נושא הלגליזציה הפך להיות תפוח האדמה הלוהט של המערכת הפוליטית לא בגלל אי תמיכת חברי רע"מ, אלא בעיקר בשל האמוציות שהנושא מעורר בכל מי שמתעסק בו. מאחר שאני מאמינה בחופש הביטוי ואני נגד סתימת פיות, ישנם נושאים שחשוב מאוד לפתוח אותם. במקרה דנן קל כנראה להיות בעד לגליזציה ולהיחשב לנאור, אך קשה לגלות פתיחות והכלה כאשר מדובר בשמירה על ילדינו.
כחברת כנסת אני מייצגת את כל אזרחי ישראל ובתוכם את אלה שלא השתמשו בקנאביס מעולם ולא ישתמשו בו לעולם, וכן את המשתמשים בקנאביס שקולם איננו נשמע וייפגעו קשה בצורה עקיפה וישירה בשל השימוש בסם.
אין ספק שלגליזציה תהפוך את החיים של חלקנו לנחמדים ונעימים יותר. אלה המשתמשים בקנאביס לצורכי פנאי יוכלו לעשות זאת ביתר קלות ובלי לחשוש מהפללה. אינני מוטרדת מגורלם של אלה שחיים בתפקוד תקין הכולל קריירה, זוגיות והורות ומדי פעם מעשנים ג'וינט להנאתם. הסיפור הוא המחיר שאנחנו נשלם כחברה בגין פגיעה במשתמשים רגישים יותר, אשר מתמודדים עם יותר קשיים נפשיים ומשתייכים לקבוצות סיכון לפיתוח הפרעות נפשיות וגופניות שנוצרות בעקבות שימוש בקנאביס.
על פי נתונים עדכניים, אחד מתוך 11 מבוגרים עלול להתמכר לקנאביס, ואצל בני הנוער המצב חמור בהרבה: שם אחד מתוך שישה בני נוער יכול להיות חלק מהנתון המדאיג. מדובר למעשה במעין רולטה רוסית. קיימת כיום הסכמה מחקרית רחבה כי עישון קבוע של קנאביס בקרב בני נוער פוגע במוחם, שעדיין מתפתח בשנים אלה, ומגדיל משמעותית את הסיכון ללקות בהפרעות דיכאון, חרדה ואובדנות בבגרות הצעירה.
מחקר שפורסם ב־2018 מצא כי בקולורדו, ארצות הברית, מדינה שבה קיימת לגליזציה משנת 2012, קיימת עלייה של פי ארבעה באשפוזי בני נוער בעקבות השימוש, מחציתם עם תסמינים פסיכיאטריים כגון חרדה, דיכאון, מאניה ופסיכוזה. עוד נמצא כי השימוש בקנאביס מעלה את שכיחותה של סכיזופרניה ברמה של עד פי חמישה בהשוואה לכלל האוכלוסייה, וככל שעולה תדירות השימוש כך עולה הסיכון. על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, בשנת 2018 טופלו בשירות להתמכרויות יותר מכורים לקנאביס מאשר לאלכוהול, אופיאטים וסמים אחרים, ובכך הפך הקנאביס להתמכרות הנפוצה ביותר בקרב מטופלי השירות.
אינני מתעלמת מכך שיש רבים שמשתמשים כיום בקנאביס, אשר רבים מהם אינם ניזוקים מכך. כמובן שמי שזקוק לכך עקב צורך רפואי ראוי שיקבל את כל המגיע לו על פי החוק. אינני מתעלמת מחשיבות האסדרה ומכך שאין זה נכון וראוי להפליל אנשים הצורכים קנאביס לשימושם העצמי, אשר נהפכים בן לילה לעבריינים. יחד עם זאת אין מחלוקת שהקנאביס גורם לנזקים בקרב משתמשיו, על אחת כמה וכמה בקרב בני הנוער, כשאצלם הנזקים חמורים פי כמה ולעיתים בלתי הפיכים. אין מחלוקת שיש לאסור את השימוש בקנאביס על בני נוער וצעירים ולמגרו, אך אין די באיסור.
בלי קשר, אבל בוודאי עם קשר ללגליזציה, כדי לשמור על בריאות הציבור יש לגבש וליישם לאלתר תוכנית לאומית מפורטת ומתוקצבת לחינוך ומניעה בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים, תוכנית שתיתן גם מענה מקצועי לטיפול בהתמכרויות ולשיקום בריאות הנפש. כבר בתקציב הנוכחי יש לדאוג לקידום ולשיפור המצב הקיים בתחום ההתמכרויות ובריאות הנפש, בלי קשר ללגליזציה. זו אינה שאלה של ימין או שמאל, אלא שאלה האם אנחנו בוחרים להציל את מאות האלפים שצריכים את העזרה שלנו.
שימוש בקנאביס פוגע לא רק בילדים הפרטיים שלנו אלא בחברה כולה. הסכנות והנזקים הכרוכים בחשיפה גדולים, ואי אפשר להשאירם בידי הפרט. דמוקרטיזציה וליברליות אמיתיות נמדדות ביכולת לשמור על ערכים אלה תוך שמירה אמיתית על חירות הפרט אך גם על ילדינו. כל עוד לא גובשו ויושמו התוכניות דלעיל, אין בכלל טעם להתחיל לדבר על לגליזציה.
מיכל וולדיגר היא חברה סיעת הציונות הדתית ומכהנת כיו"ר השדולה לבריאות הנפש והשדולה למניעה וטיפול בהתמכרויות בכנסת