מוטי קרפל
מוטי קרפל צילום מסך

השאלה מה קרה לרב אליעזר מלמד לאור התייחסותו לסוגיית הרפורמים והקונסרבטיבים, ממשיכה להעסיק את המגזר החרד"לי והדתי. אז תרשו לי להציע הסבר משלי, במיוחד לאור העובדה שאני תומך בעמדתו (אמנם כפובליציסט בלבד ולא כרב).

לא, הרב מלמד לא הפך ליברלי. וגם לא פרוגרסיבי. להפך. דווקא מתוך התעצמות עם תורת ישראל בכלל ותורת הרב קוק בפרט, מגיעים ליכולת הכלה גדולה יותר. לכלליות גדולה יותר. ולכלל ישראליות אמתית. דווקא מתוכה מבינים את מקומה של כל תופעה אמונית ורוחנית.

לדעתי הבסיס האמוני והמחשבתי של העמדה של הרב מלמד הוא מאמרו של הרב קוק "למלחמת הדעות והאמונות" (אורות, זרעונים, עמ' קכ"ט). כדאי לכל מי שעוסק בשאלה האמורה לעיין היטב במאמר הנ"ל ולהיזכר מהי דרכו של הרב קוק במאבקי דעות ואמונות. 

לתמצת ולהסביר את הציר המרכזי של המאמר יהיה קשה במסגרת הנוכחית, אז אסתפק בכמה ציטוטים, בתקווה שהם יעוררו בלב הקוראים רצון ללמוד את המקור: "משתוממים הם הרעיונות מפני שטף הדעות הזרות ההולכות ושוטפות.....המגינים על הדעות של היהדות מרימים קול צווחה, מבטלים את הדעות הרעות, מגלים את זיופם ושקרם ע"י בירור גדרי היהדות. אבל הדבר מסופק מאוד[!] אם בסגנון זה יעלה בידם להשיב אחור את מה שהחל להתפרץ כהר פרצים".

עוד באותו נושא:

בהמשך מבחין הרב קוק בין "הסבלנות [סובלנות בלשוננו היום] החלשה", "הצורה החיצונית של הסבלנות" שמאפיינת את האמונות האליליות, לבין "גרעינה הפנימי של יסוד הסבלנות", שמאפיין את אמונת האחדות והייחוד.

הוא מבדיל גם בין "קנאות ממארת" לבין "הקנאה המשובחת המולידה את גאונות הרוח, המסירה מדרכה כל רפיון של קטנות פרטית, כל ספק וכל שיתוף".

אמונת האחדות הישראלית "מתוך שהיא כללית, מפני שבתוכה כלול כל, אינה יכולה על פי טבעה להוציא כל דבר משלטונה והכללתה ולכל היא נותנת מקום, אבל בזה היא רק מרבה את הופעות האורה בכל סגנוני החיים וגילויי הרוח.....".

נראה שהרב אליעזר מלמד לא נהיה ליברלי יותר. הוא רק התעצם יותר עם תורת הרב קוק. (ואין בכך כדי לשלול עמדות אחרות של תלמידי הרב קוק בסוגיה).

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו