הזמר מוטי שטיינמץ הוציא בתחילת השבוע (ראשון) שיר המציג לכאורה את "היתר מכירה" שהתירו גדולי הדורות הקודמים, כהיתר מפוקפק "מרב לא מוכר", כלשון השיר.

שמו של השיר הוא "א שמיטהל'ע געויין" (בכי של שמיטה, י"ג), והוא יצא ביוזמת "קרן השביעית" שמעודדת ותומכת בחקלאים שומרי שמיטה.

במהלך השיר מציג השחקן שמואל צוקר את החקלאי החרדי ליפא, ששקוע בחובות לנושיו חובשי הכיפה הסרוגה.

בתיאור השיר מוצג החקלאי כ"נקרע בין חובתו לבני אדם לחובתו לאלוקיו". בצר לו הולך החקלאי לעבוד את השדה במהלך שנת השמיטה לאחר שקיבל "היתר מרב לא מוכר".

לפני כן הוא כותב לאביו מכתב. "אבי היקר, אני יודע שבמשך שני ארוכות קיימת את מצוות השמיטה בתמימות ובמסירות נפש. כל כך הייתי רוצה לנהוג כמוך. אבל אבא, אני במצב נורא קשה. אני חייב כסף להרבה אנשים. ואני יודע שאם אשמור שמיטה לא אוכל להאכיל את ילדיי", כתב ליפא.

"בלית ברירה לקחתי היתר מרב לא מוכר. אבא, אני יודע שזה עלול להכאיב לך, לכן אני רוצה לבקש את מחילתך מראש", הוא הוסיף.

בשנת השמיטה, כשמגיע ליפא באישון לילה לשדה, הוא פוגש שם את אביו שמבהיר כי הוא איננו מתכוון להתערב בהחלטתו, אך מבקש ממנו לפני שמתחיל לעבוד "לבקש את סליחת האדמה ואת סליחת הקב"ה".

מיד לאחר מכן נושא האב את עיניו לשמיים ואומר את הטקסט המוכר מתפילת 'כל נדרי': "על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". לאחר מכן ליפא ואביו אומרים יחד את הווידוי בבכי ודמעות.

בסיום השיר, ולאחר שהתחיל ליפא לעבוד בשמיטה על פי היתר מכירה, ניגשים אליו הרב, החזן והשוחט של העיירה ויחד עם תושביה מעניקים לו סיוע כספי על מנת שלא יצטרך "לחטוא" ולעבוד את האדמה על פי אותו "היתר מרב לא מוכר".

מוטי שטיינמץ, יחד עם חברת בנט הפקות המייצגת אותו, מסרו: "אחים יקרים. אנו רואים את תגובותיכם וחשוב לנו להבהיר. חלילה לנו מלזלזל בהוראה של רב כל שהוא או במנהג יהודי כזה או אחר. לא היתה בסרטון כל כוונה לפגוע באף אדם או ציבור ואם חלילה מישהו נפגע מהדברים, אנו מתנצלים ומבקשים סליחה ערב הימים הנוראים. והאמת והשלום אהבו. מברכים את כולכם בשנה טובה, שנה 'שנראה כל אחד את מעלת חברנו ולא את חסרונם'".