למידה מרחוק
למידה מרחוקצילום: ISTOCK

שנה"ל הבאה בפתח ובמשרד החינוך עולה החשש שעשרות אלפי תלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ייאלצו להישאר ללמוד מהבית, לאור שיעור התחסנות נמוך. כך מפרסם העיתון 'ישראל היום'.

קבינט הקורונה אישר את המתווה לפתיחת שנת הלימודים ובו החלטה אחת נפיצה במיוחד. בכיתות ח'-י"ב בערים אדומות התלמידים יישארו ללמוד מהבית דרך הזום, אם שיעור התלמידים המחוסנים בכיתה יהיה נמוך מ-70%. המשמעות היא אחת - על אף ההכרזה על פתיחת שנת הלימודים כסדרה, מאות אלפי תלמידים יפתחו את שנת הלימודים מהבית.

בקבינט התקבלו שתי החלטות מוצדקות, אלא שהן עלולות לעכב את פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים: הראשונה היא שתלמיד נחשב מחוסן רק עשרה ימים לאחר שקיבל את החיסון השני.

המשמעות היא שגם תלמידים שהתחסנו בשבוע האחרון, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים עדיין לא נספרים כתלמידים מחוסנים. ההחלטה השנייה היא של ראש הממשלה נפתלי בנט, ולפיה נדרשים 70% תלמידים מחוסנים בכל כיתה, ולא בכל שכבה - כפי שרצו במשרד החינוך. משמעות הדבר היא שנדרשים אחוזי התחסנות גבוהים יותר כדי לחזור ללמידה פרונטלית.

"תלמידים בפריפריה עלולים להיפגע יותר ולהישאר בבית בלמידה מקוונת, ולכן אנחנו משקיעים את עיקר המאמצים שלנו בלהביא את הילדים האלה להתחסן", אומר מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק. "כשמסתכלים על שיעור המחוסנים בגילי התיכון אנחנו יותר מ-70% בממוצע הארצי, אבל בשכבות החלשות אנחנו מתחתיו. זה נכון שאם היינו אמורים לחזור היום ללימודים, הרבה רשויות בכיתות ח'-י"ב לא היו יכולות לפתוח את שנת הלימודים, זה אומר שאם נצליח לחסן את רוב הילדים בשבוע הקרוב - כשנחזור מחופשת סוכות נהיה במקום אחר לגמרי עם הערים האדומות וכמות מחוסנים".

בינתיים המנכ"ל מנסה בהידברות מול משרד הבריאות להביא לכך שתלמידים ייחשבו כמחוסנים כבר מהחיסון הראשון: "אני מקווה שנצליח להגיע להסכמה שבה סופרים תלמידים כמחוסנים כבר מהחיסון הראשון".

רשימת הערים האדומות שמתעדכנת מדי יום כבר כוללת יותר מ-150 ערים, יישובים ושכונות אדומות. נתוני רמזור החינוך (שיהיו תקפים לשבוע), שלפיהם יידעו מי יכול לפתוח את הלימודים ועל מי להישאר בבית, עדיין לא פורסמו.

כבר עכשיו נראה שמי שייפגעו הכי הרבה הם התלמידים המתגוררים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כך למשל, באור יהודה שיעור המתחסנים הכללי במנה השנייה עומד על 60%, ובמנה הראשונה על 66%. כלומר, אם משליכים את הנתונים האלה גם על הגילים 18-12, אזי כיתות רבות באור יהודה פשוט לא יוכלו לחזור ללימודים ב-1 בספטמבר. לעומת זאת, ביהוד השכנה והמבוססת יותר (שכרגע מוגדרת כתומה) שיעור המתחסנים במנה השנייה עומד על 70%. המשמעות היא אחת - יותר תלמידים בכיתות. ביישוב סביון, שנמצא בשכנות אליהן, שיעור המתחסנים במנה השנייה כבר עולה ל-89%, כלומר סיכוי גבוה לתלמידי היישוב לחזור לכיתות.

כפי שניתן לראות, בשטח האבסורד הוא כפול: מרבית הערים האדומות הן ערים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך - כלומר, הסיכוי של התלמידים ללמוד בהן בזום עולה. שנית, גם כשמעמידים ערים אדומות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך בהשוואה לערים אדומות מבוססות, שיעור המחוסנים בערים האמידות יאפשר פתיחה רחבה יותר.

דוגמה נוספת היא העיר ראשון לציון, שבה שיעור גבוה של מתחסנים: 68% כבר התחסנו במנה השנייה. בעיר יש כ-20 אלף תלמידים בכיתות ח'-י"ב, וסיכויי החזרה של רבים מהם ללימודים - גבוהים. אלא שהלימודים בבתי הספר העל-יסודיים אצל שכנותיה, רמלה ולוד, מוטלים בספק. ברמלה רק 54% מחוסנים במנה השנייה ואילו בלוד 51% מחוסנים במנה השנייה.