פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לויצילום: דוברות שאנן

מעט לפני כניסת בני ישראל לארץ,  כשהם בערבות מואב ואולי ביומו ואף בשעותיו האחרונות של משה רבנו, בני ישראל מתעכבים עוד קצת כדי לכונן ברית בין העם לבין הקב״ה.

ברית היא סוג של מחויבות בין שני צדדים, שמתקבלת כאקסיומה. בשונה מהסכם, ברית אינה עומדת לעולם לבחינה מחודשת ובלתי ניתנת להפרה, ובמידה ובכל זאת תופר יביא הדבר לחורבן והרס. הברית דורשת נאמנות, גם כאשר היא עלולה לפגוע באינטרסים של אחד מהצדדים.

דוגמה לברית היא ברית הנישואין; היא לא אמורה לעמוד במבחן מחודש מעת לעת (אלא אם כן מתייחסים אליה כהסכם ולא כברית)גם הברית שבין עם ישראל לקב״ה נועלת אותנו במחויבות לתיקון עולם, ובאותה מידה הקב״ה מחויב שלא להחליף אותנו בעם אחר.

 לא משנה מה יהיה ומה נעשה, תמיד נישאר העם שלו. בפרשתנו יש קריאה להיות ניצבים לפני ה׳ בברית המיוחדת הזו, אך איזה סוג של ניצבים נהיה? - אנו יכולים לבחור להיות כבני מרון - מצב של חוסר מודעות כמו אותם כבשים תחת שבט המסמן, כמעלות בית חורון - הליכה בדרך שמשמשת כמעבר הכרחי וצר בצלע הר ואין בה אפשרות לפנות שמאלה או ימינה.

אפשר גם כחיילותיו של דוד - כאן ישנה מודעות ומחויבות גדולה בדומה ליחידה מובחרת שניחנת בשותפות והתנדבות עילאית וביחס אופטימלי בין צרכי הפרט והכלל. מהי מהות הברית הזו שבפרשתנו?

״לאהבה את ה׳ אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם״- בפסוק זה מתקיים הציווי לאהוב את ה׳ ולהידבק בו כי הוא מהות החיים ומקור לאריכותם והקשר ליישוב הארץ. 

אבל כיצד ניתן להידבק בה׳? הגמרא במסכת כתובות שואלת זאת: ״וכי אפשר להידבק בשכינה? אלא המשיא בתו לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו - מעלה עליו הכתוב כאילו דבק בשכינה״ - מוזר! מה הקשר בין נישואין עם תלמיד חכם או מסחר עימו להידבקות בה׳? התשובה טמונה בכך שכל היקום והאדם חיים וניזונים מהשפע האלוקי ואורו הגדול, אבל מידת הקבלה, הקליטה והשימוש, מותאמים לכלי- לאדם עצמו.

דומה הדבר לאור השמש: היא קופחת ומקרינה על הכל, אבל מידת הקליטה תלויה בחפץ או בגוף. גג רעפים, גוף שחור או עלה ירוק יקלטו באופן שונה את האור והחום של השמש; כל אדם יקבל את האנרגיה והשפע האלוקי בהתאם לדרגתו הרוחנית. לפי הכלל הפיזיקלי הקושר בין זרם, מתח והתנגדות ( חוק אוהם: I=V/R), הרי שהזרם שעובר דרך נורה או מכשיר אחר תלוי במתח ובהתנגדות. ככל שהכלי (=האדם) מוכן ופתוח יותר, כך האנרגיה האלוקית והשפע שלו ייקלטו בצורה יותר.

כשאדם חוטא הוא מנתק את צינורות השפע ואז האנרגיה האלוקית לא נקלטת בו. החוקיות הנ״ל גם תלויה בזמן - ישנם זמנים ייחודיים במעגל החיים והשנה בהם השפע האלוקי יורד ונקלט באדם ללא תלות בגודל הכלי ובמצבו, דוגמת ערב שבת בעת הדלקת הנרות, בחגים ועוד. 

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה