מנחם רהט
מנחם רהט צילום: באדיבות המצולם

1.אם יש שתי חסידויות כל כך רחוקות זו מזו, הרי הן סאטמר וחב"ד. סאטמר הקנאית מכריזה בגלוי על תיעובה את חב"ד, וטוענת כי הפגם הגדול שנפל בה הוא היותה ציונית המקדשת את המדינה היהודית, רחמנא ליצלן.

אכן, במבט ראשון אין שום דימיון ביניהן. חב"ד מאירת פנים כלפי כל יהודי, מתהדרת באהבת ישראל, בעוד שסאטמר מחמיצת פנים כלפי כל מי שאינו מאנ"ש, ומכריזה בשער בת רבים על עויינותה והתנערותה מהמדינה היהודית, שנתפסת בעיניה מעשה שטן (ממש כך!), ושעצם קיומה מהווה חטא כבד כלפי שלוש השבועות הנודעות (שהחשובה שבהן – קיומו של איסור מוחלט על נטישת הגולה ועלייה לא"י לפני בוא המשיח).

בקיצור ולכאורה – שני קצוות שאין מרוחקים מהם.

2. בשבוע שעבר, ערב תשעה באב, הלך לעולמו החב"דניק הבכיר ביותר בזמננו, הרב יואל כַּהַן, שנחשב לסמכות הבכירה בהבנת המחשבה החב"דית. האיש שנולד במוסקבה לפני 91 שנה, זכה לכינוי 'החוייזר', מפני שהיה משנן לעצמו בעל פה את דרשותיו של הרבי מלובאוויטש בשבתות ובחגים, והיה מעלה אותן על הכתב כלשונן וכאמירתן בצאת השבת והחג. כוח הזיכרון שלו היה פנומנאלי. הוא לא פיספס אפילו תג. שום פסיק.

אולם תפקידו העיקרי היה לשמש בתפקיד ה'משפיע' בישיבת חב"ד המרכזית בברוקלין. אתר 'חב"דפדיה' מבהיר, שהמונח 'משפיע' משמעותו חסיד ותיק המהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית, משום שהוא מְשמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי. במילותינו: האידיאולוג הראשי, שומר הגחלת.

3. אלא שדעותיו של הרב כהן כלפי הציונות וכלפי המדינה, הן – איך לומר בעדינות? – לא פחות ממזעזעות. הוא שולל לא רק את המדינה היהודית, ואת הציונות, אלא אפילו תנועות חרדיות השותפות בבנין הארץ, אגודת ישראל למשל, שגם הן הואשמו, רחמנא ליצלן, ב...ציונות.

יתירה מזו: הרב כַּהַן לא רק התיישר באיבת הציונות והמדינה לפי הקו הלוחמני של סאטמר, אלא אף קבע במיסמך מכונן בחתימתו, שחב"ד קיצונית יותר מסאטמר במלחמתה בציונות ובמדינה. זו לא טעות. קראתם נכון. קיצונית מהסאטמרים – אותם תמהונים שמפגינים נגד המדינה היהודית בחוצות ניו יורק עטופים בכאפיות, מנופפים בדגלי פלשתין ובידיהם כרזות: 'יהודי אינו ציוני'.

ושמא תגידו, שזוהי רק דעה פרטית. אז זהו, שלא. הרב כַּהַן מבסס את עמדותיו על עקרונות חב"ד ואדמו"ריה. מעולם לא קם גורם חב"די רשמי שהסתייג מדעות האנטי הללו, ומכאן שהספיסה הזו אינה נחלת השוליים התמהוניים בלבד.

4. וכך נולדה האנומליה החב"דית: מצד אחד פנים מאירות: חלוקת ממתקים בצה"ל בפורים ולביבות בחנוכה, מבצעי הנחת תפילין ועוד, עד כדי מעורבות עמוקה בהוויה הישראלית, בניגוד לסאטמר שמחרימה את הבחירות ואת כל מה שריח של ישראליות נודף ממנו. בבחירות 1996 למשל עמדו פעילי חב"ד מאחורי קמפיין 'נתניהו. זה טוב ליהודים', שהכריע את הכף במירוץ הצמוד בין נתניהו לפרס. ומצד שני, אידיאולוגיה סאטמרית רדיקלית.

5. הרב כַּהַן ביטא את עקרונות האידיאולוגיה החב"דית, במכתב ארוך ששיגר לחסיד סאטמר, אשר התלבט בשאלת דילוגו לחב"ד. ה'חוייזר' טרח להוכיח באמצעות 14,000 מילה, 39 עמודים מודפסים בצפיפות, שהאידיאולוגיות הסאטמרית והחב"דית זהות, ואם אם יש שוני ביניהן, הוא מתבטא בעמדה קיצונית יותר של חב"ד כלפי הציונות והמדינה. כך בפירוש. לא תמצא אף מילה טובה אחת של השלמה, ולוּ בדיעבד, עם המדינה ומיליוני יהודיה, עם תמיכתה הכספית בלומדי התורה ושיחרורם מעול ההגנה הפיזית עליה, עם הגשמתה את חזון קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים. המציאות הזו אינה זוכה לשום הכרת הטוב, רק לגידופים. הרב כהן מוליך את האיבה הכי רחוק שאפשר: שימוש בביטוי הנאלח 'טומאת הציונות' והגדרת הציונות כעבודה זרה ממש.

ואתה עומד ותוהה, מהי חב"ד האמיתית: השצף קצף הקנאי? או הדַּרְכֵי נועם מאיר הפנים?

6. כך או כך, אי אפשר להתעלם ממיתקפתו הבוטה של הרב כַּהַן כנגד הציונות והמדינה (שמצוטטת במלואו, עם צילום המקור, באינטרנט; גגלו: 'ציונות קנאות וחסידות'). מקוצר היריעה הנה רק דוגמיות מ'פניניו'. לא נגענו.

* "המלחמה של ליובאוויטש נגד ציונות היא מצד ג' טעמים: א) מצד ענין הלאומיות. ב) מצד הרעיון של גאולה בכוח עצמנו (ולא ע"י משיח צדקנו). ג) מצד האיסור ד-ג' שבועות".

* "כשמתבוננים קצת רואים, איך שמזרחי ואגודה מחזקים את הציונות, מה שאין כן ליובאוויטש שלוחמת נגד הציונות".

* "המלחמה שליובאוויטש לוחמת נגד שיטת הלאומיות שבציונות... היא מלחמה הרבה גדולה יותר מהמלחמה של סאטמאר נגד הציונות".

* "הציונים הטיפו שאפשר להיגאל מהגלות גם ע"י דברים טבעיים (בלי תשובה, ובלי משיח)... ובעוונותינו הרבים נתקבל רעיון זה גם אצל הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות, ובפרט לאחרי שמעשה שטן הצליח והוקמה 'מדינת ישראל' [המרכאות במקור]... וגם יהודים שומרי תומ"צ... נתפסו לרעיון זה ואמרו שזהו 'אתחלתא דגאולה' (לשון המזרחי), ובלשונם של היותר דתיים (נוסח האגודה) – 'אתחלתא דאתחלתא', או 'הכנה לגאולה', וכיו"ב. ורעיון זה הוא כפירה גמורה בעיקר אמונת הגאולה ע"י משיח צדקנו".

* "ליובאוויטש אין לה שום שייכות לציונות ח"ו, ואדרבה היא לוחמת נגד הציונות עוד יותר מאשר סאטמאר".

* "כל הדברים שליובאוויטש עושה אין להם שום שייכות כלל וכלל לרעיון הציונות".

* "ליובאוויטש אומרת שאסור להחזיר השטחים מצד פקוח נפשות, ענין שמקורו בהלכה... יש אומרים שזה ענין של ציונות, אף שאין לזה שום שייכות כלל וכלל".

* "בנוגע לרעיון הציונות, שאפשר להיות איזו אתחלתא דאתחלתא דגאולה לפני ביאת משיח צדקנו, הנה שיטת רבינו שליט"א היא כשיטת הגה"צ מסאטמאר זצ"ל, ובענינים מסויימים, שיטת רבינו שליט"א היא עוד חריפה יותר".

* "כל מגמתינו ועבודתינו לעקור ולשרש כל מיני עבודה זרה מן העולם, כולל הציונות".

7. עכשיו ברור למה סאטמר וחב"ד מאוחדות באי אמירת התפילה לשלום המדינה ובאי הנפת דגלה. עכשיו גם ברור מדוע אף חב"דניק.ית לא השתתף.ה מעולם בטקסים רשמיים של המדינה הציונית:

הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל, זוכה פרס ישראל, פרשן ספר היסוד החב"די התניא ומהיושבים ראשונה במלכות ה-770, פשוט לא התייצב לטקס חלוקת הפרס, בנימוקים מנימוקים שונים, וביקש שישלחו את הפרס בדואר; וחני ליפשיץ תבדל"א, המנהלת המסורה והפעילה של בית חב"ד המופלא בקטמנדו, שהוזמנה לכבד את העם היושב בציון בהדלקת משואה ליום העצמאות של המדינה הציונית, אך נאלצה בדמעות שליש לדחות את ההזמנה המחמיאה, לאחר שאויימה מפורשות בהוצאתה אל מחוץ לגדר עדת החב"דניקים.

סאטמר וחב"ד – אחדות הניגודים.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו