דווקא אחרי שבמשרד החינוך הודיעו על חזרה ללמידה מרחוק ברבות מהערים האדומות, הופסקה ההצטיידות במחשבים עבור תלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה, כך מפרסם העיתון 'ישראל היום'.
החלטת הקבינט קובעת כי הלימודים בערים האדומות בכיתות ח'-י"ב יתקיימו דרך הזום, בלמידה מרחוק, אם 70 אחוזים מתלמידי הכיתה לא מחוסנים, מחלימים או בעלי תוצאה חיובית בבדיקת נוגדנים. ערים רבות וגדולות כבר הפכו אדומות, והמשמעות היא עשרות ואפילו מאות של תלמידים שלומדים מהבית.
אלא שחרף זאת, במשרד לא מבצעים הצטיידות נוספת במחשבים ובאמצעי קצה עבור תלמידים שאין ידם משגת לרכוש אותם. בשנת הלימודים הקודמת אמנם התבצעה חלוקה של כ־160 אלף מחשבים, אך עדיין תלמידים רבים הם חסרי אמצעים לבצע למידה מרחוק.
במשרד לא ידעו להשיב לשאלה לכמה תלמידים במערכת החינוך עדיין אין מחשב ללמידה מרחוק, ונדמה כי לא טרחו לבדוק מהו היקף המחסור. המשמעות היא שחלק מהתלמידים, גם בערים כתומות, לא יוכלו להשתתף בלמידה מרחוק.
לצד זאת נוצר אבסורד כפול, שכן רבות מהערים האדומות משתייכות לאשכול סוציו־אקונומי נמוך, כך שבהן ממילא פוחתת האפשרות של ההורים לרכוש מחשבים לילדיהם. התוצאה היא שדווקא בערים שיעברו ללמוד מרחוק, קיים המחסור הגדול ביותר במחשבים ובאמצעי קצה.
"המלאכה עוד מרובה, וילדים רבים עדיין מנותקים", אומר נמרוד דותן, מנכ"ל עמותת חינוך לפסגות, הפועלת לצמצום פערים חברתיים ולקידום מוביליות חברתית בפריפריה. לדבריו, "מוטלת על כולנו, וראשית כל על הממשלה, החובה המוסרית לדאוג לזכות הבסיסית של כל ילד וילדה ללמידה איכותית, ללא קשר למצבם הסוציו־אקונומי". עוד ציין דותן כי הפער הדיגיטלי בין ילדי המרכז לילדי הפריפריה הורגש בשיאו בימי מגיפת הקורונה: "היעדר מחשבים ואמצעי קצה נוספים שללו את הזכות הבסיסית ללמידה מחלק נרחב מילדי ישראל. המאמץ של משרד החינוך ושל גופי החברה האזרחית צמצם באופן משמעותי את הפער, אך עדיין נדרשים עוד מחשבים ואמצעי קצה".
נזכיר כי בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"א), משרד החינוך ומי שעמד בראשו - השר לשעבר יואב גלנט - הקצו כ־1.2 מיליארד שקלים לצמצום הפערים הדיגיטליים. תקציב זה כלל מחשבים לתלמידים, תקשוב בתי הספר והכשרה למורים, אלא שאחרי הזנחה שנמשכה שנים - גם הסכום האסטרונומי הזה לא הספיק.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד ביצע במהלך השנה האחרונה מהלך לחלוקת מחשבים, שבאמצעותו הצטמצמו פערים טכנולוגיים שנפערו במערכת החינוך זה יותר מעשור. נוסף על כך, בימים אלו מנהל המשרד דיונים עם משרד האוצר על תקציב קבוע, לשימור ההתקדמות הטכנולוגית שהתרחשה במהלך השנה האחרונה".
המחסור במחשבים בבתי התלמידים הוא רק חצי מהסיפור, כיוון שגם בתי הספר עצמם סובלים ממחסור במחשבים ובתשתיות אינטרנט בכיתות. בעיה נוספת היא שלתלמידים רבים אין מיומנויות דיגיטליות, ולמרבית התלמידים לא הוקנתה אוריינות אינטרנט.
נתונים שנאספו מאלפי תלמידים בישראל טרם הקורונה הראו מצב עגום, שלפיו רק 50% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכון עשו שימוש במחשב לצורכי למידה והיבחנות. מהנתונים עולה כי רק 48% למדו ותרגלו באמצעות מחשב בחטיבות הביניים, ו־49% בתיכונים. זה נובע מכך שגם המורים לא הוכשרו ללימוד באמצעות מחשב, וגם הם סובלים מנגישות נמוכה ביותר למחשב בחדר המורים. כך למשל, ב־40% מבתי הספר העל־יסודיים יש מחשב אחד ליותר מחמישה מורים.