תת-אלוף איציק בר, ראש מטה פיקוד העורף, משוחח עם ערוץ 7 בעיצומו של מבצע הבדיקות הסרולוגיות ומתייחס לתלונות של ההורים על תורים ארוכים תחת השמש הקופחת ואפליקציית רישום בעייתית שמעכבים את הבדיקה לילדי ישראל לקראת שנת הלימודים.
לאור שיעור החיוביים הנמוך שנמצא במסגרת הבדיקות הסרולוגיות, תא"ל בר מספר כי ממחר המבצע יצטמצם משמעותית וחיילי פיקוד העורף יבצעו בדיקות בערים בהן שיעור החיוביים הוא מעל לעשרה אחוז.
"ביצענו היום הערכת מצב בתיאום עם השלטון המקומי, משרד החינוך ומשרד הבריאות וממחר אנחנו נצמצם את המבצע ונלך יותר לרשויות שבהן אחוז התחלואה הוא מעבר לעשרה אחוז כדי לייצר אפקטיביות למבצע", הוא מסביר.
רשימת הערים בהן יש תחלואה גבוהה ועומדות להיות ממחר המוקד של פיקוד העורף במבצע הבדיקות הסרולוגיות לילדים מגיל 3 ועד 12 צפויה להתפרסם בקרוב.
תא"ל בר אומר כי הורים שיהיו מעוניינים לבצע בדיקה סרולוגית לילדיהם אשר מתגוררים מחוץ לערים הממוקדות יוכלו לעשות זאת בערים בהן תינתן הבדיקה.
"ממבצע שהחל בפריסה רחבה מאוד אנחנו הולכים כעת להתמקד ברשויות בהן אחוזי החיוביים חוצה את העשרה אחוז. מטרת המבצע היא לא להוריד תחלואה אלא לעזור למשרד החינוך לפתוח את הלימודים עם כמה שפחות שיבושים ומגבלות", הוא מדגיש ומוסיף, "בכיתה של ארבעים תלמידים את מאפשרת לשמונה תלמידים לקבל תעודת מחוסן וכך יש לך מאגרים בתוך הכיתה במצב שבו תלמיד או ילד בגן חולה לא נדרש להכניס אותו לבידוד".
אז למה התורים כל כך ארוכים? תא''ל בר מסביר: "מעולם פיקוד העורף לא הוביל מערך בדיקות סרולוגיות שהכל מתבסס עליו בלי סיוע של הקופות. זה נכון שיש טענות של ההורים, יש מקומות שבהם הדברים מתנהלים בצורה מופתית ובחלק מהמקומות הדברים מתנהלים בצורה פחות טובה.
"מדובר ב-150 אלף ילדים שצריך לשלוח להם הודעות ולייצר קשר למערכות משרד הבריאות כדי לייצר תעודת מחלים. לא הצלחנו בכזה היקף לייצר מערכת ניהול תורים, אנחנו כל יום עושים עצירת למידה ומתחקרים".
הוא פונה למבקרים ואומר, "אנחנו מתייחסים לכל ביקורת בשיא הרצינות האפשרית, צריך לזכור שאנחנו מדברים על דקירה של ילדים, ראיתי את זה במהלך ביקור שלי בעמדות הבדיקה. יושב ילד חמוד מאוד שמפוחד מאוד, לקח חצי שעה לעשות לו את הדקירה, בדרך דקרנו את החובש ליד וגם את המג"ד. לכן התור הוא לא של כמה דקות. הילד בוכה והוא לא רוצה. בסוף עושים את הכל כדי לעודד את הילדים לבצע את הבדיקה, הילד מקבל בסוף פרס קטן. לא מדובר בניהול תורים של אנשים מבוגרים".
הוא מוסיף בהקשר זה כי "אנחנו מגייסים אנשי מילואים, אנשים שהיה להם תכניות וחופשות. עצרנו הכל וגייסנו הרבה ובתוך הדבר הזה אנחנו כל הזמן בתהליך של למידה והפקת לקחים וכשבמשרד הבריאות מבינים שהאפקטיביות היא לא כמו שציפינו באחוזים שחוצה את ה-15 אחוז אנחנו עושים התאמות לאופן שבו נפעל מחר".
שמענו על הרבה תקלות מאז פתיחת המבצע - ביום הראשון למבצע קרסה אפליקציית הרישום של הבדיקות ונאלצו להשלים את פרטי הנבדקים ידנית וגם מוקדי בדיקות סרולוגיות נסגרו כי לא אוישו. צפיתם את זה? איך אתם מתמודדים?
"המערכת לא עמדה בעומסים. משבוע שעבר צפינו את התקלות שיכולות להופיע באירוע הזה. אנחנו מכניסים ספק נוסף כדי להוריד את העומסים על המערכת. הפיקוד עוד רגע מסיים שנתיים במערכה הזאת של הקורונה וצריך להבין שדברים שהם חדשים שעושים יש טעויות יש חבלי לידה מי שלא מעיז לא טועה. ולכן אנחנו נמשיך לעשות דברים בסיוע למשרד הבריאות ולמאמץ הלאומי. הנגיף לא עובד אצלך אתה עובד אצלו אם מדינת ישראל רוצה ללכת לפתיחת שנת הלימודים עם כמה שיותר כלים למשרד הבריאות צריך לעשות דברים חדשניים".
מספר ימים בודדים נותרו למבצע הבדיקות, תא"ל בר מרוצה מהתנהלות המבצע עד כה ולא מופתע מהשיבושים. "מבצע מוצלח מאוד עם הרבה תעוזה וחדשנות שהוא בא לשרת את אזרחי מדינת ישראל כדי לאפשר תחילת שנת לימודים במינימום שיבושים והפגיעות האפשריות. האם יהיו שיבושים ופגיעות? כן, אנחנו צריכים לעזות את הכל כדי לאפשר לאזרחי מדינת ישראל לחיות לצד הקורונה".
בתיאום עם משרד הבריאות פיקוד העורף מפעיל בימים אלו מספר תכניות לעידוד חיסונים ברחבי הארץ ובעיקר בערים בהם אחוזי המחוסנים נמוכים. "משרד הבריאות יחד עם מד"א התחילו מאתמול להביא חיסונים עד הבית", הוא מספר. "אנחנו במסגרת המאמצים האלו מיקדנו רשויות שבהן יש אחוזי מתחסנים נמוך מאוד בפלח הגילאים של 12 עד 18 אותו פלח ילדים שאושר לחסן אותם. יחד עם הרשויות אנחנו מבצעים הסברה ממוקדת וגם פותחים מתחמים נוספים בתוך הרשות. כרגע יש לכך תוצאות טובות, יש שיפור ועלייה של 80 ועד 400 מתחסנים חדשים, תלוי מה היה הפוטנציאל בכל רשות".