תנ"ך
תנ"ך צילום: ISTOCK

הופתעתי לשמוע היום את דברי שרת החינוך: "אפשר ללמוד פחות פרקים בתנ"ך ולתת יותר מקום להיבט החברתי".

גם אני מאמינה בחשיבות ההיבט החברתי. הצד החברתי אכן חשוב לחוויה החיובית של ילדינו, למידות הטובות שלהם, להיותם חלק מקבוצה ולצמיחתם לאנשים מועילים ומשמעותיים לחברה כולה.

אני מסכימה כי אחרי שנת קורונה ראוי לכל מורה להתעסק במכלול חייו של התלמיד, ולא להיות מרוכז רק בהספק של החומר. נכונה המחשבה שמשרד החינוך יוריד לשטח הנחיות המעניקות יותר מקום לבניית התלמיד ואישיותו, ופחות לעמידה במבחני בגרות ומיצ"ב. אולם בעיני, חלק מהותי בכל תלמיד שלנו הוא הזהות היהודית והלאומית שלו. הדי-אן-אי שלנו כעם כולל הרבה נושאי ליבה שאם מערכת החינוך לא תעסוק בהם הרי הפקרנו אותם ללימוד על ידי התקשורת, שלטי חוצות וקמפיינים פרוגרסיביים.

האם כדי להשקיע בהיבט החברתי הייתה שרת החינוך מוכנה לצמצם את לימודי המתמטיקה או המדעים? חשוב להבין כי ללימוד תנ"ך עמוק ורחב יש חלק מכריע בבניית העולם הערכי של תלמידינו. אנשים שרוח התורה והנביאים מובילה אותם הם אנשים מוסריים וערכיים יותר, ולצערי, אם שרת החינוך אינה מבינה את חשיבות לימוד התנ"ך איך יבינו זאת התלמידים שעל חינוכם היא מופקדת?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריחה מחודשת בלימוד תנ"ך. אנו שומעים על השתלמויות מורים, קבוצות לימוד שונות וימי עיון שנפתחים בקצב גבוה, ולימוד תנ"ך נמצא במגמת עליה מתמדת של עיסוק ועניין. לימוד תנ"ך מכיל את כל הרבדים החשובים בהצמחת זהות של אדם מאמין.

הדגש על עיסוק בלימוד התנ"ך בדורות האחרונים הוא חלק מתורת ארץ ישראל, והחזרה של עם ישראל לארצו. מתוך התנ"ך עולות ומתבררות סוגיות של עם בארצו, שלטון עצמאי, היחס לתרבות זרה ועוד. דברי הנביאים קשורים בקשר הדוק לארץ ישראל ולשיבת ציון, גם לשיבת ציון של ימינו, שזכינו לה אחרי אלפיים שנות גלות.

יתר על כן, חווית לימוד יכולה להיות גם חוויה חברתית. בשיעורי תנ"ך מתרחשים בכיתה תהליכים חברתיים משמעותיים. במהלך הלימוד מתעוררים דיונים ערכיים, ונוצר שיח בין התלמידים. דיונים אלו מצמיחים אנשים שיודעים לתקשר אחד עם השני ולכבד דעות נוספות, זהו הבט חברתי הכרחי ליצירת קשרים עם אנשים אחרים ולפיתוח מעורבות חברתית.

לא לחינם צורת הלימוד היהודית האופיינית ביותר היא חברותא. אמנם לימוד תנ"ך הוא לא פעולת "הפגה", כפי שהזכירה שרת החינוך, אלא היא פעולה בונה, מצמיחה ומעצימה ילדים המודעים למורשת ולזהות שלהם. טוב תעשה שרת החינוך אם תשקיע בפיתוח למידה משמעותית המקדמת גם קשרים חברתיים. יש כיום פריחה של תאוריות פדגוגיות חברתיות והכיתה היא כר פורה להצמחת אנשים בעלי תקשורת טובה וכבוד הדדי, אבל לא במחיר של ויתור על הזהות היהודית והשורשים שלנו.

השבוע שמענו שראש הממשלה סיים את פגישתו עם נשיא ארה"ב במילים המרגשות של ישעיהו "שאי סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו לך". אכן, מפסוקים אלו אנחנו שואבים את כוחנו, את צדקת דרכנו ואת עמידתנו האיתנה מול מדינות אחרות כדי להסביר את ישיבתנו כאן.

איננו רוצים לגדל דור מחוסר זהות שמעריך אנשי סייבר, מתמטיקאים ואנשי העולם הגדול, אך שאינו מחובר לבסיס ולזהות היהודית שלו. אנחנו רוצים להקים דור שורשי ומאמין, שיודע שאנחנו נמצאים בארץ ישראל בכח הזכות של הבטחת הארץ, ובזכות אבותינו שהילכו ממש במקומות בהם אנו גרים, והיוו אור לעולם כולו במוסריות ובתורה שהנחילו לדורות.

ישנו ציטוט מפורסם המובא בשם יגאל אלון: "עם שאינו זוכר את עברו - ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל" או שאולי מוטב לצטט ישירות את ישעיהו הנביא: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם...הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם... כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן".

בואו נדאג שגם דור העתיד שלנו ישאר מחובר לפסוקים הללו.

הכותבת היא ראש מדרשת "עז לישראל" תכנית הוראה ללימוד תנ"ך.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו