הרב ד"ר חנן יצחקי
הרב ד"ר חנן יצחקיצילום: באדיבות המצולם

ביום ג' באלול, יום פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנפטר לפני 86 שנים, בשנת תרצ"ה, 1935, כל מי שגדל בערוגות הציונות הדתית - לאו דווקא בישיבת "מרכז הרב" ובנותיה צריך לתת אל ליבו ולזכור את הרב ואת גדולתו שכן כולנו הולכים בנתיב שהוא סלל. כולנו תלמידיו.

כולנו מכירים את הסיפורים על גדלותו בתורה, אהבת ישראל שפעמה בלבו, היחס למושבות החדשות בארץ ישראל, היתר המכירה לשנת השמיטה ועוד.

אך נדמה שהחידוש הגדול בתורתו של הרב קוק הוא הראיה של כל האומה הישראלית כגוף אחד, אורגני וחי.

בניגוד לתנועת החסידות ששמה את העלייה הרוחנית של כל יחיד במרכז, הרב קוק חידש ודיבר על כוחה, גדלותה ויכולותיה של האומה כולה.

בפירושו הקצר של הרב ב"עולת ראיה" למגילת שיר השירים. הוא כותב את השורות המפורסמות:

"כלך יפה רעייתי ומום אין בך- האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום".

כשהרב כותב שאנו יכולים "לבקר את כל מומיה", הכוונה היא כפולה. גם לבקר מלשון העברת ביקורת, אך אולי ובעיקר גם לבקר מלשון לבדוק מה מקולקל ומה צריך תיקון (כמו שבבדיקת מומים של קרבן בבית המקדש, המונח הוא "לבקר").

ולבסוף, לאחר כל הביקורות וכל הבדיקות, למרות הצרות והקשיים - "הננו מוצאים את עצמיותה...נקייה מכל מום".

הרב, בעיני רוחו הגדולה, מרגיש שהשורש והנשמה של עם ישראל, בעצמיות ובפנימיות, נקיים מכל רבב, ועל אף המצב והביקורות- האומה הישראלית היא זכה וברה.

לו היה הרב חי עימנו כיום בארץ, מה היה אומר על השיח, הסגנון, המוסיקה של הדוברים והמתפלמסים בזירה הציבורית.

עד כמה אנו מקפידים לקיים את החלק הראשון של דברי הרב "לבקר את כל מומיה", וכמה אנחנו חסרים בחלק השני - "למצוא את עצמיותה נקייה מכל מום".

בתחילת חודש אלול, המוליך אותנו לקראת יום הכיפורים שאינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, ראוי לאמץ לעצמנו את ראייתו של הרב קוק.

לצד הביקורת הנכונה והלגיטימית שיש לנו, לצד מה שצריך לבדוק ולתקן, נפנים לעצמנו את דברי רואה האורות ונזכור כי אנשים אחים אנחנו.

הרב ד"ר חנן יצחקי הוא רב מכללת אפרתה