"צריך להתרגל לחיות לצד מגיפת הקורונה, ולא לפרסם כל יום מספרי מאומתים", כך אומר מנכ"ל בית החולים איכילוב ופרויקטור הקורונה הראשון, פרופ' רוני גמזו, בראיון ל'ישראל היום' שיפורסם במלואו ביום שישי.
גמזו מספר כי לפני שבועות אחדים, כשהטלת סגר עמדה על הפרק, הוא שוחח עם ראש הממשלה ועם שר הבריאות. "אמרתי להם: סגר הוא פיתרון של חולשה, צריך להוציא אותו מהלקסיקון. תראו מה קורה בהרבה מקומות בעולם, כולל בארה"ב. הם למדו לחיות לצד המגיפה. לא צריך לדחוף לציבור בכל בוקר מספרי מאומתים. הממשלה צריכה להיות אחראית, לומר לאזרחים: 'יש כללים, אלה הכיוונים, אבל אנחנו רוצים שתמשיכו את החיים שלכם, במסגרות ובהגבלות שנקבעו'".
"הקורונה לא תיעלם מהחיים שלנו. אז כל יום נספור מאומתים? כל יום נפרסם את שיעורי הבדיקות החיוביות? אתם יודעים אם שיעורי הבדיקות החיוביות כוללים את האנטיגן או לא? מה זה אומר לציבור ארבעה אחוזים חיוביים? זה כולל בדיקות סקר בבתי אבות או לא? אז בחדשות אומרים שהבדיקות החיוביות עלו משלושה לארבעה אחוזים. מה האזרח מבין מזה כבר? אני רוצה שהאזרחים יפסיקו להתעסק בכמות המאומתים. אני רוצה שאנשים ירגישו בנוח ללכת להיבדק, ולא מייד יגידו 'בחולון יש ככה וככה מאומתים, במודיעין ככה וככה'", אומר גמזו.
על התנהלות הממשלה הנוכחית מול המגיפה הוא מגיב, "הניהול מסובך מאוד. גם בהסברה, גם במציאת המקומות שבהם לא נשמעים לכללים ובאכיפה, גם במניעת פייק ניוז וטיפול במכחישי המגיפה. צריך לעבוד נקודתית, ללמוד על המקומות הללו, ליזום הליכים, ליצור מחויבות של ראשי ערים שיפעילו פקחים, לתגמל את ראשי הערים ואת היישובים כדי שיוכלו להגדיל את כוח הפיקוח שלהם. הניהול ברמת המיקרו לא מוצלח במדינת ישראל. גם של הממשלה הנוכחית, גם של הממשלה הקודמת, גם של זו שלפניה וגם של זו של פניה. אני מנהל את איכילוב הרבה יותר טוב, אני יורד לפרטים. המשובים שאני מקבל, מערכות הבקרה שלי, יותר טובים ממה שקורה בכל מדינת ישראל".
הוא נשאל אם כשכיהן כממונה הקורונה הרגיש שהפוליטיקה מעורבת בניהול המגיפה וענה, "אירוע כזה מפגיש אנשי מקצוע עם פוליטיקאים. אני לא אגיד לפוליטיקאים אל תתערבו. זה אבוד, הם ימשיכו להתערב. אבל אנשי המקצוע צריכים לעמוד מולם כמו חומה. לשרטט את הקווים האדומים. להילחם. אתם חושבים שהיה לי פשוט העניין של איסור הנסיעות לאומן? שהיה פשוט לסגור את מערכת החינוך בערים אדומות? הייתי צריך להילחם על זה מול הקבינט".
גמזו התייחס גם לשיח סביב חידוש הלימודים. "אני רוצה להחזיר את ישראל לתהליך נורמלי בכל האספקטים החשובים של החיים. אני רוצה להחזיר לאנשים את 1 בספטמבר כתאריך שהם יודעים מה קורה בו. אני לא רוצה להגיד 'תישארו בבית ואל תתמודדו'. אני רוצה התאמצות של כולם - מהממשלה ועד המורה בבית הספר - לעשות כל דבר כדי להקטין את התחלואה ולסדר את זה בצורה הבטוחה ביותר. להגיד 'בוא נדחה את זה' או 'בוא לא נעשה את זה', זו בעיניי כניעה למורכבות שהקורונה יוצרת. צריך להבין מה הילדים חווים כשאנחנו מוציאים אותם מהמסגרות, זה משבר אדיר"
גמזו גם יוצא נגד הדיבורים על "פרצת נתב"ג". "אני לא חושב שנתב"ג הוא הבעיה המרכזית של ישראל בניהול הקורונה", הוא אומר. "כמות המאומתים שמגיעים מחו"ל היא כיום פחות מחמישה אחוזים, בשיא היא הייתה אולי עשרה אחוזים. יש יתר עיסוק, על גבול האובססיה, בסגירת ישראל, באופן שהוא תקדימי גם מול העולם. באופן שבו ישראל לא מקבלת תיירים. צריך לעשות הליך מסודר בגבולות. לנהל את הכניסה לארץ בצורה חכמה. להחליט אם מכניסים רק מחוסנים או גם לא מחוסנים. אבל סגירה מלאה של נתב"ג היא הדרך הקלה, ואני לא משוכנע שיש בצידה יתרון גדול. הווריאנט הבא ייכנס לישראל לא רק באמצעות תיירים, אלא באמצעות ישראלים שטסו לחו"ל וחזרו איתו. יש כאן התמקדות בדבר שאינו העיקר כרגע".
ומה העיקר כרגע? "היכולת לטפל בחולים שמגיעים לבתי החולים, איתור כמה שיותר רחב של חולי קורונה, פיזור בדיקות. היום קל יותר להיבדק בניו יורק מאשר במדינת ישראל, אף שיש לנו את קופות החולים הטובות ביותר. בניו יורק יש בכל קרן רחוב, בכל בית מרקחת, בדיקות מהירות, וגם PCR".