לוחם טאליבן באפגניסטן
לוחם טאליבן באפגניסטןצילום: רויטרס

על הכשלים שהובילו לקריסה האמריקאית באפגניסטן שוחחנו עם ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין הסבור כי המפגש בין אמונה לטכנולוגיה הוא שהניב את התוצאה הקשה באפגניסטן ולא רק שם.

"אני לא בטוח שהמילה 'כשלים' מתאימה", אומר ד"ר מילשטיין. "יש כאן עניין עמוק יותר של מגמה היסטורית. מה שקרה באפגניסטן קרה גם בוייטנם ובעיראק. האמריקאים השקיעו כסף רב ואחר כך יצאו בבושת פנים".

בדבריו מזכיר מילשטיין את דברי סדאם חוסיין עם הכניסה האמריקאית לעיראק ולפיה כאשר יגיעו ארונות הרוגים אמריקאים מעיראק הם יברחו. נבואתו זו לא התממשה, אך היה בה עיקרון חשוב שעל מנהיגי המערב לתת עליו את הדעת.

"אפשר להגיד שלאורך כל ההיסטוריה האנושית יש מלחמה בין השולטים בתרבות הטכנולוגית לבין הברברים, שהם הנקראים כיום העולם השלישי. ברברים הם אלה שהצבא שלהם לא מתוחכם והם לוחמים בעזרת השרירים ולא באמצעות טכנולוגיות ואמצעי לחימה". דוגמא מובילה לדבריו מוצא מילשטיין באימפריה הרומית: "לא הייתה בהיסטוריה אימפריה ששלטה כמו רומא, אבל בסוף הברברים הגרמנים, שהיו אז שבטים נודדים שהגיעו מהמזרח, הם שהרסו את רומא. כך גם המונגולים".

"אני מאפיין פה מצד אחד מירוץ חימוש, שמוקדשים בו משאבים ומאמץ לפיתוח אמצעי לחימה כדי לנצח את האויב, אבל יחד עם זאת מתפתחים אצלם עוד דברים כמו ספקנות. בלי הספקנות, החקירה והניתוח לא ניתן לפתח טכנולוגיה, אבל הספקנות מניבה גם אנטיתזה שמורידה את האמונה". לעומת זאת, מוסיף מילשטיין, "מתברר שבשביל להילחם צריך אמונה. אם אתה לא מאמין באידיאולוגיה כלשהי אתה מסופק בצורך להסתכן ולהקריב את החיים, בעוד שבמלחמה חייבים להסתכן ולעיתים גם להקריב את החיים".

"מתברר שלעמים הטכנולוגיים יש עוצמה צבאית, אבל אין להם עוצמה מלחמתית ויש כאן עימות בין האמונה לבין המדע, בין ההיגיון לבין הרגש, ובעימות הזה לעיתים מנצח צד אחד. במלחמת העצמאות שבה נלחמנו 600 אלף יהודים מול מיליון ורבע ערבים, ניצחנו בקלות בזכות הנכונות להסתכן, וגם כשנהרגו מי שנהרג לא נחשב לילדינו שהיו צריכים לחזור הביתה, אלא גיבורים. היום, אחרי מלחמת יום הכיפורים, אנחנו נמצאים במציאות שבה התברר שהטכנולוגיה שלנו לא מכריעה כפי שהיא הכריעה בששת הימים כי הנכונות להקריב הולכת ויורדת".

"ברחנו מלבנון בגלל ארבע אמהות. הבריטים ברחו בגלל הטרור של האצל והלחי וארה"ב ברחה מאפגניסטן כי ה"ארבע אמהות של ארה"ב" שאלו למה הילדים שלנו צריכים למות באפגניסטן. יש השלכות רבות מאוד לתרבות של האומה. ללא אמונה ייפרע עם", אומר ד"ר מילשטיין.

האם בהכרח מדובר במאבק בין טכנולוגיה לאמונה? מדברי מילשטיין עולה שהתשובה לא הכרחית: "יש לא מעט פרופסורים מאמינים ומקיימי מצוות. זה לא או זה או זה, אבל צריך להבין את התהליך. רצוי היה שיהיה שילוב בין אמונה לטכנולוגיה. ברגע שאתה לא עוסק בטכנולוגיה יש לך מגרעת, כי לאויב יש כלים שצריך לפתח כלים להתמודדות איתם".

בדבריו מדגיש מילשטיין כי כשהוא נוקט במילה 'אמונה' הוא אינו מתכוון בהכרח לקיום מצוות, אלא לאמונה בצדקת הדרך כפי שלחמו אנשי הפלמ"ח שברובם המוחלט לא היו שומרי מצוות ועם זאת "הם היו מאמינים, פטריוטים שמאמינים באומה ובזכותה. את זה ראשי מדינות בישראל ובמערב לא מבינים".

"אצל החמאס, החיזבאללה והטאליבן החינוך לאמונה הוא דבר משמעותי. לעומת זאת כאשר מוציאים את האמונה הזו כל אחד חושב על עצמו ואם הוא חושב על עצמו, אז למה להישאר כאן. לאמונה יש עצמה צבאית".

מילשטיין מסכם: "הימין הוא קבוצה שהאמונה בו חזקה, והשמאל רואה בפרט ובזכויות את הערכים החשובים ביותר ולדבר הזה יש מחירים".