זה כנראה כבר בלתי נמנע. מדינת ישראל, זאת שעד לפני חודשיים הייתה כמעט נקייה לחלוטין מקורונה, בדרך לסגר רביעי. בתוך שמונה שבועות בלבד הצליחה ישראל לזנק מתחתית רשימת המדינות שבהן הנגיף פעיל לצמרת שלה. הזינוק המטריד בתחלואה, שבמשך שבועות לא זכה למענה מממשלת בנט, הוביל את ישראל חזרה ל־6,000 ויותר חולים חדשים מדי יום.
כמעט כל שר בממשלה הצהיר בצורה כזו או אחרת שישראל לא תיכנס לסגר רביעי. ראש הממשלה בנט אמר בקבינט הקורונה שלא יהיה סגר, במסגרת תפיסתו ש"כמו שלא סוגרים את הכבישים בגלל תאונות דרכים, כך לא סוגרים מדינה בגלל הקורונה", רק בשביל לחזור בו ארבעה ימים אחר כך ולהזהיר מעל בימת הכנסת מפני סגר קרב ובא. שאר שרי הממשלה התחרו ביניהם מי משחרר הצהרה חזקה יותר שלא יהיה סגר. שר האוצר ליברמן הביע את התנגדותו לסגר בתדרוך לתקשורת וטען כי "לא ברור שיש קורלציה בין סגר לירידה במספר המאומתים וחולים קשים, אבל ברור שיש קורלציה בין סגר לנזקים כלכליים". גם שרת החינוך, יפעת שאשא־ביטון, שידועה בנתוניה הלא מבוססים בכל הקשור לקורונה, הכריזה בקבינט כי "ראינו גרפים. לא משנה אם מדינות עשו סגר או לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי - הגרף של התחלואה נראה אותו דבר". העובדות כמובן מראות ששוב שאשא־ביטון, והפעם גם שר האוצר ליברמן, מציגים בקבינט נתונים לא נכונים כלל, שכן סגרים הוכחו בכל רחבי העולם כמורידים את מדדי תחלואה בכל הרמות. בנוסף לכך, השרים שאשא־ביטון ושטרן דרשו להוציא את האופציה של סגר מסדר היום.
בישיבה שבה הוצגו הנתונים על ידי שאשא־ביטון וליברמן, אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ כי "סגר הוא אינו גזירת גורל, ואני לא מוכן שנחליט עליו עכשיו". בריאיון לחדשות 13 ביום שני השבוע, כשנשאל על דבריו של ליברמן, אמר הורוביץ ש"יכול להיות שהוא צודק. היו שלושה סגרים בשנה שעברה (בשנת 2020 ובתחילת 2021 - א"מ) וזה נתון בשאלה עד כמה הם הועילו".
אלא שמרוב דיבורים על כמה אסור להגיע לסגר, והתחייבויות של מרבית השרים שישראל לא תגיע לשם, הממשלה עשתה מעט מאוד, ובעיקר מאוחר מאוד, כדי למנוע את הסגר באמת. את הדברים הללו אמרה לא אחרת מאשר השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, במהלך ישיבת הקורונה ביום שני השבוע: "עוד 20 עד 30 יום נגיע לסף הספיקה של מערכת הבריאות. זו לא עמדה, זה מדע. לא שמעתי הצעה חוץ מלהגיד 'לא סגר'. אין מה לטמון את הראש בחול ולעצום עיניים". גם השר לביטחון פנים, עמר בר לב, אמר דברים דומים באותה ישיבה: "המצב הכי גרוע זה לא להזכיר את המילה סגר ואז עוד ארבעה שבועות נגיע לסגר. צריך לומר את האמת, והאמת היא שהמצב הוא מפחיד". שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר ביום רביעי בריאיון לרדיו 103 כי אם נתוני התחלואה לא ייעצרו, יש להתחיל את הסגר בתוך שבוע. כעבור כמה שעות תיקן את עצמו ואמר שיצטרכו להתחיל בסגר במהלך חודש אוגוסט.
המצב המפחיד, כפי שהגדיר אותו השר בר לב, הופך את הסגר בעיני רוב מוחלט של גורמי המקצוע לעובדה מוגמרת, כשהשאלה היחידה היא לא האם יהיה סגר אלא מתי הוא יהיה. על בימת הכנסת, במסגרת דיון 40 החתימות, רמז ראש הממשלה בנט כי הסגר יוטל בחגי תשרי, כשאמר "עתיד החגים תלוי במתחסנים". כאן חדשות חשפו השבוע כי במסמך הסיכום של ישיבת קבינט הקורונה נכתב מפורשות שהסגר יתוזמן לחגי תשרי כדי לצמצם נזקים.
"בלי יעדים אין קבלת החלטות"
שורה של טעויות יסוד והנחות מוצא שהתבררו כשגויות או שמראש לא היו נכונות קירבו את ישראל לסגר רביעי, אירוע שלא היה מחויב המציאות כלל. בראש ובראשונה נמצאת קבלת החלטות מאוחרת - ולעיתים לא קיימת -על הגבלות שיבלמו את קצב ההדבקה. "הגמגום של הממשלה היה בעוכרינו", אומר ד"ר מיכאל דור, לשעבר ראש אגף בתי חולים במשרד הבריאות ומרצה בכיר בתחום מנהל בריאות באוניברסיטת אריאל. "זה לא רק שלא התקבלו החלטות על ידי הממשלה. הפוליטיקאים הפעילו לחצים על המומחים כדי שהם ישנו את ההמלצות שלהם. החלק החמור הוא שכאשר המומחים לא היו מוכנים לעשות זאת, אותם פוליטיקאים החליטו שהם יודעים טוב יותר ופשוט התעלמו מההמלצות".
"אי אפשר לקבל החלטות כשאין שום חשיבה אסטרטגית על היעד", אומר מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "בפברואר 2020, לפני שנה וחצי, ממשלת ישראל החליטה להתנהל בשליפות לנוכח הנגיף, ומשום מה אף אחד לא חשב לשנות את זה לאורך הדרך. כל מה שאנחנו רואים זה רק טקטיקה, אבל אף אחד לא מחפש את היעד. אין מסמך רשמי אחד של ממשלת ישראל שמחליט מה היעד ומחלק סמכויות לזרועות שונות. הפעם היחידה שראינו משהו דומה הייתה אצל גמזו, וגם אצלו האסטרטגיה לא הייתה איך להתמודד עם המגפה אלא איך למנוע סגר. אז הוא דחה ודחה את הסגר, עד שלא נותרה ברירה ונכנסנו אליו בחגי תשרי".
זה מזכיר מאוד את מה שמקבלי ההחלטות עושים היום.
"אין דבר שאנחנו טובים בו יותר מלעשות את אותן שגיאות שוב ושוב ולהאמין שהתוצאה תהיה שונה. ככה נראה המצב שלנו, והוא לא ישתנה כל עוד נתנהל אותו דבר".
אבל הוא כבר כן השתנה, וכבר הגענו בעבר למיגור כמעט מוחלט של המגפה בישראל.
"זה נכון, אבל בגלל חוסר החשיבה האסטרטגית אנחנו פשוט לא חושבים קדימה. מה שאתה רואה היום מהממשלה זה שכל שר בתורו מסביר למה אי אפשר להטיל הגבלות ברגע הזה, בלי שהוא מסתכל לרגע לראות מה היה לנו בעבר ומה יגיע בעתיד הקרוב. הרי כבר לפני שבעה שבועות ידענו שאנחנו מתחילים התפרצות, ידענו מה צריך לעשות בשביל למנוע את זה מלקרות, ידענו שהמחיר באותו זמן יהיה נמוך למדי, ובכל זאת לא עשינו כלום".
לצד חוסר החשיבה קדימה, אחת הסיבות העיקריות שבגללן לא ניתן לקבל החלטות בממשלה הנוכחית היא העובדה שחברים מרכזיים בה הם מכחישי קורונה, ברמה כזאת או אחרת. הם כמובן לא יסכימו עם ההגדרה הזאת, אבל כשבדיוני הקבינט מוצגים לא פעם נתונים של קבוצת 'היגיון בריא' שמתאפיינת בהכחשה מן הסוג הזה, המסקנה די ברורה. הבולטת מכולם, כמובן, היא שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שלצד השימוש בנתונים מטעים דוגלת גם בהתנגדות למתן חיסוני קורונה בבתי הספר. כמו כן מסרבת שאשא־ביטון לבצע בדיקות בין כותלי המוסד ומבקשת לסמוך על ההורים שיבצעו את הבדיקות באופן עצמאי. טענתה היא שהמהלך יתייג את התלמידים שהוריהם סירבו לחסנם וייצור מעמדות חברתיים.
"שאשא־ביטון חושבת שהיא מבינה טוב יותר מהמומחים הרפואיים. זאת יוהרה שהכניסה אותנו לברוך הזה. השחצנות הזאת והחוצפה לומר 'אני יודעת יותר טוב מכל אחד אחר' הובילה אותנו במידה רבה לסגר הרביעי. תאר לך שבכירי משרד הבריאות היו פונים אליה ואומרים לה שצריך לשנות את הגישה הפדגוגית של בתי הספר. הרי ברור לכל בר דעת שהיו זורקים אותם מכל המדרגות. אז איך למען ה' נותנים לה ולאחרים בקבינט, שאין להם שום הבנה בטיפול במגפות, להתעלם לחלוטין ממה שאומרים המומחים מהגדולים בעולם בטיפול במגפות?" אומר דור.
דבריו של דור מקבלים חיזוק משמעותי כששומעים את דברי בכירי מערכת החינוך בימים האחרונים, שמעריכים כי ביום פתיחת שנת הלימודים יהיו כ־5,000 תלמידי בתי ספר וגנים מאומתים מדי יום. כמו כן, ההערכות של המשרד הן שכ־70 אחוזים מההורים יירתמו למבצע הבדיקות המהירות יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. רק כדי לסבר את האוזן, בישראל יש 1.9 מיליון תלמידים, כך שאפילו לפי התקוות של משרד הבריאות, קרוב ל־600 אלף תלמידים יגיעו לבתי הספר בראשון בספטמבר בלי תוצאה שלילית לבדיקת קורונה מהירה, שמהימנותה מלכתחילה נמוכה הרבה יותר.
"בסוף אנחנו משחקים רולטה רוסים על הילדים של כולנו. לקראת סוף 2021 יהיו חיסונים גם לילדים. לכל בר דעת ברור שזה חוסר אחריות פושע לסכן את הילדים בנזקים של קורונה ארוכת טווח רגע לפני שאפשר להגן עליהם. אני חושב שכשנסתכל על עצמנו בעוד כמה שנים ונשאל האם עשינו הכול כדי להגן על הציבור, נבין שהיינו ממש רחוקים מזה", אומר רובין.
אבל מישהו מנהל את הסיטואציה הזאת, והוא ראש הממשלה בנט שהציב בקבינט הקורונה את הדמויות שמתנגדות לטיפול אפקטיבי במגפה.
"צריך לומר את האמת. לא תמיד יש את היכולת להעביר את התוכנית האסטרטגית בממשלה בגלל אילוצים כאלה ואחרים. אבל לפחות שמקבלי ההחלטות שמנהלים את האירוע צריכים שתהיה להם תוכנית מסודרת, עם אסטרטגיה ברורה ויעדים מדידים. בתוכנית האסטרטגית של ניו־זילנד יש שורה של מדדים ברורים מאוד, וכתוב שם מפורשות שאם לא מצליחים לעמוד בהם יש לבחון את האסטרטגיה מחדש. בישראל אנחנו עדיין מתווכחים מה האסטרטגיה הראשונית שלנו".
הסתמכות מוגזמת על החיסון
הביקורות נגד התנהלותה של שאשא־ביטון חוצות אגפים, לאור העובדה שהיא נמצאת בחוד החנית של מאבקי הבלימה מול משרד הבריאות עוד מתקופתה כיו"ר ועדת הקורונה. אלא שבימים האחרונים, בעקבות התנגדותה לחיסוני בני נוער בבתי הספר, רף הביקורות רק צמח.
"אנשים עוד לא מבינים עד כמה מה שהיא אמרה בקשר לחיסוני הקורונה מסוכן לבריאות של כולנו", אומרת ד"ר דיצה לוין, מומחית לאימונולוגיה וחברת עמותת מדעת. "להגיד ש'חיסונים בבתי הספר זה פשע', כמו שהיא אמרה, זה משהו שמסכן את כל מפעל החיסונים בבתי הספר, כזה שממגר כאן מחלות מאוד מידבקות. אנשים לא מבינים עד כמה המפעל הזה חשוב. אנחנו מדברים על טטנוס, פוליו, חזרת, אדמת, שעלת ואפילו חיסון לפפילומה. במשך דורות אנחנו המומחים לאימונולוגיה התפללנו שיהיה לנו חיסון לסרטן, והנה יש לנו אחד כזה. ופתאום, מה שהיה מוסכם וברור לכולם התערער בגלל הפופוליזם הזה".
האמירות של שאשא־ביטון הובילו את לוין וחברי עמותת מדעת לקדם מחדש את החוק שיזמו עוד בכנסת ה־20, חוק שנועד לגבש מדיניות של קידום חיסונים בישראל. "הרעיון הוא לשנות את המשוואה, שהחיסונים יהיו ברירת המחדל. זה כולל השקעה בהסברה מדויקת שתפחית את ההתנגדות לחיסונים, אבל בעיקר גם ריכוז הסמכויות במקום אחד כך שמקרים כמו שרת החינוך לא יוכלו להוביל לאסונות כאלה", אומרת לוין.
בכנסת הנוכחית יש בכלל סיכוי להעביר חוק כזה? הרי אנחנו רואים את הקולות שיוצאים מחברי הקואליציה.
"זאת שאלה טובה. בכנסת ה־20 הצביעו בקריאה ראשונה 114 ח"כים בעד החוק. אני די בטוחה שהפופוליזם שהשתלט בנושא יוביל למספרים אחרים לחלוטין. אבל זה חשוב והכרחי. בישראל יש רף התחסנות גבוה מאוד, אבל כמו שראינו עם החצבת, וכמובן שעכשיו עם הקורונה, תאים של חוסר התחסנות יכולים לגרום להתפרצויות. המטרה של החוק היא למנוע את זה, או לפחות לתת לציבור את היכולת להתמגן מפני אותם מקומות חסרי אחריות".
במסגרת החוק המוצע, משרד הבריאות אמור להקים מערך מידע שירכז את המידע על האזורים שבהם רמת ההתחסנות של האוכלוסייה נמוכה. "לכל הורה ולכל ילד קיימת הזכות לא להיחשף לנגיפים כאלה ואחרים. היום אין למשרד, וכפועל יוצא גם לציבור, את היכולת לדעת איפה יש מחוסנים ואיפה אין. איך הורה לילד עם מערכת חיסונית מוחלשת יכול להגן על הילד שלו במצב כזה? איסוף הנתונים, שבקורונה הבנו עד כמה הוא קריטי, לא קיים יותר מדי בכל הקשור למערך ההתחסנות הכולל, ואת זה אנחנו חייבים לשנות".
סוגיית חיסוני הקורונה מובילה לשגיאה האסטרטגית הבאה והמרכזית ביותר. מדינת ישראל החליטה באופן רשמי להסתמך על החיסונים כתוכנית הפעולה הבלעדית להתמודדות עם המגפה. כל בכירי הממשלה, כשנשאלו מה התוכנית למניעת הסגר הרביעי, הצביעו על מבצע החיסונים, בדגש על החיסון השלישי, כתקווה הגדולה. האמירות הללו הובילו את העיתונאית תמר איש־שלום לשאול את שר הבריאות הורוביץ, באותו ריאיון שבו טען שלא הוכחה יעילות הסגרים, האם תוכנית הפעולה של מדינת ישראל היא להתפלל שהחיסונים יעבדו.
"הייתה הסתמכות גדולה מדי על חיסוני הקורונה", אומרת לוין. "צריך להבין, החיסונים יעילים מאוד, הם מגינים על הציבור מאוד. אבל התחושה שהחיסונים עשו את שלהם ועכשיו אפשר לחזור לחיות כרגיל בלי להיזהר כלל הייתה שגיאה קשה. זה חיזק את אווירת העייפות ואי שמירת הנהלים של הציבור, לצד כמובן המסרים הסותרים שהגיעו מהממשלה על חשיבות ההתחסנות".
"הסתמכנו המון על החיסונים, ולא האמנו שתהיה הדבקה גדולה כל כך בקרב מחוסנים", מצטרף אליה דור. "אנחנו מתמודדים עם וירוס מזוויע שמשתנה מהר ויוצר שורה אדירה של בעיות. כל אחד מאיתנו חשב שאם רק נגיע לחיסון העדר נצליח לנצח את הקורונה, והשאלה היא האם מדובר ב־70 אחוזי התחסנות או 80. בסוף אנחנו מגלים עכשיו שזה לא רלוונטי כל כך, כי גם המחוסנים נדבקים ובמסות גדולות".
עם זאת, לוין טוענת כי עדיין יש לחיסון אפקט משמעותי במניעת תחלואה קשה ומוות. "העובדה שיש המון מחוסנים שנדבקים היא בהחלט בעיה, וכולנו הבנו בשבועות האחרונים שהחיסון לא ממש מגן מפני הדבקה. אבל צריך לזכור שאחרי כל זה, החיסון מגן מאוד מפני מחלה קשה ותמותה. הנתונים מאוד ברורים: מי שלא מחוסן יש לו סיכוי של פי שניים להתאשפז. אנחנו נמצאים מול זן הרבה יותר מידבק מקודמיו, בין 40 ל־-60 אחוזים יותר. אלה שמחוסנים אומנם נדבקים, אבל המערכת שלהם יודעת להתמודד מול זה הרבה יותר טוב מאשר אלה שלא".
הפגיעה במשק רק תגדל
ההסתמכות על החיסונים היא זו שבמידה רבה הולידה את מדיניות ההכלה של הממשלה. השרה איילת שקד, בריאיון לחדשות 13 ביום שלישי השבוע, הסבירה שלא הייתה שאננות של הממשלה ועצימת עיניים, אלא מרגע שהחלו ההתפרצויות בבנימינה חברי הממשלה ידעו בדיוק לאן האירוע צפוי להתגלגל. במילים אחרות אמרה השרה שקד שהממשלה קיבלה החלטה מודעת שלא לפעול לנוכח ההתפרצויות הללו בצורה תקיפה, למרות שידעה שנתוני התחלואה צפויים רק להאמיר. בהמשך הריאיון אמרה שקד כי מדינת ישראל צריכה לדעת להכיל חולים קשה ומתים מהקורונה. דבריה של שקד עוררו זעם ציבורי נרחב, כמו למשל בציוץ של בעלה של ד"ר שרון אלרעי־פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שניצבת תחת מתקפות חריפות בשבועות האחרונים, ששאל: "מי בדיוק יכיל את המתים, המשפחות שלהם?". הסערה שהתעוררה הובילה את שקד לפרסם הבהרה על התנסחות לא טובה, ולומר שכוונתה הייתה "להסביר את המחיר שבהתמודדות מתמשכת עם המגפה העולמית".
עוד החלטה אסטרטגית שגזרה הממשלה מהיקף המחוסנים באוכלוסייה היא שהשמירה על הכלכלה חשובה יותר, ולכן יש להטיל על המשק מגבלות קטנות ככל הניתן כדי שהוא ימשיך לתפקד כרגיל. אלא שבמציאות מדובר בטעות יסודית שכבר הוכחה במחקר מקיף של מכון המחקר הכלכלי הלאומי של ארצות הברית. על פי המחקר, הפגיעה הגדולה ביותר במשק מתרחשת דווקא בתקופה שבה נתוני התחלואה עולים ואין הגבלות, מהסיבה הפשוטה שהציבור מפחד גם על בריאותו וגם על עתידו הכלכלי. בנוסף לכך, ובמיוחד בישראל, דחייה של הגבלות וסגר מחודשים יולי ואוגוסט לחגי תשרי עלולה רק להגדיל את ההפסדים, לנוכח העובדה שהפעילות המסחרית בתקופת החגים גבוהה במיוחד.
"לצערנו יש מעט מאוד אנשים בקרב מקבלי ההחלטות בישראל שקוראים בפועל את המסמכים והמחקרים שמוצגים להם", אומר רובין. "הרוב במקרה הטוב קוראים כותרות שהם רואים בטוויטר מטעם אנשים שבעצמם לא קראו את המחקרים ורק תרגמו את הכותרות שלהם באנגלית בצורה כושלת במיוחד. על בסיס זה מתקבלות כאן החלטות. אני יכול לספור על יד אחת את מספר האנשים בדרג מקבלי ההחלטות שמסוגלים לקרוא בעצמם את המחקרים המלאים באנגלית ולקבל בעקבותיהם החלטות, ועוד יישארו אצבעות עודף. וכשאנחנו רואים את המצב הזה בתחום הקורונה, אני חושש שאותו הדבר קורה בהיערכות שלנו לטיפול ברעידות אדמה, במלחמה או באסון טבע אחר".
לסגר המתקרב ישראל לא הייתה צריכה להגיע. היה לה זמן למנוע אותו, אך חוסר קבלת ההחלטות, לצד החלטות אסטרטגיות שגויות, הובילו את ישראל להיות הראשונה בעולם שתיכנס לסגר רביעי. השיקולים הפוליטיים, שבין היתר הובילו לרכבת האווירית של מוסלמים לטורקיה למרות התנגדות ואזהרות חמורות של מערכת הבריאות, יצרו מצב שבו הממשלה נמנעת מלהגיב להתפתחויות. אך פרט לכך, קבלת ההחלטה להגן על הכלכלה גם במחיר של עלייה בתמותה, מתוך האמירה שצריך לחיות לצד הקורונה, התבררה ככזאת שתוביל גם לפגיעה כלכלית חמורה, לצד אובדן חיים ונפגעי קורונה כרונית רבים.