שר הבריאות ניצן הורוביץ
שר הבריאות ניצן הורוביץצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1

כבר חגגנו את סופה של הקורונה בתפילות ומסיבות הודיה, חשבנו שהסיוט הזה מאחורינו, והנה הנגיף הארור הזה שוב כאן, הולך ומתפשט בגרסה קצת אחרת, גרסת הדלתא.

האם אפשר היה למנוע את זה? כנראה שכן. כמדינה מחוסנת שהתחלואה בה כמעט נעלמה, היה עלינו להימנע ממגע עם אזרחי מדינות אחרות. אם היינו מתאפקים ולא מתירים את רסן היציאות לחו"ל, אם לפחות היינו מטילים ומיישמים נהלים מחמירים ובדיקות קפדניות על כל החוזרים משם, וחובת בידוד אפקטיבית על מי שנמצאו מאומתים - הגל הנוכחי היה יכול להימנע. או לפחות להיות הרבה יותר מתון.

הפרצה החלה בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, אבל עיקרו של מחדל בלימת ההתפרצות מונח לפתחה של הממשלה הנוכחית. המצב המחמיר כעת מקרב אותנו אל סגר נוסף, שאנשי המקצוע אומרים שהוא כנראה בלתי נמנע. למעשה, טוב היה אם היינו נכנסים כבר כעת לסגר, שהיה יכול להיות קצר ויעיל יותר, לפני שהמגפה תתפשט עד שהצורך לרסן אותה יחייב סגר ממושך. אבל בממשלה ובקבינט הקורונה משתהים מלקבל החלטות - אולי בגלל מחירו הפוליטי של מפח הנפש הציבורי הצפוי מביטול חופשות אוגוסט, והמחיר הכלכלי הכבד שישלם ענף תיירות הפנים.

בין השאר מדובר גם בסדר עדיפויות ערכי. מצד אחד, סגר מיידי יפגע בחופשות אוגוסט שרבים מצפים להם אחרי שנה וחצי של קורונה. מצד שני, דחיית הסגר תעלה ביותר תחלואה וביותר תמותה, ותפגע בתפילות הימים הנוראים ובשמחת חגי תשרי. וכשהממשלה מעדיפה את חופשת אוגוסט על תפילות החגים, יש כבר מי שמאשימים אותה בסדר עדיפויות מעוות.

2

הגל המתפרץ הנוכחי הוא לא רק צרה בריאותית וכלכלית, הוא גם שיעור בענווה. ראש ממשלתנו נפתלי בנט, שמבין כישוריו הרבים בולטת במיוחד יכולת השיווק העצמי, התיימר לדעת "איך לנצח מגפה", איך לקטוע שרשרות הדבקה ואיך לסתום את הפרצה של נתב"ג. מסתבר שקל לדבר וקשה הרבה יותר לבצע.

מדיניות "הבלימה הרכה" של בנט וממשלתו לא השיגה את התוצאות הרצויות. רכרוכיות הייתה שם, בלימה הרבה פחות. הניסיון של בנט להימנע מהוראות מחייבות שסנקציות בצדן ולהישען על תבונתו ורצונו הטוב של הציבור, לא עלה יפה. וכאשר המאבק הממשלתי בקורונה לא משדר נחישות ולא יוצר תחושת חירום, הציבור לא ממהר לציית גם למעט ההגבלות שכן הוטלו.

קשה להימנע מהמחשבה שהבחירה במסלול הכושל של בלימה רכה נבעה בין השאר מהמנדט המצומצם מאוד שקיבלה מפלגתו של ראש הממשלה. כדי לאזור אומץ ולהטיל על הציבור גזירות, אתה צריך להרגיש שיש מאחוריך תמיכה משמעותית. קושי נוסף נובע מכך שבממשלה ובקואליציה יש חברים כמו יפעת שאשא־ביטון שלאורך כל הדרך דאגה להכניס מקלות בגלגלי המאבק בקורונה, לתקוף את הדרג המקצועי ולהטיל ספק בשיקול דעתו. וכאשר מדובר בקואליציה צרה ביותר שתלויה באצבעו של כל אחד מחבריה, חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה.

המאבק הממשלתי הרפה בהתפרצות הנוכחית הביא אותנו למצב בו נשקלת דחייה של פתיחת שנת הלימודים עד לאחר חגי תשרי ולאחר הסגר הצפוי, מתוך הבנה שחזרה ללימודים בתחילת ספטמבר עלולה להגביר משמעותית את התפשטות המגפה. למזלה של הממשלה, עוצמת המתקפה התקשורתית על מחדליה וכישלונותיה לא משתווה ואפילו לא מתקרבת להתקפות שספגו הממשלות בראשות נתניהו, שנאבקו במגפה ביעילות לא מרשימה, עד למהלך המנצח של הפיכת ישראל למדינה המחוסנת הראשונה.

3

מן הראוי שגם מתן כהנא, חברו למפלגה ונאמנו של נפתלי בנט, ילמד משהו מהתנפצות יומרות הניצחון על הקורונה של מנהיג מפלגתו. גם תכנית הרפורמה בכשרות שמציג השר לשירותי דת עלולה להתברר כיומרה חלולה כאשר תעמוד למבחן המציאות.

מערכת הכשרות הקיימת סובלת מבעיות רבות, חלקן מבניות וחלקן תוצאה של היעדר סמכות חוקית, היעדר תקציב והיעדר מנגנון אכיפה יעיל. אפשר היה לנסות לתקן ולשפר את המערכת תוך התבססות על המבנה הקיים. אבל השר החדש רק התיישב בכיסאו וכבר מיהר לאמץ מסלול של רבולוציה מטלטלת, שעוד לא ברור לאן יוביל. רק העתיד יוכיח אם העברת סמכות ההשגחה לידי גופים פרטיים שפועלים למטרות רווח אכן ישפר את ההשגחה או להיפך, יוריד את הרמה למינימום.

לאחר שסמכות ההשגחה מופקעת מידי הרבנים המקומיים, התכנית כולה נשענת על יכולת הפיקוח של הרבנות הראשית על גופי הכשרות במעמדה החדש כרגולטור. עוד לא ברור כמה משרות יוקצו ואיזה תקציב יינתן כדי לבנות מנגנון פיקוח חזק ויעיל. מה שדי ברור הוא שכדי שהתכנית תצליח יש צורך בשיתוף פעולה של הרבנות. כרגע נראה שמדובר בגבינה שוויצרית מלאה חורים, אבל גם אם התכנית טובה ביסודה, צריך היה להעביר אותה במשא ומתן והסכמה עם הרבנות הראשית ולא בכפייה עליה. ההתעקשות להעביר את הרפורמה בחיפזון, ללא הידברות של ממש, על אפה וחמתה של הרבנות הראשית ושל מערכת הכשרות הקיימת, לא מבשרת טובות.

4

תפקודו של שר הבריאות ניצן הורוביץ במשבר הזה מבליט את הבעייתיות של קואליציה שנשענת על מפלגות שמאל פרוגרסיבי. בשמאל ובתקשורת נהגו לנגח שרים חרדים בטענה שהם זונחים היבטים מקצועיים וממלכתיים במשרדיהם, ומתרכזים בניצול הסמכות המיניסטריאלית לטובת אינטרסים מגזריים. בין אם האשמה זו נכונה יותר או פחות, כעת מתברר שגם שרי מרצ ומפלגת העבודה מעדיפים לשים דגש על נושאים שהם שוליים מבחינת האינטרס הלאומי, אבל מרכזיים באג'נדה של מפלגתם. וכך, בעוד הממשלה מתקשה לשלוט בהתפרצות המגפה, שר הבריאות עסוק בחלוקת הטבות לתומכיו מהקהילה הלהט"בית ומתהדר בקיצור תקופת ההמתנה לניתוח לשינוי מין. זה מה שמעסיק אותו עכשיו, כשבכל יום מתגלים מאות מאומתים חדשים שנדבקו בקורונה.

גם שרת התחבורה מירב מיכאלי עסוקה בעיקר בעניינים של אג'נדה. היא הבטיחה אמנם לשים דגש על פיתוח התחבורה הציבורית, אבל לא ממש נלחמת נגד כוונת שר האוצר לייקר את תעריפי הנסיעה, ובכך להרחיק את הציבור מוויתור על נסיעה ברכב פרטי. במקום להתרכז בצעדים שיצמצמו את העומס בכבישים, כמו שעשה בצלאל סמוטריץ' בעת כהונתו כשר התחבורה, מיכאלי עסוקה בהתאמת הטמפרטורה של מזגני הרכבת לאג'נדה הפמיניסטית.

מגפת הקורונה היא צרה צרורה שנזדקק להרבה סייעתא דשמיא כדי לעמוד מולה. הרכב הממשלה והקואליציה שבידיהן מופקד ניהול המאבק הזה מגביר עוד יותר את הצורך בתפילה לרחמי שמיים.

תודה על האמון

אחת לחצי שנה מתפרסם סקר TGI שבודק את היקף החשיפה של כלי התקשורת השונים בישראל. בכל המערכות וגם במשרדי הפרסום עוקבים אחר תוצאות הסקר בעניין רב. גם עבורנו ב'בשבע', סקר TGI הוא כלי מרכזי למעקב אחר מידת הקריאה של העיתון וההתעניינות בו.

בסוף השבוע שעבר קיבלנו בשורה טובה כאשר סקר TGI לחציון הראשון של שנת 2021 העניק ל'בשבע' 7.5 אחוזי חשיפה בקרב קוראי העברית בישראל מגיל 18 ומעלה. מדובר בעלייה משמעותית ביותר לעומת הנתון של 5.3 אחוזים שנרשם בחציון הקודם, בו מרבית העיתונים סבלו מירידה בחשיפה כתוצאה ממגפת הקורונה. בכל שנות קיומו של 'בשבע', רק פעם אחת נרשמה תוצאה גבוהה במעט מהתוצאה הנוכחית.

מזה שנים רבות שיעור החשיפה הממוצע של 'בשבע' הוא השלישי בגודלו בישראל, לאחר שני העיתונים הגדולים – ישראל היום וידיעות אחרונות, ולפני עיתונים מרכזיים וותיקים כמו מעריב, הארץ, מקור ראשון וגלובס. המציאות היציבה הזאת היא משמעותית יותר מירידות ועליות עונתיות, שלפעמים מבטאות שינוי אמיתי ולעתים הן סתם עניין של טעות סטטיסטית.

כאן ההזדמנות להודות לריבונו של עולם על הטובה ועל הברכה, לקוראינו היקרים על האמון ועל ההתעניינות, ולחבריי במערכת 'בשבע' ובהנהלתו שעמלים בכל עת לספק לקוראינו עיתון ערכי, איכותי ומעניין.

לתגובות: [email protected]