חגי גולדשמידט היה בעיצומם של לימודים תורניים לקראת הסמכה לרבנות בישיבת כרם ביבנה כאשר נישא לזיוה, בתו של ד"ר אלי שוסהיים, מייסד וראש אגודת אפרת.
בתקופה שלאחר נישואיו הוא היה עסוק בהתמחות כרב בתפוצות, אך בכל זאת נענה לבקשתו של חמיו לסייע בכמה פרויקטים של האגודה. אחד מהם היה אירוע גדול בבני ברק בהשתתפות הרב יצחק כדורי זצ"ל נשיא האגודה.
ההצלחה הגדולה של האירוע הובילה לשותפות בפעילויות ובפרויקטים נוספים. עם הזמן הוא נשאב פנימה לעומק פעילות האגודה, עד שבשלב מסוים מונה לתפקיד מנכ"ל האגודה.
במשך עשרים ושלוש שנים הוא היה יד ימינו של חותנו, ד"ר אלי שוסהיים זצ"ל, שנפטר באופן פתאומי לפני כחודשיים. היה זה בעת שעבר לפני התיבה, לאחר שהיה גם בעל קורא בתורה והנעים במנגינותיו המיוחדות את ברכת החודש, בשבת שבע ברכות של נכדו עמיחי, בנו של חגי.
79,280, זהו המספר הרשמי של הילדים שזכה ד"ר שוסהיים להציל, שאילולא הפעילות הענפה שלו למניעת הפלות על רקע כלכלי לא היו זוכים להגיע לאוויר העולם. בהספדו של הרב שמואל אליהו שליט"א הוא העיד שאצל ד"ר שוסהיים כל דבר היה מדויק ומסודר: תאריך הפנייה, שם הפונה, חומר מצורף וכדומה.
אך המספר הזה, שחושב בהתאם למעקב הקפדני שלו-עצמו, כנראה הפעם פחות מדויק ואילו המספרים האמיתיים גדולים הרבה יותר. "תארו לעצמם כמה עוד אלפים נחשפו לפעילות האגודה והושפעו ממנה באופן עצמאי ולא היו צריכים לפנות ולקבל סיוע. מי יודע כמה מאות או אלפי ילדים נוספים ניצלו בזכותו".
במשך 43 שנה עמד ד"ר שוסהיים בראש אגודת אפרת. האגודה הוקמה על ידי הרשל פיגנבוים, יהודי ניצול שואה שהגיע לארץ לאחר שכל משפחתו נספתה והחליט להקים אגודה כדי להחזיר את מיליון וחצי הילדים שהעם היהודי איבד בשואה. בתחילה נקראה העמותה בשם 'הזכות לחיות'.
לאחר מכן שונה השם ל'אפרת' - אגודה לעידוד ילודה בעם היהודי, על שם המיילדת מרים אחות אהרן ומשה, שבספר דברי הימים שונה שמה לאפרת משום שעם ישראל פרה ורבה בזכות התמיכה והעזרה שהגישה ליולדות. מה שהוביל את ד"ר שוסהיים להצטרף לפעילות האגודה ואף לעמוד בראשה היה הזעזוע שלו מכך שבאותם ימים חוקקה הכנסת את חוק ההפלות. עד אז הפלה הייתה דבר אסור על פי חוק ופעולה פלילית לחלוטין.
בעקבות השינויים שחלו במדינות שונות, גם בארץ רצו ליישר קו ולהתיר הפלות. "הדבר שזעזע אותי הם הנתונים שפורסמו, לפיהם מתבצעות בישראל מדי שנה כ-60 אלף הפלות", הוא סיפר בריאיון שערכתי עמו לפני שנים אחדות. "אנחנו עם שאיבד רק לפני עשרות שנים כמיליון וחצי ילדים, האם באנו לכאן כדי לאבד נפשות על ידינו? אמרתי לעצמי: אם רציתי ללמוד רפואה ולהציל נפשות, זה תחום שאני חייב לעסוק בו".
מקרה נוסף שעזר לו לקבל את ההחלטה היה אישה שהגיע למרפאתו עם ילד כבן עשר שהיה זקוק לתפירה באצבע. לאחר הצלחת התפירה אמרה לו האישה: תדע שהילד הזה נולד בזכותך, והסבירה שכל הרופאים המליצו והפחידו אותה בזמן ההיריון שמכיוון שהיא עברה צילום רנטגן התינוק עלול לצאת עם מומים שונים ומשונים. "ממש לפני שעשיתי הפלה באתי להתייעץ איתך.
אתה הרגעת אותי ואמרת לי שלאור מה שסיפרתי לך, מבחינה מדעית התינוק יצא ללא שום נזק. ואכן הנה הילד ב"ה מושלם". "ככירורג הייתי כל כך גאה בכל תפירה מוצלחת ויפה שעשיתי. אם הצלחתי להציל אצבע הייתי כל כך שמח ומאושר. ופה בייעוץ פשוט הצלתי ילד ולא רק אצבע..." הוא אמר.
מאז, במשך יותר מ-40 שנה, עסק ד"ר שוסהיים כמעט בכל רגע נתון במלחמה נגד ההפלות במסגרת אגודת אפרת. במקביל המשיך לעבוד לפרנסתו כשעתיים ביום במרפאתו הפרטית בשעות הערב, מה שאפשר לו להתנדב רוב שעות היום.
"אין רופא שיכול להבטיח למטופל שהתרופה, הטיפול או הניתוח יצליחו במאה אחוזים", הוא הדגיש, "זכיתי שבמקרים הללו אני יכול להבטיח לאישה ומוכן אפילו לחתום על כך ולהתחייב שהיא לא תצטער. אני לא נביא, אבל עד היום לא היה מקרה אחד שאישה הצטערה על ילד שהביאה לעולם".
הצלת נפשות, כפשוטו
"כשהתחלתי כחתן צעיר זה היה יותר בתור עזרה לחמי", נזכר גולדשמידט באותם ימים. "אבל ככל שעבר הזמן ראיתי את הקשר החם שהיה לו עם גדולי ישראל ואת ההערכה הרבה שלהם לעשייה שלו, ובמקביל את מכתבי התודה מאלפי המטופלות ואת הסיפוק מכל ילד שנולד. הבנתי שהפעילות הזאת באמת מצילה אלפי נפשות, כפשוטו. אנחנו מגישים עזרה והעזרה הזאת הופכת להיות ילדים.
כשהשתתפתי בבריתות של ילדים שהצלנו או בחתונות פשוטות בבתי כנסת שערכנו לזוגות בהיריון – החוויות הללו חרוטות אצלי בזיכרון באופן מדהים. היינו נכנסים לבתים של אנשים ולא האמנתי שיש אנשים במדינת ישראל שחיים בעניות כזאת, ובנוסף לכך האמא נמצאת כעת בהיריון. עד שלא נכנסתי לבתים כאלה לא האמנתי שבזמננו המצב הנורא הזה קיים. פתאום אתה מגיש עזרה ואתה רואה שהיא מצילה חיים, לא רק של התינוק אלא של המשפחה כולה. התמיכה עוטפת את כל בני המשפחה".
"כולם חושבים שאפרת זה רק הצלת ילדים", הוא מציין, "זה נכון, אבל זה גם צדקה כפשוטו. הסיוע שלנו משקם משפחות מבחינה כלכלית. בזמנו היה לנו פרויקט של 'בית חם' לבנות שאם לא היו נמצאות בו הן היו מסתובבות ברחוב בהיריון. כך למדתי להעריך את הפעילות ש'אפרת' עושה. ראיתי שזאת הצלה אמיתית ופשוט נשאבתי פנימה, עד שהפכתי להיות יד ימינו של חמי, כולל גיוס כספים במקומות שהוא לא הגיע אליהם או שהוא ביקש ממני לעזור לו שם".
חישוב מסלול מחדש
פטירתו הפתאומית של חמיו לפני כחודשיים הצריכה הערכת מצב מעמיקה וחישוב מסלול מחדש כדי לנסות למלא את החלל שהותיר אחריו בפעילות הארגון. "לא היה תחום בארגון שהוא לא התעסק בו באופן ישיר", הוא מחדד.
"מצד אחד הוא היה איש אשכולות, שעסק בענייני רפואה באופן מיוחד והיה בקשר עמוק עם גדולי ישראל כמו גם עמך בית ישראל. כל ההתייעצויות הרפואיות של אגודת אפרת שהיו על הכתפיים שלו, חזרו אלינו. מצד שני, הוא היה גם אחראי על גיוס הכספים ובטיפול במקרים שמגיעים למשרד. היו לא מעט מקרים מסובכים שהוא לקח על עצמו אחריות להגיד למישהי 'תצאי מהבית כי התינוק שלך יותר חשוב. המשפחה או בעלך יחזרו אלייך, אל תדאגי', ותמיד זה התגשם".
כהמחשה לדבריו מספר גולדשמידט על מקרה שבו פנתה אליהם אישה הרה במצב כלכלי ומשפחתי מורכב. אמה איימה עליה שאם היא יולדת את התינוק היא תשים קץ לחייה. האישה חששה מאוד, היות שלמרבה הצער היו תקדימים כאלה במשפחה. "לבוא ולקחת על הכתפיים שלו את האחריות לומר לה לעזוב את הבית ושהאמא שלה תהיה בסדר, זאת אחריות כבדה ביותר. היה מפעים לראות את זה מהצד".
העצה של ד"ר שוסהיים לאותה אישה הייתה שתכתוב לאמא שלה מכתב ובו תסביר את ההתלבטות והרצון שלה לילד שבבטנה יחד עם הדאגה לשלומה. לאחר שהמכתב יגיע לידי האמא, יעץ לה ד"ר שוסהיים שתיעלם.
"זה כמובן הכניס את המשפחה ללחץ, אבל במקום לדאוג לאמא התחילו לדאוג לבת. אחד מבני המשפחה שהובא בסוד העניינים הצליח למשוך את הזמן ולהגיד להן שהוא יודע שהבת בינתיים בסדר, עד שהתינוק נולד בשעה טובה, והמשפחה שמחה בהחלטה שלה ובנכדה החדשה. וכמו שד"ר שוסהיים היה תמיד אומר – במאה אחוזים מהמקרים, האמא אינה מתחרטת".
אחד הדברים שייחדו את ד"ר שוסהיים היה בכך שלא היה נח ומאבד דקה. "תמיד הראש שלו עבד וחשב קדימה, מה אפשר לעשות עוד", מתאר גולדשמידט. "למשל בשולחן שבת, היו תמיד דברי תורה, חידות לילדים על הפרשה וזמירות שבת. אבל היה ידוע אצלנו במשפחה שברגע שהוא מגיע אלינו לשולחן שבת, השיחות הרגילות היו בנושא של אפרת. לאחר שנגמרת הסעודה עוברים לספה, וגם שם ממשיכים לחשוב הלאה, מה אפשר לקדם בפעילות של אפרת. כך השבתות הנפלאות היו נראות אצלנו, חשיבה מה עושים כדי להציל עוד".
המטרה: להחזיר את המצב לקדמותו
בתקופה האחרונה בעקבות הקורונה ירד היקף הפעילות של אגודת אפרת בצורה משמעותית. התרומות שהיו מגיעות אל הארגון בשנים רגילות ירדו ביותר מ-30 אחוזים. כפועל יוצא מזה, גם הסיוע לנשים שעמדו לקראת הפלה ירד ביותר מ-30 אחוזים.
בשנה שלפני הקורונה הצילה האגודה כ-3,800 עוברים מהפלה, ואילו השנה האחרונה ניצלו רק 2,334 ילדים. "המספר כשלעצמו הוא מדהים, אבל לצערנו כשנגמר התקציב נאלצנו להשיב ריקם פניות שהגיעו אלינו. המטרה שלי כרגע היא להשתדל להחזיר את המצב לקדמותו, הן בעניין התרומות והן כמובן בכמות התמיכה שתעלה את מספר הצלות הילדים".
גולדשמידט מציין כי אחד המקומות שמהם הגיע חלק נכבד מהתרומות לאגודה היה דרום אמריקה, שנפגעה קשות בעקבות הקורונה כך שזרם התרומות משם פסק כמעט כליל. גם הסיוע שהיה מגיע מקהילות יהודיות בארצות הברית ירד בצורה משמעותית.
"כמובן שזה מה שגרם לפגיעה בכמות ההצלות. מהבחינה הזאת זה דבר שאנחנו חייבים לעשות ככל יכולתנו להחזיר לתקציב הפעילות שלנו. אם יש 40,000 הפלות בשנה, לא יכול להיות שאנחנו מגיעים רק ל-2,334. ברור לי שבגלל המצב הכלכלי, החל"ת ודומיהם יש עלייה בלחץ של משפחות לבצע הפלות. מצד אחד אנשים בבית. מצד שני, הם בבית בגלל שאין להם משכורת. מדובר בעיקר בשכבות החלשות, כך שכמות ההצלות הפוטנציאליות הייתה גבוהה הרבה יותר".
כחלק מהארגון מחדש של פעילות האגודה בעקבות פטירתו של ד"ר שוסהיים לפני כחודשיים, יזם גולדשמידט כמה פרויקטים עם הפנים קדימה. אחד הפרויקטים שעתיד לצאת לדרך במהלך השנה הקרובה הוא הגדלת פעילות ההסברה והרחבתה אל המדיה הדיגיטלית. "הרי ברור שכאשר אישה מחפשת מידע כיצד לבצע הפלה היא מחפשת אותו בגוגל", הוא מזכיר.
"בחודש וחצי האחרונים החלטנו להשקיע בפרסום במנוע החיפוש של גוגל, להופיע שם הרבה יותר במילות החיפוש הקשורות למי שמחפשת כיצד מבצעים הפלה. כבר עכשיו אנחנו רואים שזה גרם לעלייה מדהימה במספר הפניות. מכך אנו לומדים להשקיע הרבה יותר בכיוון הזה".
לתת להן דגים וללמד אותן לדוג
פרויקט נוסף שמקדמת האגודה בימים אלה וצפוי לצאת לדרך בתוך כחצי שנה הוא בתחום התעסוקה. "בגלל הקורונה, הרבה מאוד נשים איבדו את הפרנסה שלהן. מצד שני, גם קודם לכן חלק גדול ממי שפונות אלינו נמצאות במשבר תעסוקתי וכלכלי".
המטרה היא ליצור לנשים הללו תעסוקה ולעזור להן ברכישת מקצוע שממנו יוכלו להתפרנס, יחד עם גידול ילדים. הרעיון הוא לשלב אותן בקורסים מקצועיים ולעזור להן עם מעון לילד בתקופת הלימודים, כדי שיוכלו ללמוד כמו שצריך. כל זה פרט לשנתיים הראשונות שבהן אנחנו תומכים באישה כלכלית, כדי להוציא אותה ממעגל העוני. הן לא יהיו עשירות מזה, אבל הן יוכלו להתפרנס בכבוד. כך שמדובר בתמיכה לטווח ארוך שתסייע להן בגידול הילד ותעניק להן הזדמנות לצאת ממעגל העוני. המטרה היא גם לתת להן דגים בשנתיים הראשונות וגם ללמד אותן לדוג".
ייעוץ הלכתי ורפואי
בנוסף לכך בימים אלו הקים גולדשמידט שתי מחלקות חדשות באגודה. "מאז שחמי נפטר היינו חייבים באופן מיידי למלא את החלל הקשור לתשובות לשאלות רפואיות. בכל יום מגיעות שאלות שמבקשות לקבל חוות דעת נוספת הקשורה להמלצה על הפלה או בדיקות מיוחדות הקשורות לבריאות האם והעובר. כמובן שעל השאלות עונים רופאים מומחים כשבראש המחלקה עומד ד"ר יונתן שוסהיים, רופא נשים בכיר, בנו של ד"ר אלי שוסהיים זצ"ל.
"בנוסף לכך ראינו צורך להקים מחלקה שתענה על שאלות הלכתיות הקשורות למקרים שבהם קיימת התלבטות אם לעשות הפלה. בשיחה שקיימתי עם הרב שמואל אליהו שליט"א, שקשור מאוד לפעילותה של אגודת אפרת עוד מזמן שאמו הרבנית תיבלח"ט הייתה חברה בהנהלת אפרת וכמובן התייעצנו רבות עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל בעניינים השוטפים של העמותה, הוא עודד אותי על הצורך להקים את המחלקה שתענה תשובות הלכתיות הקשורות להפלות כאשר לפי ניסיונו הדבר יביא להצלת נפשות רבות". כמובן שרבני המחלקה בעת הצורך יקבלו ייעוץ רפואי הקשור למענה ההלכתי.
פרט לפרויקטים עצמם מקדם גולדשמידט את בניית 'בית אפרת' שירכז את כל פעילות האגודה במקום אחד, גדול ומרווח, וישדרג אותה משמעותית. נכון להיום פעילות האגודה מתקיימת בשני מוקדים. המשרדים נמצאים בשתי דירות קטנטנות, שהן חמישה חדרים: שני חדרים מוקצים לפעילות מול התורמים בארץ ובחו"ל, שני חדרים מוקצים לטיפול בפניות שמגיעות מנשים ששוקלות לבצע הפלה – עם מתנדבות, עובדות סוציאליות ושאר הגורמים בקהילה. החדר החמישי באמצע היה של ד"ר שוסהיים ושל גולדשמידט המנכ"ל שמקשרים בין שני האגפים.
במיקום נוסף לא רחוק מהמשרדים נמצא המחסן הלוגיסטי, שמטפל בכל מה שקשור למשלוח חבילות הסיוע למשפחות. "הבעיה שהמקום שבו נמצא המחסן הלוגיסטי נמצא בשכירות, והחשש הוא שבכל יום עלולים לפנות אותנו משם. אשר על כן התחדדה ההבנה כי למען התייעלות הפעילות כדאי להתרכז במקום אחד. כך מטופלת שמגיעה לייעוץ תוכל גם לרדת מיד למחסן ולראות מה היא מקבלת בחבילת הסיוע. זה יכול לעזור גם ברמת ההצלה כפשוטו וגם להראות לתורמים את כלל הפעילות כשהם מגיעים לביקור. כמובן שכספי התורמים לא הולכים לפרויקט הזה", הוא מבהיר. "כספי התורמים הולכים אך ורק להצלת חיים. להקמת 'בית אפרת' יתבצע גיוס כספים בנפרד בצורה ייעודית. הצלת חיים הייתה ותמיד תהיה בראש מעיינינו, וזה קודם לכול".
כידוע, דרכי הסיוע של 'אפרת' לנשים ששוקלות הפסקת היריון הן פשוטות למדי. ברגע שאישה מודיעה לאגודה שהיא ילדה לאחר שבמשך ההיריון היא לוותה על ידי מתנדבת של אפרת, מגיעה ישירות לביתה בכל מקום בארץ חבילה הכוללת מיטת תינוק, עגלה, אמבטיה וכל המוצרים הראשוניים לתינוק. החל מסט למיטה וביגוד ועד בקבוקים ומוצצים. לאחר מכן היא תקבל במשך 24 חודשים חבילות חודשיות הכוללות טיטולים, מזון לתינוק ומזון למשפחה (לרוב מדובר במשפחות שזקוקות לעזרה כוללת). בנוסף לכך מתנדבת מלווה את המשפחה ועוזרת לה לקבל את זכויותיה מול הרשויות.
"אין רופא שיכול להבטיח למטופל שהתרופה, הטיפול או הניתוח יצליחו במאה אחוזים", כך היה חוזר ומדגיש ד"ר שוסהיים זצ"ל, "זכיתי שבמקרים הללו אני יכול להבטיח לאישה ומוכן אפילו לחתום על כך ולהתחייב שהיא לא תצטער. אני לא נביא, אבל עד היום לא היה מקרה אחד שאישה הצטערה על ילד שהביאה לעולם. לעומת זאת, אני כמעט לא מכיר אישה שביצעה הפלה יזומה והיא עדיין שלמה עם ההחלטה וזה לא השפיע עליה מבחינה נפשית. אין דבר כזה. כולן נשארות עם צלקת נפשית. זה אחד הדברים שקשה להבין אותם. בתור מנתח, אני חייב להשאיר צלקת לכל מטופל. לפעמים זאת צלקת קטנה בעור, אם זה חתך או פציעה. במקרים קשים יותר של כוויות וניתוחים שונים - הצלקת גדולה יותר. הצלקת היא בגוף, אבל לא בנפש. בהפלה קורה בדיוק להפך. לא נשארת שום צלקת בגוף ולכולן נשארת צלקת בנפש".
הצלה סוציאלית
קשר מעניין במיוחד נוצר לאגודת אפרת עם העובדות הסוציאליות. יש כיום מאות רבות של עובדות סוציאליות מכל הארץ שמפנות את המקרים לאגודה. "הן המתנדבות הכי מסורות שלנו, בגלל שהן יודעות שבכל מקרה שיפנו אלינו נעזור ככל יכולתנו. אנחנו רוצים לעזור ולתמוך במקום שהרשויות היו צריכות לעזור, אבל לא נותנים את הכלים לעובדים הסוציאליים".
פרט לעובדות הסוציאליות הארגון מחזיק כ-2,800 מתנדבות, ומתוכן כ-300 מתנדבות שתפקידן ללוות נשים שמתלבטות אם לבצע הפלה. אלה מתנדבות שבעבר עמדו לעשות הפלה וחזרו בהן בזכות אפרת. "הן כל כך מאושרות שהן רוצות להיות חלק ולהשפיע על נשים אחרות של יעשו זאת. ברגע שאנחנו מקבלים פרטים של אישה שפונה, אנחנו מיד יכולים להפנות אליה מתנדבת. היא מגיעה אליה עם הילד או הילדה שבזמנו היו מועמדים להפלה. כשהאמא מספרת על כך שאגודת אפרת עזרה לה, היא מציעה לאישה לשמוע בקולה ולא לבצע את ההפלה, וכמובן מבטיחה שהאגודה תשלח לה את כל צורכי התינוק והתמיכה שהיא זקוקה לה ושהיא לא תצטער על כך".
כתוצאה מכך יעד נוסף של גולדשמידט לתקופה הקרובה הוא התמקצעות של מתנדבות הארגון. "כדי שנוכל להציל יותר, אנחנו צריכים לתת להן יותר כלים. הרעיון הוא לתת להן קורסי העשרה כיצד לעבוד מול רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות, מול העובדות הסוציאליות וכמובן המטופלות. המטרה היא לעלות קומה לא רק במספר הפניות אלא גם באיכות הטיפול בפניות. כדי להציל יותר צריך למקצע יותר את המתנדבות הקיימות. יש לנו לא מעט מתנדבות מעולות, אבל בטוחני שהתוצאות יהיו טובות עוד יותר כאשר הן תרכושנה את הכלים המתאימים", הוא מסכם.