מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח מיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה. אנגלמן מבקר את תהליכי קבלות ההחלטות בעיקר של הממשלה הקודמת, בשל העובדה שבתקופת כהונתה בוצעה הביקורת. המבקר מצא ליקויים משמעותיים וקרא לתקנם לאלתר עוד בעיצומו של גל הקורונה הרביעי. ''בדיוני הממשלה וקבינט הקורונה לא התקיים הליך סדור של בקרה ומעקב אחר החלטות ראש הממשלה והממשלה, לא הושלם תהליך של הפקת לקחים ברמה הלאומית, של המל"ל ומשרד הבריאות", כתב אנגלמן. "בממשלה ה- 34 ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות ראש הממשלה ולא נדונו במליאת הממשלה". תגובת הליכוד לדו״ח מבקר המדינה: "נקרא ונלמד את הדו״ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים". על ההתנהלות התקציבית העיר המבקר כי היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 פגע בהתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר. "יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות". "אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר". לדברי אנגלמן, לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקף כולל של תכנית הסיוע שהוכרזה במרץ 2020 בשיעור 80 מיליארד ש"ח והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית. "לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המיסים לאגף החשב הכללי. שיתוף פעולה של בנק ישראל עם החשב הכללי היה עשוי להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות". גם מחדל נתב"ג לא נעלם מעיני המבקר: "מתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פיתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג. הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית. הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה". על האכיפה של תקנות הקורונה נכתב כי "אין הלימה בין המקומות שבהם הייתה התפרצות נגיף הקורונה ובין האכיפה במקומות אלו. כך נמצא כי היקף הדוחות בירושלים ובבני ברק בתקופת הביקורת לא תאם את רמת התחלואה הגבוהה". מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן צילום: עופר עמרם, לשכת עורכי הדין דוח המבקר העלה כי הממשלה ה-34, הממשלה הקודמת, קיימה 24 דיונים שעסקו בחלקם או במלואם בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה. כמו כן קיימה ועדת השרים להכרזת אזור מוגבל שבעה דיונים. נוסף על כך ראש הממשלה קיים 31 דיונים בפורום בהרכבים שונים, חלקם בהשתתפות שרים. ההרכבים כללו לרוב את ראש המל"ל דאז ואת המנכ"לים דאז של משרד האוצר ומשרד הבריאות. בביקורת עלה כי הממשלה לא הסמיכה קבינט קורונה, וכי לא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום כמפורט בנספח ד' לתקנון עבודת הממשלה: נוהל עבודת הממשלה בחירום. עוד עלה כי ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים בתקופת הממשלה ה-34 התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות ראש הממשלה ולא נדונו במליאת הממשלה. בתקופת גל התחלואה השני קבינט הקורונה לא התכנס, והממשלה לא דנה בתקופה זו באמצעים לצמצום התחלואה שעליהם המליץ המל"ל, אף שבתקופה זו חל גידול ניכר במספר החולים במצב קשה. נוכח הצורך בקבלת החלטות מהירות ומיידיות בהתמודדות עם משבר מורכב, שיהוי בקבלת החלטות של הקבינט ביולי ובאוגוסט 2020, ובכלל זה אישור תוכנית "הרמזור", פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים, והדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18 בספטמבר 2020. באשר ליכולות האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם משבר הקורונה, המבקר קובע כע משרד הבריאות התקשה בניהול ובמתן מענה אופרטיבי בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה (משל"ט) אשר נועדו להפחית את סיכוני המגפה. הפרויקטור מונה כארבעה חודשים מפרוץ מגפת הקורונה בישראל ולמרות שהקשיים של משרד הבריאות בתחומים הניהוליים-אופרטיביים הוצגו לפני מקבלי ההחלטות בתחילת המשבר. כמו כן, מינוי הפרויקטור לא לווה בכתב מינוי ובהגדרת סמכויות. לפיכך התעכב גם גיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה. הקמת משל"ט במשרד הבריאות ביולי 2020 נתנה מענה לחלק מהיכולות האופרטיביות החסרות במשרד הבריאות. התפקיד שהוטל על המל"ל והמורכבות של ההתמודדות עם המשבר במהלך גל התחלואה הראשון, הביאו את המל"ל, מפעם לפעם, לבצע תפקידים בעלי אופי אופרטיבי הנוגעים לניהול משבר הקורונה נוסף על תפקידו כגוף מטה. "ניהול משבר לאומי מצריך הפעלת גוף אופרטיבי ייעודי שיוסמך למימוש החלטות הדרג המדיני", כותב המבקר בדוח. ''פעילותו של המל"ל במשבר הקורונה נעשתה על בסיס המבנה הארגוני הקיים מבלי שנערכה בחינה באשר להלימה בין המבנה הארגוני של המל"ל לבין משימותיו בהתמודדות עם משבר הקורונה ועם יתר משימותיו השוטפות הנדרשות מתוקף תפקידו". מבקר המדינה אנגלמן: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד". עוד באותו נושא: יש לנו הוכחות שהקורונה פרצה מתקלת מעבדה חוזרים לישראלי הראשון שנדבק בקורונה ה-CIA קובע: זה מקור נגיף הקורונה ירידה בהישגי תלמידי ישראל: מי באמת אחראי? טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה מתחילת משבר הקורונה הסתמנה בארץ מגמה של צמצום ניכר בשיעור התעסוקה, ומאות אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או פוטרו ממקום עבודתם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2020 פחת התוצר המקומי הגולמי ב-2.6%. משרד מבקר המדינה בדק את טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה. הבדיקה נערכה בביטוח לאומי, בשירות התעסוקה, בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה ובלמ"ס. ממצאי ביניים של דוח זה פורסמו בספטמבר 2020. מעבר לכלי הביקורת הרגילים, ניתח משרד מבקר המדינה את השיח ברשתות החברתיות וערך סקר טלפוני בקרב תובעי דמי אבטלה . בביקורת עלה כי בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם. שיעור האבטלה הגדול, בשילוב המספר המצומצם של משרות פנויות במשק, עלולים לגרום לכך שרבים מהמובטלים, ובהם כאלה שאינם מעוניינים לחזור לשוק העבודה עקב התמריץ השלילי, לא יועסקו במשך תקופה ממושכת גם לאחר שיסתיים הסדר החל"ת ביוני 2020, ואף ייתכן שיהפכו ל"מובטלים כרוניים". מצב זה עלול להקשות על השתלבותם מחדש בשוק העבודה. עוד נמצא כי למרות שוועדת 2030 והצוות לעידוד התעסוקה עסקו בנושאי ליבה, בעלי חשיבות מכרעת לקידום שוק התעסוקה וליציאה מהמשבר התעסוקתי הנלווה למשבר הקורונה, במועד סיום הביקורת טרם הועלו המלצות שני הצוותים לדיון בממשלה. עוד עלה כי עד מועד סיום הביקורת לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה. בנוגע לפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה, נמצא כי בשנת 2020, בעת המשבר התעסוקתי החמור הנלווה למגפת הקורונה, הצטמצם היקף הפעילות של שני הגופים המרכזיים המטפלים במובטלים - זרוע העבודה ושירות התעסוקה. הצמצום בא לידי ביטוי במספר המשתתפים בפעילויות השונות של גופים אלו וכן בהיקף הכספי של פעולותיהם. למשל, מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, פחת בכ-37% בין שנת 2019 לשנת 2020. בין שנים אלו גם פחת ביותר מ-40% מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה ומספרם עמד על 5,706 משתתפים בשנת 2020 לעומת 9,821 משתתפים בשנת 2019. נוכח העובדה כי מאות אלפי מובטלים צפויים להישאר מחוץ לשוק התעסוקה עוד תקופה ממושכת, וכן נוכח פערי המיומנויות שהוצגו בדוח זה, לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה. בנוסף עלה בביקורת כי המוקד הטלפוני בבט"ל לא סיפק למבוטחים שפנו אליו שירות איכותי, תוך סטייה ניכרת ברמות מדדי השירות (שיעורי הנטישה וזמני ההמתנה). עלה כי על אף התוספת של כ-200 מוקדנים והגידול בהוצאה הכספית בהיקף של כ-36 מיליון ש"ח, המוקד הטלפוני לא הצליח לעמוד בעומס השיחות גם לאחר שמונה חודשים מתחילת משבר הקורונה. באוקטובר 2020 היה זמן ההמתנה כ-12 דקות בממוצע - פי ארבעה מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020 היה שיעור השיחות שננטשו 37% מהשיחות הנכנסות. מאז יוני 2020 ועד אוקטובר 2020 "התייצב" שיעור הנטישה על כ-22%, חריגה ניכרת של פי ארבעה מהיעד שנקבע במכרז - 5%. לפי ניתוח השיח ברשתות החברתיות, הסנטימנט השלילי בנוגע למוקד הטלפוני בבט"ל התבטא ב-100% מהפוסטים. בנוסף נמצא כי תובעי דמי האבטלה נדרשו להליך רישום כפול: הן בבט"ל והן בשירות התעסוקה. רישום כפול יכול לעכב תשלומים וליצור בעיות בהעברת המידע בין שירות התעסוקה לבט"ל. בביקורת עלה כי עד דצמבר 2020 אין טופס אחוד לתובעי דמי אבטלה בבט"ל ובשירות התעסוקה. כמו כן, יישומים מקוונים בבט"ל שיכולים לתרום לשיפור השירות המקוון לתובעי דמי אבטלה בפרט ולתובעי גמלאות אחרות בכלל, כגון פורומים וצ'טבוט, אינם חלק מהשירות שבט"ל מציע לציבור. כמו כן, יישומים מסוימים (כגון האזור האישי בבט"ל, שאליו היו כ-47 מיליון כניסות בשנת 2020) אינם מונגשים בשפות אחרות. בנוגע לבקרה על תשלום דמי אבטלה עלה כי שיעור מקבלי דמי האבטלה שבט"ל אינו יודע אם חזרו לעבודה או לא (מנותקי קשר) צומצם בין נובמבר לדצמבר 2020 (מ-29% ל-15%), אך מספרם עדיין גדול - יותר מ-90,000 איש שבט"ל שילם להם דמי אבטלה בסך של 380 מיליון ש"ח מבלי שהוא יודע אם הם עובדים או לא. בביקורת עלה ששירות התעסוקה אינו פונה באופן שיטתי לכלל המובטלים, פעם בחודש, כדי לברר אם הם מחוסרי עבודה אם לאו. מתחילת משבר הקורונה ועד לחודש ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר, למי שאינו זכאי לכך, בסכום של קרוב למיליארד ש"ח, ובממוצע כ-84 מיליון ש"ח מדי חודש. מבחינת תחום החקירות בבט"ל, שיעור החקירות מסך תביעות האבטלה פחת מ-0.8% בשנת 2019 ל-0.1% בשנת 2020. צריכת שירותים בכמה ערוצים בד בבד מביאה לבזבוז משאבי הארגון ולפגיעה באיכות השירות. נמצא כי לקוחות בט"ל שמבצעים פעולות באזור האישי פונים לערוצי שירות מקבילים ללא צורך, שכן המידע שהם מבקשים לקבל נמצא כבר באזור האישי שלהם. לקוחות אלה מעמיסים על ערוצים אחרים, ובשל כך נפגם השירות ללקוחות שאינם יכולים לבצע פעולות באזור האישי עקב סיבות שונות, כגון חוסר במיומנות דיגיטלית או קושי שפתי. כך למשל, לפי נתוני בט"ל שהועברו למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2020, בשנת 2020 פנו כ-391,000 תובעי אבטלה למוקדים הטלפוניים, ומתוכם כ-331,000 פנו גם למוקד וגם לאתר האישי (84%). נכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2021) אין מנגנון שוטף של העברת מידע בין שירות התעסוקה, שאצלו המאגר העדכני ביותר של מאפייני המובטלים, ובין זרוע העבודה, שהיא הגורם המרכזי העוסק בתכנון שוק העבודה. עוד נמצא בביקורת כי איסוף המידע על אודות המובטלים בחודשים מרץ-אפריל 2020 - שבהם ביקשו להירשם לשירות התעסוקה מאות אלפי אנשים - היה חלקי ולא כלל פרטים מלאים רלוונטיים, כגון השכלה ועבר תעסוקתי קודם. הדבר פגע ביכולת לקבל תמונת מצב מהימנה של מאפייני הנרשמים לשירות התעסוקה, להשימם במשרות חדשות או להציע להם הכשרות מקצועיות. נכון לנובמבר 2020, שירות התעסוקה לא השלים את כל המידע הנדרש על אודות הרשומים לשורותיו, וחלק מהמידע הרלוונטי עליהם אינו נמצא בידיו. בנוסף, כ-335,000 מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה כי אין להם מיומנות מחשובית כלל או שהם בעלי מיומנות מחשובית בסיסית בלבד. ואולם בין שנת 2019 לשנת 2020 פחת מספר המשתתפים בקורסים לשיפור מיומנויות מחשוביות של שירות התעסוקה מ-2,283 ל-1,888 (הפחתה של כ-17%). כמו כן, עלה כי 34% מ-144,000 המובטלים מהחברה הערבית דיווחו על רמת עברית בסיסית בלבד או אי-ידיעת עברית (כ-50,000), ו-44% דיווחו על עברית ברמה גבוהה או ברמת שפת אם. מנגד, בשנת 2020 היו רק 66 משתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית, פחות אף משנת 2019, שבה היו 98 משתתפים. לחיוב עלה כי בספטמבר 2020, כחצי שנה לאחר הסגר הראשון, 80% מהמובטלים היו מרוצים עד מרוצים מאוד מהשירות שקיבלו מבט"ל (54% ציינו "מרוצה" ו-26% "מאוד מרוצה"). בנוסף, בהמשך להמלצות מבקר המדינה בדוח הביניים והצוות לעידוד התעסוקה, בט"ל ומשרד האוצר פעלו במהלך משבר הקורונה לקדם הליכי חקיקה. ב-19.11.20, כחודשיים לאחר פרסום ממצאי הביניים, נקבע במסגרת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, כי על המעסיקים להעביר לבט"ל דיווח חודשי מקוון כמפורט בתיקון, הכולל בין היתר את שכר העבודה, היקף המשרה והסיווג של כל עובד. תחולתו של התיקון בחודש אפריל 2021 עבור מעסיקים המעסיקים יותר מ-180 עובדים, ובחודש אוקטובר 2021 עבור אלו המעסיקים לכל היותר 180 עובדים. בנוגע לשירות התעסוקה, ביוני 2020, לאחר שהקים מוקד טלפוני במיקור חוץ והגדיל את הקיבולת של המרכזייה ואת מספר המוקדנים, חל שיפור בזמינות המענה של המוקד הטלפוני. מבקר המדינה אנגלמן: "משבר הקורונה והפעולות שננקטו בעקבותיו, הובילו את מדינת ישראל לאחד המשברים התעסוקתיים הקשים בתולדותיה. משבר הקורונה חשף ליקויים באיכות השירות לתובעי אבטלה בבט"ל ובפעולות הממשלה לשילובם החוזר של המובטלים בשוק העבודה. מומלץ לאגם את המשאבים של הגורמים המטפלים בשוק התעסוקה תחת גורם ארגוני אחד, כדי להגביר את האפקטיביות של הפעילות הממשלתית, לצד הגברת שיתופי הפעולה בין הגופים השונים". מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה נגיף הקורונה מידבק ביותר וחשוב לאבחן מהר ככל האפשר הידבקות בו כדי לקטוע במהירות את שרשרת ההדבקה. ישנה חשיבות רבה לקיצור פרק הזמן הנדרש מלקיחת הדגימה ועד לקבלת תוצאות בדיקת הקורונה, שכן לגורם זה השפעה רבה על אפשרות קטיעת שרשרת ההדבקה ומיגור המגיפה. באוקטובר 2020 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא ניהול מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה. מאז פרסום הדוח הועברו סמכויות בין הגופים, ומרכיבים מסוימים בהפעלת המערך הועברו לביצוע לגופים פרטיים. משרד מבקר המדינה בדק את מערך הדגימות ובדיקות הקורונה, לרבות מצבו נוכח השינויים שנעשו בזמן אמת. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות, במשרד האוצר, במשרד הביטחון, במד"א, בפקע"ר באמצעות המפקדה לקטיעת שרשרת ההדבקה בפקע"ר (מפקדת אלון), בארבע קופות חולים וברשות שדות התעופה. בביקורת נמצא חוסר התאמה בין הדרישות ויעדי הזמן מלקיחת הדגימה ועד מסירת תוצאת בדיקת המעבדה שקבעו משרדי הבריאות והביטחון (כפי שהם משתקפים בהסכמים עם חברת הדיגום ועם המעבדות הפרטיות) - עד 24 שעות - לבין היעדים המוצגים בהערכות המצב של מרכז השליטה לקורונה (המשל"ט), שבו שותפים אותם המשרדים - עד 18 שעות. עוד נמצא כי מאז נובמבר 2020 ועד מועד סיום הביקורת, הגופים - פקע"ר, משהב"ט ומשרד הבריאות לא פיקחו על זמני ההמתנה לביצוע הדגימות, הנתונים לא נמדדו ולא נאספו ולכן גם לא ניתן לנתחם. המשמעות היא שתנאי המכרז באשר לזמני ההמתנה לא נאכפו. בהיבטי רמות שירות במתחמי הדיגום לפי משתתפי הסקר שערך משרד מבקר המדינה, נמצא שזמן ההמתנה הממוצע בשלושת החודשים שלגביהם התבצעה בדיקת הביקורת (נובמבר 2020 עד ינואר 2021) כפי שהוערך על ידי משתתפי הסקר עמד על 37 דקות, והוא גבוה מהזמן שנקבע בתנאי המכרז לתהליך זה - 25 דקות. לפחות 29% ממשתתפי הסקר העריכו שפרק הזמן חרג מ-25 דקות, 18% ציינו כי פרק זמן זה עלה על שעה. בנוסף, כ-29% ממשתתפי הסקר שנבדקו במתחמי "היבדק ולך" סברו כי לא נשמר מרחק ראוי בין הממתינים בתור במתחמי הדיגום לצורך מניעת המשך הפצת הנגיף. לפי הערכת הנבדקים זמן ההמתנה בסופי שבוע היה ארוך יותר מזה של אמצע השבוע (43 דקות לעומת 35 דקות). כמו כן, לפי הערכת הנבדקים היה זמן ההמתנה במתחמי "היבדק וסע" ארוך מזה שבמתחמי "היבדק ולך"; ובאשר לקביעת תור מראש: להערכת הנבדקים היה זמן ההמתנה לאחר שנקבע תור מראש קצר וסביר יותר. נכון למועד סיום הביקורת, נתוני משרד הבריאות באשר לזמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה אינם אמינים ומשכך לא ניתן היה להתבסס עליהם לצורך מיפוי וניתוח זמני התהליך ולצורך קבלת החלטות בהתאם. על פי נתוני פקע"ר, בנובמבר 2020 בוצעו כ-825,000 דגימות בקופות החולים, ו-59% מהן עמדו ביעד של 18 שעות מלקיחת הדגימה עד מסירת תשובת הבדיקה. בינואר 2021 בוצעו כ-1.7 מיליון דגימות ו-46% מהן עמדו ביעד. מכאן שתוספת הדגימות הגדילה את אי-העמידה ביעדים שנקבעו. עוד עלה בביקורת כי ההסכמים של משרדי הבריאות והביטחון עם חברות הדיגום נעשו מבלי שהליך הדיגום והבדיקה נותח כהליך מתמשך אחד. ה-SLA שנקבע במכרז לביצוע הדגימות הוא פרק הזמן מלקיחת הדגימה ועד הגעתה למעבדה, ואולם לא נקבע מה יהיה קצב הגעת הדגימות למעבדות. הדבר הביא להיווצרות מצבים של מצד אחד עומס הגעה רב מדי על המעבדות - "צוואר בקבוק" - שלא אִפשר לסיים את הבדיקות במועד שנקבע, או מצד שני, של מכשירי מעבדות שעמדו מושבתים בשל אי-הגעת הדגימות. הביקורת העלתה מקרים של דגימות שהעברתן למעבדות התעכבה, וכן של דגימות שהגיעו למעבדה ללא תיעוד במערכות המידע. כמו כן, היו מקרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן, וכדי להתגבר על העיכוב הצפוי במעבדותיהן הן העבירו את עודף הבדיקות למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן. עוד עלה כי נכון ל-10.1.21 לא היה ממשק סדור שפועל ואוטומטית להעברת נתונים באופן רציף בין מערכת הדגימה למערכת הבדיקות, וכי הנתונים הועברו באמצעות כספות וירטואליות . שיטה זו מחייבת ביצוע של פעולות יזומות ל"דחיפת הנתונים" מגורם אחד לאחסון בכספת, ו"משיכת הנתונים" על ידי הגורם האחר. משרד הבריאות פרסם מכרז עבור אספקת שירותי תפעול מערך הדגימות והבדיקות בדצמבר 2020, דהיינו כשמונה חודשים ממועד ההתקשרות המקורית, אף שהתחייב שיוציא מכרז בפני ועדת המכרזים במסגרת ההתקשרות המקורית במאי 2020, ובגין התחייבות זו קיבל אישור להתקשרות בפטור ממכרז. פרסום המכרז כעבור כשמונה חודשים ממועד ההתקשרות המקורי של חברת הייעוץ הפרטית הוביל לארבע הארכות להתקשרות. יצוין, כי משרדי הבריאות והביטחון הוציאו במהלך שנת 2020 כמה מכרזים אחרים להפעלת מערך הדיגום והבדיקות, וזאת בפרקי זמן קצרים מארבעה חודשים. כמו כן, חשב משרד הבריאות אישר באחת הפעמים את הארכת ההתקשרות ללא קבלת אישור של סגן החשב הכללי. עוד עלה כי ההתקשרות עם חברת הייעוץ הפרטית, לרבות הארכות ההתקשרות, נעשו בלי שנחתם הסכם בינה לבין משרד הבריאות. בביקורת נמצא כי מתוך 300 מכשירים לבדיקה מהירה מסוג "סופיה" שנרכשו בכ-900,000 דולר (כ-3.69 מיליון ש"ח) והגיעו לארץ, כ-150 לא הופצו, מבין המכשירים שהופצו רק כ-30 פעילים באופן שוטף, והם סיפקו נכון למועד סיום הביקורת כ-1,900 בדיקות בלבד ביום. נכון למועד סיום הביקורת זוהו בעולם ובישראל סוגים שונים של מוטציות. עלה שמשרד הבריאות טרם גיבש נוהל המסדיר את התהליך לריצוף הגנומי: מתי יש לבצע תהליך זה, אילו דגימות צריכות לעבור ריצוף ומה היקפן, איזו מעבדה תבצע את הריצוף, מהי רמת השירות (SLA) לביצוע הריצוף, כיצד לעקוב אחר דגימות המיועדות לריצוף, כיצד יש לדווח למשרד הבריאות על תוצאות ריצוף גנומי ועוד. כל הופעה וזיהוי של מוטציה מעלה את החשש להתגברות ההידבקות, לסיכון אוכלוסיות פרטניות ולאי-עמידות של החיסונים הקיימים. לחיוב צוין כי במהלך משבר הקורונה חל גידול בהיקף הבדיקות שנעשו בישראל, מכ-70,000 בדיקות במרץ 2020, החודש הראשון לפרוץ הנגיף, ועד לשיא של כ-2.7 מיליון בדיקות בינואר 2021. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "על משרד הבריאות, משהב"ט ופקע"ר לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ולבחון את יישום ההמלצות. בכלל זה מומלץ כי הם יבחנו איזה חלק ממערך הדגימות והבדיקות שהוקם יש להמשיך לתפעל, לשמר ולתחזק, כדי שניתן יהיה להפעילו בעת התמשכות המגפה ובשעת הצורך, למשל - במקרים של התפרצות מגפה או זיהום רחב היקף של מי שתייה". הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה מאז התפרצות מגפת הקורונה בעולם בסוף 2019 כ-186 מדינות בעולם ובכללן ישראל, ובהן כ-1.5 מיליארד תלמידים, סגרו את בתי הספר בגבולותיהן באופן חלקי או מלא בהתאם למצב התחלואה ולהחלטות מקומיות שהתקבלו. חלקן עברו ללמידה מרחוק. כחלק מהמאמץ לבלימת התפשטות נגיף הקורונה בישראל נסגרו מוסדות החינוך מ-13.3.20, ויותר מ-1.8 מיליון תלמידי מדינת ישראל עברו למצב שבו נדרשו ללמוד מרחוק זמן ממושך. משרד מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה בנוגע להוראה וללמידה מרחוק בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בתקופת הקורונה בהתייחס לחודשים מרץ 2020 - אוגוסט 2021. הבדיקה נערכה במשרד החינוך. יצוין כי באוקטובר 2020 פרסם מבקר המדינה דוח ביניים בנושא זה אשר עסק ב"תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידה חלופיים בתקופת משבר הקורונה" (דוח הביניים). לפי נתוני ארגון אונסק"ו, שתיעד במאגר מידע את סטטוס הפעלת מוסדות החינוך ב-210 מדינות וטריטוריות, עלה כי מכלל המדינות שנבדקו, בכשני שלישים מהן בתי הספר היו פתוחים לחלוטין מספר רב יותר של ימים מבישראל. כמו כן מ-23 מדינות נבחרות, מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה סגורה (92) או פתוחה באופן חלקי (96) - סה"כ 188 ימים, היה מהגדולים ביותר. מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכלל התלמידים בשנת 2020 (45) הוא כמעט הקטן ביותר. עוד עלה בביקורת כי רבים מהאתגרים שליוו את מערכת החינוך בלמידה מרחוק בשעת הקורונה נתנו את אותותיהם כבר במסגרת תרגילי החירום השנתיים שקיים המשרד מאז 2016, וטופלו במהלך השנים באופן חלקי. בין הקשיים שעלו היו השתתפות חסרה של בתי הספר והתלמידים בתרגילי החירום, היעדר מיקוד בכלים סינכרוניים ומחסור באמצעי קצה לתלמידים. בתום הסגר השלישי עדיין היה מחסור באמצעי קצה לתלמידים וכן מחסור בתשתיות, שהיוו חסם ללמידה מרחוק. למשרד החינוך עדיין אין תמונה מדויקת בנוגע להיקף המחסור ולזהות התלמידים שחסרים אמצעי קצה. בעת משבר הקורונה עלו פערים בכל הנוגע ליישום ההנחיות שנתן משרד החינוך להפעלת מערכת החינוך, בין היתר בשל: ריבוי חוזרים והנחיות, מורכבותם, הפצתם בסמיכות למועדים ליישומם ובנוגע להתאמת החוזרים לאוכלוסיות ייעודיות. עוד נמצא כי משרד החינוך לא דרש לקבל דיווח כמותני מבתי הספר על אודות מידת ההשתתפות של התלמידים בלמידה הסינכרונית מרחוק, משכך לא היו בידיו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו, לנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, להפיק לקחים לטיוב למידה זו ולפעול להסרת חסמים שמונעים יישום מיטבי של הלמידה הסינכרונית. מסקר ההורים הראשון שעשתה הרשות הארצית למדידה והערכה עלה כי שיעור התלמידים שלא השתתפו במרבית או בכל המפגשים הסינכרוניים שקיימו בתי הספר היה 22%. בקרב ההורים שהשיבו כי ילדיהם השתתפו במרבית או בכל המפגשים היה שיעור דוברי הערבית קטן משיעור דוברי העברית (69% לעומת 81%), ושיעור התלמידים הצעירים (כיתות א'-ו') שהשתתפו היה קטן משיעור התלמידים מהכיתות הגבוהות (ז'-י"ב) בקרב שתי האוכלוסיות. סקר ההורים השני הצביע על ירידה בשיעור התלמידים שלא השתתפו במרבית או בכל המפגשים הסינכרוניים שקיימו בתיה"ס ל-11%. בביקורת עלה כי הלמידה הסינכרונית לא התאימה לכלל התלמידים, למשל לתלמידים המתקשים בסוג זה של למידה, הדורשת ריכוז רב (לרבות תלמידים צעירים בגילם), וכי מספר השיעורים הסינכרוניים היה גדול מדי. כמו כן עלה כי משרד החינוך לא הפיץ הנחיה סדורה המבהירה האם זו חובה או רשות להפעיל מצלמות באמצעי הקצה של התלמידים, ואם אכן ניתן לחייב זאת - מי הגורם הרשאי להורות על כך. בהיבטי מעקב המשרד אחר השימוש במשימות המתוקשבות עלה כי משרד החינוך אוסף נתונים כמותניים על היקף הכניסות של התלמידים לאתרי התוכן הדיגיטלי של ספקי התוכן שעימם הוא מתקשר, אולם הוא אינו מנתח את הנתונים הקיימים בידיו בכדי להפיק מהם תובנות על התועלת הנובעת מהשימוש במשימות המתוקשבות. למשל הוא לא בוחן את נתוני הכניסות לפי מחוזות או לפי שלבי גיל או מגזרים. למשרד אין נתונים איכותניים על השימוש שעושים התלמידים בכניסתם לאתרים (לדוגמה מה עושים התלמידים לאחר שהם נכנסים לאתר, כמה זמן הם שוהים בכל דף, מהי מידת הצלחתם במשימות המתוקשבות ועוד), ואין בידיו גם נתונים כמותניים על השתתפות התלמידים בכלל המשימות המתוקשבות שאליהן מפנים בתי הספר. בביקורת עלה שבחודשים מרץ 2020 עד דצמבר 2020 (למעט בחודשים יולי-אוגוסט שבהם שהו התלמידים בחופשת הקיץ) 55% - 80% מהתלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים באתרי התוכן של ספקי התוכן, בקביעות או בכלל, שיעור השימוש של החברה החרדית והבדואית בתוכן הדיגיטלי היה קטן משיעור השימוש של המגזר היהודי ממלכתי והיהודי ממלכתי-דתי; וככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה נמוך יותר, שיעור השימוש באתרי התוכן הדיגיטלי היה קטן יותר. מפרוץ משבר הקורונה פעל משרד החינוך להרחיב, בהשקעה של כ-20.2 מיליון ש"ח, את מספר הצילומים של השיעורים המוקלטים, וזאת אף שהנתונים שהיו בידיו הצביעו על ירידה במספר הצפיות מכ-376,000 צפיות במרץ 2020 לכ-112,000 צפיות בנובמבר 2020, ואף שתהליכי הפקת הלקחים שנעשו עמדו על כך ששיעור לא מבוטל מהמורים לא הנחו את תלמידיהם לצפות בשיעורים. הגדלת מספר השיעורים המוקלטים לא לוותה בבדיקת איכות (הן ברמה הפדגוגית והן ברמה הטכנית) במהלך הסגר השני והשלישי. במסגרת זו לא נבחן עדכון מתווה השיעורים, ולא נערכה התייעצות עם השטח לשם בחינה האם יש צורך להמשיך ולהקליט שיעורים נוספים, ואם כן - האם התלמידים, שהם קהל היעד, עושים שימוש מיטבי במערכת השידורים הלאומית. המשרד גם לא פעל לאיתור ולהסרה של החסמים העומדים בפני תלמידים מחברות מסוימות כמו החברה הבדואית בשימוש במערכת השידורים הלאומית. בביקורת נמצא כי האוכלוסיות העיקריות שנפגעו מהיעדר תמיכת ההורים בלמידה מרחוק היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכלית-תרבותית שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית בדגש על החברה הבדואית; ההישגים של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ושל תלמידים דוברי ערבית נמוכים בשגרה לעומת הישגי כלל התלמידים, כך ששיטת הלמידה מרחוק, שהיא אחד מכלי הלמידה המתקדמים הנכללים בארגז כלי הלמידה של בתי הספר, עשויה דווקא להעמיק את הפער בין התלמידים מהחברות השונות. חוקרים בארץ ובעולם מעריכים כי תופעת הנשירה צפויה להחמיר בעקבות משבר הקורונה ובעקבות המעבר ללמידה מרחוק ולהופיע גם בקרב אוכלוסיות שלא הוגדרו קודם לכן ככאלו שיש בהן סיכון לנשירה; על אף האמור, משרד החינוך לא אסף מבתי הספר נתוני מעקב אחר נוכחות התלמידים בשיעורי למידה מרחוק והשתתפותם במהלכה, ואף אין בידיו נתונים מלאים על הנשירה הסמויה בכלל מערכת החינוך וכן על שיעור מנותקי הקשר בתקופת הקורונה ובשנה שקדמה לה בכלל המערכת. בנוסף, לאורך תקופת הקורונה עלו קשיים במצבם הרגשי והחברתי של התלמידים, בזיהוים ובמתן מענה להם. קשיים אלה הצביעו, בין היתר, על הצורך של התלמידים במפגשים חברתיים עם חבריהם לספסל הלימודים ובמפגשים פרונטליים עם המורים. עלו קשיים שבגינם לא עלה בידי בתי הספר (בתיה"ס) למצות את הפוטנציאל הגלום בלמידה ובמפגשים במרחבים סביבתיים, ובהם הטענה שסוגיית הלמידה במרחבים הסביבתיים לא נוהלה על יסוד תורה סדורה; עלה קושי בהבאת התלמידים ועובדי ההוראה למקומות המפגש; ועלה קושי באיתור מרחבים סביבתיים מתאימים בבית הספר או בשטח הרשות. משרד החינוך גייס דורשי עבודה ומקבלי קצבת אבטלה לעבודה במערכת החינוך, בעיקר לצורך פיצול כיתות לימוד בבתיה"ס היסודיים (בדגש על כיתות ג'-ד' שממילא למדו בביה"ס באופן פיזי); ובפועל, הם לא היו חלק מכוח ההוראה ללמידה במרחבים סביבתיים או בעבודה עם שכבות הגיל שלמדו באופן מועט בבתיה"ס (בעיקר תלמידי החטיבות העליונות שמהווים את הקבוצה העיקרית שלא הגיעה לבתיה"ס ואשר הייתה בעלת פוטנציאל רב ללמידה במרחבים הסביבתיים). בביקורת עלה כי רמת הכשרתם של המורים להוראה מרחוק קודם הקורונה היוותה חסם למוכנותם להוראה מסוג זה עם פרוץ הקורונה. מסקר המורים השני של הרשות הארצית למדידה והערכה (שנערך בפברואר-מרץ 2021) עולה כי גם בפברואר 2021 20% - 25% מהמורים חשו שיש בידיהם הכלים והיכולות הנדרשים להם לשם הוראה מרחוק במידה בינונית ומטה, ו-32% מהמורים ציינו שהפיתוח המקצועי שבו השתתפו במהלך הקורונה תרם להם ברכישת הידע והמיומנויות הנדרשים במידה בינונית ומטה. אין בידי משרד החינוך מסד נתונים מלא על הכשרת המורים בכלל ובנוגע להוראה מרחוק בפרט: המשרד אינו מרכז באופן מלא את כל נתוני ההכשרות שעברו המורים ובפרט את ההכשרות בנושא הוראה מרחוק. בשל מגבלות טכנולוגיות המשרד אינו מנתח את הנתונים הקיימים בידיו לגבי הכשרות המורים - ניתוח על פי אפיוני המורים המשתלמים או על פי בית ספר מסוים. לחיוב צוין כי משרד החינוך פעל לאספקת אמצעי קצה לאוכלוסייה הזקוקה לכך, וביצע זאת תוך עמידה ביעדים שקבע שר החינוך שאוזכרו בתשובת המשרד לדוח הביניים של מבקר המדינה מאוקטובר 2020. עם פרוץ הקורונה ועוד בטרם החלה שנת הלימודים התשפ"א נערך משרד החינוך להכשיר את המורים להוראה בשיטת הלמידה מרחוק. במהלך תקופת הקורונה נקט משרד החינוך פעולות כדי לשפר את השתתפות התלמידים בלמידה מרחוק, להפיק לקחים מפעולותיו ולבחון דרכים לשם הפיכת משבר הקורונה להזדמנות. מבקר המדינה אנגלמן: "הלמידה מרחוק הגבירה את חוסר השוויון הקיים במערכת חינוך. נוכח החשש להגדלת הפערים החברתיים והלימודיים בין התלמידים ונוכח הנתונים שמוצגים בדוח זה, עולה החשיבות שמשרד החינוך יוודא כי הלמידה מרחוק מתנהלת בצורה מיטבית המספקת מענה לימודי, חברתי ורגשי עבור כל תלמידי מדינת ישראל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות". חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה חקירה אפידמיולוגית נועדה במקרה של מגפה לאתר אנשים שנכחו בסמיכות לאדם אשר זוהה כמי שנדבק במחלה (חולה או מאומת), ולכן היו עלולים להידבק ממנו ובכך להמשיך לייצר שרשרות הדבקה. התוצר המצטבר של החקירות האפידמיולוגיות מסייע לגבש תמונת מצב של היקף התחלואה, אופן פיזורה והתפשטותה ומוקדי ההתפרצות. מידע זה חיוני למקבלי ההחלטות לצורך קביעת מדיניות למיגור המגפה. משרד מבקר המדינה ביצע ביקורת המשך בנושא מערך החקירות האפידמיולוגיות. במסגרת הביקורת נבדקו הפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות והשימוש במערכות הממוחשבות לניהול החקירות; היעילות והמועילות של מערך החקירות, לרבות לעומת פעולות הסיוע של השב"כ ומצבת המתשאלים האפידמיולוגיים. נתונים מסוימים עודכנו עד אפריל 2021. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות ובמפקדת אלון שבפקע"ר, במשרד החינוך, במרכז השלטון המקומי ובכמה רשויות מקומיות. דוח ביקורת זה הוא המשך לדוח ביניים שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2020 בנושא "חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה - ממצאי ביניים לדוח מיוחד שיפורסם בשנת 2021". בביקורת נמצא כי פרק הזמן מקבלת תוצאה חיובית של בדיקה ועד פתיחת החקירה - בתקופה שמנובמבר 2020 עד אפריל 2021 היה פרק הזמן מקבלת תוצאת בדיקה חיובית ועד לפתיחת החקירה (ממוצע שבועי) בין 5 ל-12 שעות. בנוגע לתקופה שעד פברואר 2021, מדובר בחריגה מהיעד שנקבע עד אותו מועד - שעתיים. בנוגע לטופס המקוון לתחקור עצמי, עלה שהכנסת הטופס המקוון לתחקור עצמי לשימוש לא צלחה. בנוסף, כל עוד מספר המאומתים החדשים ביום לא היה יותר מכ-3,000, שיעור החקירות שהושלמו לא ירד מ-95%. ואולם כאשר רמת התחלואה עברה את רף ה-3,000 מאומתים חדשים ביום, שיעור החקירות שהושלמו החל לרדת, ובתקופת השיא של התחלואה בינואר 2021 ירד ל-89%. לאחר מכן עם הירידה בתחלואה גם עלה שיעור החקירות שהושלמו. בביקורת עלה כי היעד שהציבה מפקדת אלון לגבי מספר המגעים שיש לאתר בחקירות ושהיה תקף עד פברואר 2021 היה לפחות עשרה מגעים, בנוגע לכ-70% מהחקירות שבוצעו, מערך החקירות עמד בו בשיעור של כ-5% באוקטובר 2020, כ- 20% במחצית דצמבר וכ-8% בסוף ינואר 2021. לאחר הורדת היעד לשישה מגעים מפברואר 2021, עמדה מפקדת אלון ביעד זה. בנוגע לזיהוי מקורות החשיפה (הדבקה) בחקירות האפידמיולוגיות נמצא כי מתחילת נובמבר 2020 ועד מחצית ינואר 2021 לא הושג היעד שקבעה מפקדת אלון לזיהוי מקור החשיפה - 50% מהחקירות. ואולם בתקופות מסויימות היעד כמעט הושג - זוהו מקורות החשיפה ב- 47%-48% מהחקירות. בתקופה שמספטמבר 2020 עד ינואר 2021 מספר מקומות השהייה שמערכי החקירות זיהו היה בין כ-0.5 לכ-3.6 מקומות, ומכאן עולה שמפקדת אלון לא השיגה את היעד שקבעה עד ינואר 2021 לאיתור - ארבעה מקומות שהייה. עוד עלה כי שיתוף הפעולה של המאומתים עם החקירות - 4,500 מאומתים לא שיתפו פעולה עם החקירה. בהתחשב בכך שנדרש לאתר לפחות עשרה מגעים - אותם 4,500 מאומתים היו עלולים לכאורה לייצר אלפי עד עשרות אלפי מגעים אפשריים להדבקה, ובכך להגדיל את שיעור התחלואה. משרד הבריאות לא דן בהמלצת קבינט המומחים הלאומי לשקול במקרים הנדרשים לדרוש ממי שנעשית לגביו חקירה אפידמיולוגית להצהיר על נכונות המידע שמסר ולהבהיר לו את המשמעות של מסירת מידע לא מדויק ואת ההשפעה שיש לכך על התחלואה בקרב סביבתו הקרובה. ממילא לא התקבלה החלטה אם לאמץ את ההמלצה. בפועל, משרד הבריאות העביר למשטרה מקרה אחד בלבד של אי-שיתוף פעולה, לצורך חקירה. שיעור המאומתים שאושפזו במצב בינוני או קשה שעלו כמגעים קרובים בחקירות לפני שאומתו, מכלל המאומתים במצב זה - בתקופה שנבדקה חלה ככלל עלייה בשיעור החולים שאושפזו במצב בינוני או קשה אשר עלו קודם לכן כמגעים קרובים בחקירות האפידמיולוגיות - מכ-8% בספטמבר 2020 לכ-19% במרץ 2021; השיא היה בסוף פברואר 2021 - 28%. ואולם היעד שקבעה מפקדת אלון (30% עד סוף ינואר 2021 או 33% מתחילת פברואר) לא הושג. עוד נמצא בביקורת כי מפרוץ המגפה ועד מחצית מרץ 2021 לא הייתה למשרד הבריאות גישה מקוונת למידע של משרד החינוך על תחלואת תלמידים וצוותי הוראה. הסיבות העיקריות לכך היו הצורך להסדיר את היבטי אבטחת המידע וכן להגן על פרטיות התלמידים וצוותי ההוראה. הדבר מנע ממשרד הבריאות זיהוי מהיר בכל רגע נתון של התפרצויות במוסד החינוכי, בכמה מוסדות באותה רשות או ברשויות סמוכות. בנושא פרסום לציבור של תוצרי החקירות עלה כי משרד הבריאות לא קבע מדיניות בנוגע להפצת תוצאות התחקירים האפידמיולוגיים לכלל הציבור, ובפועל תוצאות התחקירים הופצו רק במפקדת אלון. ב-25.11.20 המליץ לראשונה קבינט המומחים הלאומי למשרד הבריאות ליידע את הציבור באופן שוטף על תוצרי חקירות כאלו, אך נכון לפברואר 2021 התוצרים לא הופצו לציבור. בנוסף, יישומון "המגן" (המאפשר איתור קרבה של אנשים למאומתים העלולה לגרום להדבקתם) לא ענה על המצופה ממנו, ומידת השימוש בו הייתה מועטה - 976,238 התקנות. בנוגע לחקירות שלא אותרו בהן מגעים - לגבי כ-70% מהחקירות שבוצעו, שיעור החקירות שבהן לא אותרו כלל מגעים ירד מ-11% במחצית ספטמבר 2020 לכ-1% בסוף נובמבר 2020 ונשאר בשיעור זה לערך עד סוף אפריל 2021. הדבר מצביע על שיפור ביכולת לאתר מגעים. לחיוב צויין הקמת צוות משימה מיוחד (צמ"מ התפרצויות) לניתוח המידע העולה מחקירות אפידמיולוגיות והשימוש שעושים משרד הבריאות ומפקדת אלון בכלים טכנולוגיים לצורך ריכוז המידע שנאסף מהמערכות השונות על מגעי המאומתים - כל זאת לצורך ייעול ושיפור של התהליך לקטיעת שרשרת ההדבקה. בנוסף, הנתונים בנוגע למספר החקירות היומי שביצעו מתשאלי משרד הבריאות טובים מנתוני המתשאלים האחרים. מתחילת דצמבר 2020 ועד אמצע ינואר 2021 חל גידול במספר החקירות היומי הממוצע בכל מערכי החקירות, זאת במקביל לעלייה במספר המאומתים היומי: מ-1.8 ל-4 חקירות בממוצע שביצעו מתשאלי הרשויות המקומיות ומ-2.3 ל-6.4 חקירות בממוצע שביצעו מתשאלי משרד הבריאות. אשר למתשאלי צה"ל, חלה עלייה מ-1.8 חקירות ביום בממוצע בסוף דצמבר 2020 ל-4.6 חקירות ביום במחצית ינואר 2021. לאחר שהתחלואה הגיעה לשיא במחצית ינואר 2021, ירד מספר החקירות היומי שביצעו מתשאלי המשרד וצה"ל. מבקר המדינה אנגלמן: "מערך חקירות אפידמיולוגיות הוא מרכיב מרכזי במניעת מגפה, בעצירת התפשטותה ובקטיעת שרשרות ההדבקה לפני שהן יוצאות מכלל שליטה. כדי לשפר את מועילות מערך החקירות הלאומי הן לצורך מתן מענה למגפת הקורונה שעדיין קיימת והן לצרכים עתידיים אם יהיו, חשוב שמשרד הבריאות, מפקדת אלון בפקע"ר ויתר הגורמים יפעלו כל אחד בתחום אחריותו, וכן במשותף, לתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה".