינות ובוועדה למינוי דיינים, ובעיקר באמון במוסד הזה, וחבל שזה קורה".

וובר מדגיש כי עיקר הרצון של אלקין להיכנס לוועדה הוא כדי לפגוע במתכונת השליש המפורסמת. "הרעיון של אלקין הוא לפגוע בשליש־שליש־שליש ולכרסם בזה לגמרי. כי ברגע שיש 13 חברים, אז מלבד שני רבנים ראשיים ושני דיינים, יש שלושה חברי ממשלה ושתי טוענות רבניות, שאחת תיבחר על ידי שר המשפטים, היינו כבר לא שליש־שליש־שליש, ובקיצור אלקין הלך על כל הקופה ושובר את הכלים. זה נראה כמו נקמנות ואובססיה לסגור חשבונות עם הציבור החרדי, אולי בגלל שלא הלכו איתו בבחירות לראשות עיריית ירושלים למרות שציפה לקבל תמיכה חרדית".

אולי מדובר בשיקול ערכי?

"אלקין לא חשוד בכך. כשאתה רוצה להסתמך על ערכים צריך שיהיה לך איזה רקע מסוים בעניין ואין לו שום רקע מסוים. אשמח אם תמצא אמירה או התעסקות אחת שלו בעניין. אלקין הוא בן אדם מתוחכם וממולח, שמבין את החשיבות של בחירת דיינים".

מה רע בחצי חרדים וחצי ציונות דתית?

"עצם הפתח של שינוי הסטטוס־קוו", עונה ובר. "מחר ישאלו למה כך ולמה כך, מיהו דתי לאומי ומיהו חרדי. זהו גלגל שאם אתה לא סוגר אותו יגיעו רבני צהר, דיינות, רפורמים וקונסרבטיבים. הכול נהיה מישמש אחד גדול".

וובר מציין כי המפלגות החרדיות לא עומדות לוותר בקלות. "המפלגות החרדיות ינסו להתיש את הקואליציה בכל מה שהם יודעים ומכירים. מדובר בח"כים שמכירים כל טריק והם לא יישבו בצד. הם יילחמו מלחמה קשה מול אלקין וסער שיודעים להילחם. כמו כן, הם יידעו להשתמש בעתיד במאבקים אלו. אגב, אפשר לראות כיצד כל הישג של הפלת חוק כמו שהיה עכשיו הוא בשבילם הישג משמעותי. יש הרבה יותר חגיגות ממה שראינו כשהעבירו בקואליציה תקציבים".

"שינוי האיזון יהיה בעוכרינו"

מי שבאופן מפתיע הצטרפה להתנגדות לחוק היא תנועת נאמני תורה ועבודה. "כל התיקון לחוק הזה הורתו בחטא כי היה סיכום להכניס את זאב אלקין לוועדה למינוי דיינים. תיקון מיותר בעיניי, אבל אני מבין את הצורך מבחינה פוליטית", אומר תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה ב'נאמני תורה ועבודה'. "מה שרוצים עכשיו זה אומנם מגדיל את הייצוג הנשי, חמש מתוך 13 במקום ארבע מתוך 11, גם באופן יחסי וגם בכמות. אבל הכול זה סיפור כיסוי, כי הסיפור הוא הניסיון לתת עוד כוח לממשלה, וזה בא על חשבון האופוזיציה והכנסת. הממשלה רוצה על ידי השינוי למנות דיינים בצורה יותר פשוטה, אבל אני לא חושב שצריך לשנות את האיזון כי זה יהיה בעוכרינו. אנחנו פועלים בסוגיה של הוועדה למינוי דיינים בשביל ליצור פלורליזם בשירותי הדת. הפרת האיזון תתנקם בנו בסוף".

כחלק מהפלורליזם קובל פרנק על כך שאין בוועדה נציגות למסורתיים ולחילונים. "אני לא בא בתלונה לימינה ולתקווה חדשה אלא למפלגות שמאל ומרכז ולכל מי שמגדיר את עצמו כמייצג חילוני־מסורתי שייאבק על מקום בוועדה כי זה דבר שהיה קיים. מרב מיכאלי הייתה בוועדה בפעם הקודמת ויובל שטייניץ היה יו"ר הוועדה, הפעם אין אפילו נציג אחד לציבור המסורתי והחילוני. הדבר מעיד על האופן שבו המפלגות החילוניות מתייחסות לשירותי הדת".

לצד הביקורת על החוק מדגיש פרנק כי הוא מתנגד לחלוקת השליש הוותיקה: "אנחנו מאוד מתנגדים לדוקטרינה של השליש־שליש־שליש, כי מה שחשוב זה דיינים טובים גם אם יש עליהם רחמנא ליצלן כיפה שחורה וגם אם הם לא הגיעו מישיבות ההסדר של הציונות הדתית. העיקר שיהיו מתונים וקשובים לצרכים של החברה הישראלית. בכלל, אני מתנגד לעצם הקביעה שיש עניין מגזרי בשאלה איפה למדו הדיינים ומה צבע הכיפה שלהם. בסוף צריכים למנות לפי השקפה, דיינים יותר קשים בתחום המזונות או יותר פתוחים לשמוע את הצד הנשי או כאלו שיטילו סנקציות. העיקר שזהו סוג הדיון שיתנהל סביבם, ולא המגזר שהם מגיעים ממנו".

בכיר במשרד הדתות מקבל את הביקורת: "לא כולם אוהבים את המהלך הזה ואלו האילוצים הקואליציוניים". ביחס לוועדת משנה לבחינת מועמדים הוא מציין כי "עוד לא התחלנו להתעסק בזה". הוא מדגיש כי בעיני משרד הדתות הדבר החשוב ביותר הוא "המקצועיות והשירותיות. מעבר לגדלות בתורה, שיהיו מענטשים ויבואו מתוך שליחות".