מעבר דירה. אילוסטרציה
מעבר דירה. אילוסטרציה צילום: 123RF

בית המשפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של אישה שרכשה דירה מקבלן שהתחייב למכור דירות בפרויקט לשומרי שבת בלבד ולא עמד בהתחייבותו.

יש לציין כי בית המשפט קיבל את את מרבית טענותיה של האישה בגין הפרת התחייבויות של הקבלן בנושאים אחרים ופסק בשל כך פיצויים, אך טענותיה בדבר אורח חיי שכניה נדחו על ידי בית המשפט.

על פי הדיווח של העיתונאי ביני אשכנזי, מדובר באישה שרכשה דירה בפרויקט בעפולה שבפרסומים אודותיו התחייבה החברה כי היא "בוררת בקפידה את דיירי הבניין תוך מתן דגש להתחייבות הרוכשים כי הנם שומרי שבת וכי הנם מחויבים לשמור על מהותו, אופיו ואיכותו של הבניין".

בנוסף, בחוזה המכירה בינה לבין יזם הפרויקט הוא והיא התחייבו בלשון הזאת: "החברה מצהירה, כי הבניין מיועד לציבור הדתי והקונים מצהירים מצידם, כי הנם שומרי שבת, כי ילדיהם מתחנכים ו/או יתחנכו בבתי ספר דתיים, והם מתחייבים לנהוג באופן ההולם את אופיו של הבניין".

עוד באותו נושא:

לדבריה, למרות התחייבויות אלה, היזם הפר את ההסכם ובסופו של דבר כמחצית מהדיירים בבניין אינם מנהלים אורח חיים דתי.

היזם טען כי הפרויקט שווק לציבור הדתי לאומי בלבד וכי לא מכר דירות לדיירים שלא הצהירו כי הם מקיימים אורח חיים דתי. יחד עם זאת, הוא אמר כי הסכים למכור דירה גם לקונים שלא התחייבו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים.

שופט בית משפט השלום בתל אביב אילן דפדי קיבל טענות שונות של התובעת בגין הפרת חוזה, אך דחה את טענותיה לעיל בגין אי-עמידה בהתחייבות לאופי הדתי של דיירי הבניין.

"נראה לי מרחיק לכת לאפשר מצב בו מכירת דירה בפרויקט תתאפשר רק למי שיצהיר כי הוא מתחייב שילדיו מתחנכים או יתחנכו בבתי ספר דתיים", כתב השופט דפדי. "זאת, בנוסף להצהרה כי הינו שומר שבת".

"האם נמנע מרוכש לקנות דירה בפרויקט רק בשל כך שסירב להתחייב לשלוח את ילדיו לבית ספר דתי?!" תמה. "ומה יקרה אם אותו דייר יחליט להפר את התחייבותו וישלח את ילדיו לבית ספר שאינו דתי האם נאפשר לקבל טענה כי הוא הפר את ההסכם?! על פי איזו הגדרה נקבע כי דייר מסוים הינו שומר שבת?! אם הוא מדליק נרות שבת, הולך לבית הכנסת אך צופה בטלוויזיה נקבע כי אינו שומר שבת?! ומה יקרה אם רוכש של דירה יחליט להשכיר את דירתו (כפי שרוכשים שונים עשו) לאדם שילדיו לומדים בבית ספר חילוני או לאדם שאינו דתי מספיק כדי להיחשב שומר שבת?!".

בדבריו ציין השופט כי בפסיקה של בית המשפט הישראלי טרם הוכרעה הסוגיה האם דירה נחשבת "מוצר" לעניין "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים", שאוסר להפלות מטעמים שאינם ממן העניין במקרה של מכירת מוצרים.

בעבר כבר התבטאו שופטי בית המשפט העליון מני מזוז ואלכס שטיין בסוגיה, אך שאלה זו טרם הוכרעה. לטענת השופט מזוז "מהבחינה הלשונית המונח 'מוצר' בחוק איסור הפליה כולל גם דירה, וממילא האיסור שקובע החוק על הפליה בהספקת מוצרים על ידי מי שעיסוקו בכך חל גם על מי שעיסוקו במכירת דירות לציבור".

לעומת זאת, השופט שטיין סבור כי "מקרקעין אינם בגדר 'מוצר' לעניינו של חוק איסור הפליה; והמוצרים שעליהם חוק זה חל אינם כוללים דירות מגורים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו