איתן קרנטמן
איתן קרנטמן צילום: ללא

לאחרונה התראיין ישראל זעירא לערוץ 7 וסיפר על קמפיין הקורא למשפחות דתיות להגיע לגור בתל אביב במטרה לבצע ג'נטריפיקציה (שינוי אוכלוסין, עזה המשפיע על התרבות המקומית) בשכונות חילוניות בתל אביב ולהשפיע על זהותה באמצעות פעילות דתית.

בין השאר הוא אמר את המשפט "אנחנו גאים בהדתה שלנו, אנחנו לא מתביישים בהדתה, הלוואי וכל הציונות הדתית תעסוק בהדתה".

לאחר מתקפת הפורום החילוני על זעירא, בטענה ש"רק לחשוב מה היה קורה אילו אדם חילוני היה מכריז על פרויקט הפוך, של הכשרת שליחים שיתיישבו בשכונות דתיות במטרה להרחיק אנשים דתיים מהדת… קשה לתאר התנשאות, יהירות וזלזול גדולים יותר משל המחזירים בתשובה", יצא להגנת זעירא הרב איתי אסמן.

אסמן טען טענה משולשת - טענתו הראשונה הינה טענה כפולה, עניינית ולא עניינית. החלק הענייני הוא שהיוזמה להפצת יהדות בתל אביב קיבלה תמיכה מהציבור המקומי וההתנגדות היא התנגדות חיצונית לשכונה. טענה זו הינה טענה לגיטימית, אך מתבססת על מצב 'בדיעבד' לחלוטין. אף אדם מארגוני הג'נטריפיקציה לא התחשב לכתחילה בהתנגדות או תמיכה אפשרית של תושבי השכונה.

תושבי השכונה לא הזמינו ג'נטריפיקציה, לא חיפשו לצרף לשכונתם משפחות דתיות ולא ערגו לתכנים דתיים לכתחילה. ארגוני שינוי התרבות והאוכלוסיה המקומית, מה שזעירא ואסמן מכנים בגאווה גדולה "ארגוני הדתה" הגיעו לשכונות הללו במטרה להשפיע, גם אם תהיה התנגדות.

קרה ואנשי השכונה חיבבו אותם, וזו אולי הצדקה להישארותם בשכונה, אך זו לא הצדקה "לכתחילאית" להדתה של שכונה חילונית. במילים אחרות - זה שבסוף אהבו את התוצאות של הניסוי החברתי שלך, לא אומר שהייתה לו הצדקה מלכתחילה.

החלק הפחות-ענייני מתמקד בזהותם הספציפית של המתנגדים - הפורום החילוני. אסמן טוען שההתנגדות באה מגורמים "שמאלנים רדיקלים אנטי ציוניים" ואף מוסיף תקיפות אישיות על הארגון כגון "מעולם לא נערכו בחירות דמוקרטיות בין חילונים לפורום המתיימר לייצג חילונים. אך טענה זו נראית מגוכחת לחלוטין אם משווים אותה לסטנדרט "שמות הארגונים", במיוחד בציבור הדתי.

האם נערכו בחירות דמוקרטיות בין כלל המגזר הדתי לאומי כאשר הוקמה מפלגה הנושאת את השם "הציונות הדתית"? רוב רובם של תושבי ותושבות גוש עציון, כ25 אלף איש, הינם בני ובנות הציונות הדתית - אך למפלגה זו הצביעו רק 25 אחוז מהתושבים והתושבות.

האם הפשקווילים החרד"ליים שעליהם כתוב "רבני ישראל", "רבני הציונות הדתית", "גדולי הדור" כוללים גם רבנים מן הקצה הרבני-ליברלי של הציונות הדתית? ודאי שלא. אך משום מה אין לאף אחד מאלו בושה לכנות עצמם מנהיגי ונציגי מגזר שלם, על אף שאף אחד לא הכתיר אותם באופן רשמי. 

נראה שאסמן מחזיק בסטנדרט כפול לגבי שמות ארגונים - מוטב שיקשוט עצמו לפני שיקשוט אחרים. הפורום החילוני לא מתיימר לייצג את כלל החילונים אלא אג'נדה חילונית - כלומר בהגדרה 'לא-דתית'. הוא מתיימר לקדם חילוניות, ולייצג חילונים. לא את כולם, אלא את אלו שהחילוניות היא נשמת אפם ותרבותם.

טענתו השנייה של אסמן היא שאין כאן החזרה בתשובה - לכל אדם הזכות והיכולת לבחור איך לחיות את חייו, הם רק מציעים תוכן. לכאורה לגיטימי, עד שאנו מגיעים לסטנדרט הכפול אותו אסמן כל כך מחבב. האם זו טענה לגיטימית אל מול הפצת תכנים יהודים-משיחיים (יהודים המקבלים את ישוע כמשיח לצד זהותם היהודית) ללא מיסיון המשדל ומנצל חלשים בחברה? האם בכלל מעשי הקירוב של התושבים החדשים בשכונות הללו נקיים מניצול מצבי חולשה בחברה?

הרי כל בית פתוח, פרויקט חסד וכיו"ב נבנה (פעמים רבות בצדק!) על גבם של חלשים בחברה. זעירא ואסמן בעצמם מודים בכוונתם להשפיע - על מה אם לא על אותה בחירה חופשית טהורה של החילונים? זהו צעד נוסף מעבר ל"השארת זכות הבחירה בידי התושב". יש להם מטרה מכוונת והם יפעלו בטקטיקות ידועות כדי להשיג אותה - הבחירה של התושבים לעולם לא תהיה תמימה, נקייה מהשפעות, ורציונלית-טהורה.

ניתן לטעון שבחירה לעולם לא תהיה טהורה, ושזכותם להשפיע ולקדם את תפיסת עולמם, גם ואפילו דווקא במחוזות זרים להם באופן טבעי. זו טענה מתקבלת על הדעת. אך האם זוהי טענה לגיטימית בפיהם של מיסיונרים-נוצריים המפיצים תכנים? נוסף על כך - האם אין כל משמעות לעצם היותם ופעילותם של הארגונים הללו בשכונה? וודאי שיש, זעירא ואסמן מודים בכך. על כן אין לקבל את טענותיהם שמדובר בבחירה אישית, חופשית וטהורה, וודאי לא אם נקשרו קשרים מכוח החדירה האקטיבית של הארגונים הללו.

טענתו השלישית והמסכמת שליוותה את שאר הטענות האחרות גם כן, היא שהציבור החילוני (שאסמן לוקח את הזכות לדבר בשם כולו לאחר שביקר את הפורום החילוני באותה אשמה בדיוק) מחפש אנשים אמיתיים, אותנטיים, שחיים את האמת שלהם. ככל שאדם אמיתי יותר - כך הם אוהבים אותו יותר.

אלו שטויות גמורות בהתחשב בעובדה שאנשים יכולים להיות בעלי כוונות זדוניות ולא מוסתרות, אותנטיות לא מוסרית, אידיאלים מקוריים, אך פגומים ומרושעים. אף ציבור לא אוהב אנשים או קבוצות כאלו. האותנטיות, המקוריות והאידיאליזם אינם אלא מעוררי תגובה - אין זו בהכרח תגובה חיובית ואוהדת. שנאה, תיעוב ודחייה נמצאים על אותו מעגל חברתי כמו אהבה, הסכמה והכלה. אולי כוונתו של אסמן היא שאנשים לא נשארים אדישים לאותנטיות. האדישות אינה על אותו מעגל חברתי כמו האהבה והשנאה. אך כאמור - אין שום הכרח שהאותנטיות תגרור דווקא תגובה אוהדת ולא הפוך.

ההוכחה לכך היא שהאותנטיות הזו יכולה לגרור תגובות שליליות בשכונות או בחברות חילוניות אחרות. כמו כן, כפי שכבר ציינתי לעיל, אותנטיות אחרת - כמו למשל הפצת תכנים מיסיונריים-נוצריים, קידום פוליאמוריה, לימוד תיאוריות קוויריות א-מגדריות, קידום  אורח חיים א-הורי, חזרה לאלילות פאגאנית (שאסמן וזעירא בוודאי היו מתנגדים לכל אלו) אינם לגיטימיים רק משום האותנטיות והאמיתיות שבהם. אדם לא מוערך יותר רק משום שהוא אמיתי יותר, אנשים פשוט מתייחסים אליו יותר משום שהוא לוקח את עצמו ברצינות, אך התייחסות החברה אליו עלולה להיות שלילית באופן גורף. המבחן האמיתי של דעה ואג'נדה אינו רק ההקשר והצורה - האותנטיות של התוכן והצורה הישירה שמציגה את התוכן, אלא התוכן שמקדמי האג'נדה מאמינים בו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו