עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

הפרשה פותחת במצוות הבאת ביכורים. "כי תבא אל הארץ אשר ה' א-לוקיך נתן לך נחלה, וירשת וישבת בה". ואכן, מדי שנה מצווה עליך לעלות לירושלים מתוך בטחון בה' שלא יארע לחלקת אדמתך מאומה, וכאן בירושלים מצהיר אתה בפני הכהן. "באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו".

לא באתי אל הארץ כי רדפו אחריי וניסו להשמידני, לא באתי בזכות כוחי ועוצם ידי, ואף לא באתי כי נולדתי פה, אלא הנני כאן כי באתי אל הארץ להודות ולהכיר טובה על שניתנה לי הזכות לממש את קיום זכות הבטחת הבורא לאבות האומה לתת לנו את הארץ. באתי להודות על העבר ולבקש על העתיד. איננו אומה המשילה מעצמה את עברה ואת מסורת אבותיה.

שני סיפורים ידועים על נפוליאון ובן גוריון ממחישים זאת- נפוליאון, בשעה שהלך פעם עם חייליו בלילה והסתובב בעיר ראו לפתע אור קלוש בוקע מחלון אחד הבתים. נכנס וראה המון אנשים, מבוגרים וילדים יושבים על הרצפה וממררים בבכי, ואוחזים בידיהם ספרים ונרות דולקים. שאלם נפוליאון מדוע אתם בוכים? ענו לו: "ביתנו נשרף'! תמה נפוליאון כיצד נשרף בית כה חשוב והמודיעין שלו לא שמע על כך. ענו לו: 'הבית נשרף לפני 2000 שנה'… התפעל נפוליאון ואמר: 'עם שיודע לזכור את עברו הרי הוא חי את ההווה ועתידו מובטח'!

השני הוא ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון. כשהמדינה הייתה רק בת שש, נסע הוא לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא אייזנהאור, לבקש עזרה ותמיכה ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה. הוא נפגש עם מי שהיה אז מזכיר המדינה, ג'ון פוסטר דאלס. הלה מתוך התנשאות שאל אותו: "אמור לי, ראש הממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי אלפי שנים שהתפזרתם ועזבתם את ארצכם, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות או מורשת אחת?

ענה לו בן גוריון: '...לפני 200 שנים הפליגה הספינה מייפלאוור מאנגליה ועליה המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. אנא ממך, צא לרחוב ושאל עשרה ילדים צפון-אמריקאיים את הדברים הבאים: מה היה שמו של קברניט הספינה? כמה זמן נמשך המסע? מה אכלו הנוסעים במהלך ההפלגה, וכיצד התנהג הים במהלך ההפלגה? יש סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות, אם בכלל.

עכשיו ראה... לפני למעלה מ-3000 שנה היהודים יצאו ממצרים. אני מבקש ממך שבאחד מנסיעותיך בעולם, תנסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות, פולין תימן מרוקו או בריה"מ וכדומה, ושאל אותם מה היה שמו של קברניט אותה יציאה, כמה זמן נמשך המסע, מה אכלו במהלכו וכיצד נהג הים. כשיהיו בידיך התשובות, ותתפלא, נסה לזכור ולהעריך את השאלה שזה עתה שאלת אותי".

על כל נפש ישראלית בהביאה ביכורים לזכור ולהפנים שנה אחר שנה, שהיא באה אל הארץ המובטחת אשר ניתנה לנו. ולא רק בעת הבאת הביכורים, אלא גם בליל הסדר בו מסדירים אנו את התודעה לכל בני המשפחה, ובו מחויבים האבות לספר להם עד שיגמור את כל הפרשה כולה! כי גם ליבת ההגדה היא הבנת כל פסוקי פרשת 'מקרא ביכורים' שבפרשתנו, ואותם צריך האב לקרוא ולדרוש וללמד לבניו לפי יכולת הבנתם.

דבר נפלא אומר בעל נתיבות שלום האדמו"ר מסלונים - הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל, על הפסוק בו פתחנו 'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ'.

לכאורה המילה היום מיותרת! אלא שמרומז בזה שמצוות ישיבת א"י צריכה להיות אצל יהודי בבחינת 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', וכלשון המכילתא, שלא תהא בעיניך כירושת אבות, אלא כאילו היום היא נתונה לך. ולכן אומר מביא הביכורים "הגדתי היום כי באתי אל הארץ", ובמילים אחרות: א"י אהובה וחביבה אצלי כאילו היום באתי לשבת בה, ועל אף כל הייסורים והקשיים שעוברים בא"י עד שנדמה כי במקום אחר הייתי יושב במנוחה ושלווה, חביבה עלי ישיבתה, ותמיד היא בעיני כחדשה כאילו היום באתי אל הארץ.

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו