הסעות. אילוסטרציה
הסעות. אילוסטרציהצילום: FREEPIK

למרות סכנת ההדבקות של תלמידים בנגיף הקורונה בהסעות לבתי הספר מדי יום, משרדי החינוך והבריאות לא אוספים או מחזיקים נתונים על הנדבקים ועל המבודדים. כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.

כ-350 אלף תלמידים במערכת החינוך עושים את דרכם אל בית הספר וממנו בהסעות. חלקם באוטובוסים ייעודיים, שם מתערבבים תלמידים משכבות גיל שונות.

כמעט שנתיים של מגיפה, וטרם נערך מדגם כדי לברר כמה תלמידים נדבקו בהסעות בשנת הלימודים הקודמת ומה השיעור שלהם מסך הנדבקים. למעשה, אפילו כמות התלמידים שנכנסו לבידוד בעקבות חולה מאומת בהסעה לא נמדדה ומספרם אינו ידוע.

"מחקרים מראים כי יש פוטנציאל להדבקה בנסיעה משותפת", אומר פרופ' חגי לוין, לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "יש חשיבות מוגברת להתייחסות מקצועית לנושא ההסעות מכיוון שמתערבבים בהן לעיתים קרובות ילדים ממסגרות לימוד שונות, ולכן יש פוטנציאל להעברה רוחבית של הנגיף. יש לנתח את הסיכון להדבקה לא רק בכיתת הלימוד, אלא גם בהפסקות, בהגעה למערכת החינוך ובחזרה ממנה".

לדברי פרופ' לוין, בעזרת היערכות מתאימה ניתן לצמצם את הסיכון. הוא מונה, למשל, פתיחת חלונות, הקטנת צפיפות, תכנון של ערבוב התלמידים, עטיית מסיכות והתקנת חוצצים. גם איסוף מידע על הדבקות בהסעות יכול לסייע להערכת הסיכון ולצמצומו באופן מושכל, מסביר לוין.

מלכודת ההדבקות אינה הבעיה היחידה בכל הנוגע להסעות תלמידים, תחום שבשנים האחרונות מתנהל ללא בקרה על חברות הסעה וסובל מליקויי בטיחות. משרד החינוך והרשויות המקומיות מוציאים כ-3 מיליארד שקלים בכל שנת לימודים על ההסעות, אך עדיין מדובר באחד התחומים הפרוצים ביותר במערכת החינוך.

רוב התלמידים לומדים קרוב לבית. עם זאת, תלמידים רבים מתגוררים רחוק מבית הספר במועצות המקומיות והאזוריות או משתייכים לחינוך המיוחד - ולכן צריכים הסעה. כ-337 אלף תלמידים במערכת החינוך היו זכאים בשנת הלימודים תש"ף להסעה, כ-279 אלף מהם בחינוך הרגיל והיתר בחינוך המיוחד. בסך הכל, העלות השנתית המוערכת של הסעות התלמידים על ידי הרשויות המקומיות היא כ-2.7 מיליארד שקלים. עלות הסעה פר תלמיד בחינוך המיוחד היתה כ-16 אלף שקלים בעיר וכ-30 אלף שקלים בשנה אם התלמיד מתגורר במועצה אזורית. בחינוך הרגיל, עמדה העלות להסעת תלמיד על 2,179 שקלים אם הוא גר בעיר או על 3,337 שקלים אם הוא גר במועצה אזורית (בשנת 2019).

אלא שדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה חשף שורת ליקויים בממשק שבין הרשויות, משרד החינוך וחברות ההסעות. ראשית, נראה כי כמעט שלא נערכת ביקורת לחברות. כך למשל, הדו"ח סקר שש רשויות מקומיות: מודיעין עילית, עראבה, אבן יהודה והמועצות האזוריות גולן, לכיש ושדות נגב. חמש הרשויות לא ערכו ביקורת כל שהיא וגם ברשות המקומית השישית - המועצה האזורית שדות נגב, נערכו ביקורות בודדות בלבד. מעבר לכך, גם כשנמצא שחברות ההסעות הפרו הסכמים ואף הסיעו תלמידים באופן בלתי בטיחותי, אף אחד לא נקט כלפיהן סנקציות.

בדו"ח נמצא עוד כי הבטיחות בהסעות של תלמידי החינוך המיוחד לוקה בחסר. משרד החינוך לא השלים את התקנות להסעה בטיחותית של ילדים עם מוגבלות מגיל 3 ואילך. ליקויים נמצאו גם באופן בחירת המלווים בהסעות. למעשה, הרשויות המקומיות לא בדקו אם המלווים מוכשרים או מסוגלים ללוות ילדים עם מוגבלויות.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מתקצב את נושא ההסעות, אך האחריות לתפעול ההסעה היא של הרשות המקומית. יחד עם זאת, המשרד יבדוק את הטענות אל מול הרשות ויוודא שמקרים מסוג זה לא יישנו".