ערב שבת, כיכר דיזנגוף בתל אביב, מנגינות תפילות השבת ממניין החצר של קהילת ראש יהודי ממלאות את הכיכר ומשרות אווירה מיוחדת וקצת אחרת בעיר ללא הפסקה. בחור צעיר בבגדי ספורט נעצר, לוקח סידור מהערימה המונחת על שולחן ומצטרף לתפילה, ככה בלי תכנון מראש משהו מושך אותו אל החבורה. כשהרב אסף שם לב הוא מזמין אותו להצטרף לסעודת השבת בביתו. הבחור מתנצל, הוא לא בלבוש הולם ועדיין מזיע מהריצה. בסוף השיחה הוא מחליט להצטרף רק לקידוש, לכמה דקות, אבל האווירה טובה והוא נשאר לכל הסעודה עד לסיומה. מפגש ראשון עם הרב אסף שהפך ברבות הימים לקשר אמיץ, קרוב ומיוחד, הכולל מפגשים ולימודים בחברותא ובקרוב הרב אסף יערוך את חופתו.
הרב אסף טבצ'ניק הוא ראש בית המדרש והרב של ארגון ראש יהודי בתל אביב. הוא, אשתו צביה וששת ילדיהם מתגוררים ברחוב דיזנגוף. אזור של פאבים, מסעדות, תרבות, לב הסצנה התל־אביבית. לא בדיוק המקום שהייתי מצפה לפגוש בו בחור דתי עם פאות. הסיפור של משפחת טבצ'ניק עם תל אביב התחיל כשהם עוד היו בתחילת דרכם כזוג. אחרי שנתיים כאברך בישיבה בבית אל הם חיפשו לעבור לגור במקום עם משמעות. היו להם מחשבות על מעבר לאיזה מאחז או גבעה, או אולי לפריפריה, למקום שצריכים אותם. מישהו זרק להם שתל אביב זקוקה להם, שגרים שם זוגות צעירים שעוסקים בקירוב לבבות.
"הנושא הזה של קירוב ממש דיבר אלינו, היו לנו קצת חששות לגבי המעבר לתל אביב", הוא מודה. "גדלתי בגימזו וצביה במושב כרמל שבהר חברון, לא בדיוק טיפוסים תל־אביביים, אבל הרעיון קסם לנו ואמרנו לעצמנו: ננסה, נגור שנה ואם לא יהיה טוב נמשיך הלאה, אם יתאים נמשיך לשלוש שנים. באמת בהתחלה חיינו בסוג של ניסוי וטעייה, למדנו לאט לאט להכיר את תל אביב ואיך לעשות את זה נכון, איך להתחבר, להתקרב ולהאיר את אור ה' בפשטות, בשמחה ובעומק".
בינתיים עברו 13 שנים, ומשפחת טבצ'ניק עדיין בשליחות. "פוגשים אנשים נפלאים, שצמאים לדעת, לשמוע, להכיר. אנחנו עושים סעודות שבת, שיעורים, לימודים בחברותא, הכנה לחתנים וכלות וכל מה שמתבקש מהשטח. אנחנו לא מרגישים זרים או שונים. תל אביב היא עיר מלאת חיים ואנרגיות טובות עם הרבה קהלים שמחפשים משמעות ועומק, גרים בה הרבה צעירים, סטודנטים ואנשים שמחפשים דרך, זו ארץ האפשרויות וכל אחד עושה מה שבא לו וחי את חייו. אנחנו אוכלים כשר, יש לנו שכן טבעוני, שכן צמחוני ואחד שאוכל הכול, והתחושה היא שמקבלים אותנו. אנחנו מבחינתנו בתחושה של ממשיכי דרכו של אברהם אבינו וביתנו פתוח לכולם, בלי דעות קדומות בלי קשר לפוליטיקה. כל מי שרוצה לטעום לשמוע ולהתקרב - מוזמן".
גשר בין העולמות
את הפעילות של ראש יהודי ייסד ישראל זעירא, יזם נדל"ן שאף הוא בשנים האחרונות עבר לגור עם משפחתו בתל אביב. הרעיון של קירוב עלה בראשו כשהיה בשליחות ברוסיה לפני כמעט 30 שנה. "ראיתי את הרצון והצימאון של היהודים לשמוע וללמוד תורה, להתקרב לשורשים, וחשבתי לעצמי איך יכול להיות שבכל העולם מסתובבים שליחים לקרב יהודים, ובכל מקום יש בית חב"ד שישראלים מחפשים אחריו, ודווקא פה בארץ ישראל אנחנו לא מתעסקים בקירוב יהודים לאבינו שבשמיים? הרגשתי שיש צורך לחולל את השינוי אצלנו, בקרב הציונות הדתית, שחוללה את המהפכות גדולות בתחום ההתיישבות ובצה"ל, והגיע הזמן לעשות מהפכה גם בתחום של קירוב לבבות וקירוב לה'. אנחנו צריכים לעסוק ביצירת גשר בין העולמות על בסיס המכנה המשותף העמוק בינינו, על בסיס התורה, ויש צורך לעשות את זה בתבונה, באהבה וברגישות מתוך בחירה חופשית ולא חלילה מתוך כפייה".
"אני מאמין שהמחסום קיים בעיקר אצלנו, בציבור הדתי שלא מאמין בכוחו לקרב, כי דווקא אלו שאינם דתיים כן רוצים להתקרב, רוצים ללמוד ולשמוע", הוא קובע. "אנחנו רואים את זה באופן מובהק בתל אביב, שעם השנים הופכת ליותר חילונית. כבר לא נשארו בה הדתיים הוותיקים, ולכן וחשוב להביא זוגות ומשפחות שיגורו בה. מצד שני יש בה ציבור לא דתי, הרבה צעירים שמחפשים יהדות, והם מגיעים לשיעורים שלנו, ללימוד בחברותא, לתפילות ולסעודות שבת אצל השליחים שלנו. ראש יהודי קם בדיוק כדי לתת מענה לצימאון הגובר והולך לזהות יהודית".
מתוך הבנת הצורך בשנה הקרובה פותחים בראש יהודי את בית המדרש לשליחים 'הנני'. "הרעיון הוא לשכפל את המודל שפועל בתל אביב כבר 20 שנה לכל מקום בארץ. בית המדרש מקיים קורס לאנשים שרוצים להאיר את העולם ולא בדיוק יודעים איך. יש לנו גם קבוצת ווטסאפ שקטה לקבלת עצות, הארות ורעיונות מעשיים בענייני תשובה. רבני ראש יהודי העומדים בראש התוכנית אמונים על משנתו של הרב קוק זצ"ל, שחינך לקיום תורה מתוך יראת שמיים תוך הקשבה לחיים ההולכים ומתרקמים כאן בארץ".
לדברי זעירא, קירוב רחוקים ליהדות נשמע משהו מנוכר. "אנחנו מדמיינים אולי דוכן תפילין ומישהו דתי שמשכנע נואשות להניח. גם זה חשוב, אבל הצעד הבא בקירוב רחוקים נמצא דווקא במקום אחר לגמרי: תודעת שליחות כללית ולא משנה באיזה סדר גודל", הוא מחדד. "פעילות הקירוב של ראש יהודי בשני העשורים האחרונים מראה כי ההשפעה הגדולה על הציבוריות הישראלית היא מבפנים. היא חזקה הרבה יותר מתקשורת, פוליטיקה ומשפט. כל יהודי מאמין באשר הוא יכול להפוך לאור שמשפיע על הכלל. אפשר להפוך שליח עם בית פתוח למתעניינים ביהדות. אפשר להפוך לשליח שמפיץ יהדות בכל מקום שאליו הוא הולך: בעבודה, בגינה, בחדר הכושר. אבל צריך ללמוד איך עושים את זה נכון. כיצד מקרבים ולא מרחיקים ואיך עונים כהלכה על שאלות קשות".
לקרב נכון
בית המדרש לשליחים 'הנני' צפוי להביא איתו בשורה חדשה למגזר. במסגרת התוכנית השנתית ילמדו המשתתפים בתל אביב עם מיטב המרצים והרבנים מהציונות הדתית כיצד מקרבים נכון. בתוכנית מקבלים הלומדים מגוון כלים שיסייעו להם להפוך לשליחים גם באזור מגוריהם ובסביבתם הטבעית. "הם ילמדו איך לוקחים את הרצון להשפיע והופכים אותו למעשים אפקטיביים בפועל, כך שישפיעו על הפרט וגם על הציבוריות הישראלית. זהו חזון השליחות הציונית", קובע זעירא.
את אחת הדוגמאות לכך שאנחנו לא תמיד יודעים איך לעשות את הדברים נותן הרב טבצ'ניק, שמספר על תחילת דרכו כשליח בתל אביב: "בערב חטיפת שלושת הנערים יצאתי לכיכר עם תהילים לחלק לאנשים. הכיכר הייתה מלאה באנשים ובני נוער, עמדתי עם ספרי תהילים ואנשים עברו לידי. מצאתי את עצמי מחפש תירוצים למה לא לחלק לכל מיני אנשים שחששתי שלא ירצו, ומה יגידו או יחשבו. בסוף הערב ראיתי שחילקתי להרבה מאוד אנשים ואף אחד לא אמר לי לא, כולם שמחו להצטרף לאמירת התהילים. באותו ערב הבנתי איך שהכול בראש שלי, עם ישראל רוצה להתקרב ואנחנו מתביישים ולא תמיד יודעים איך לעשות את זה".
מטבע הדברים בעקבות הקורונה, השנה האחרונה הייתה אחרת מבחינת פעילות השליחים. היו פחות כינוסים המוניים וסעודות מצד אחד, ומשום כך היה צורך לתת למתחזקים כלים לעשות את הדברים בעצמם. "בפסח לימדנו אנשים איך לערוך את ליל הסדר. לא היה להם גם את הסבא או הדוד להסתמך עליו והם היו צריכים ללמוד איך ומה לעשות. זה גרם להם לקחת אחריות גם על סעודות השבת שלהם, על קנייה של ברכונים ולימוד שירים לשולחן שלהם. מצד שני יצאנו להתפלל בחוץ וזה חשף אותנו לעוד קהלים ויצר גם התרגשות ומשיכה לתפילה. לאורך כל התקופה הזאת ראינו את הרצון ללמוד ואת הצורך בליווי שלנו וכמה חשוב שיהיו עוד אנשים שיעשו את זה".
מתברר שיש פער עצום בין איך שמלמדים בישיבות ובין איך שמלמדים בתל אביב, וצריך כל הזמן להיות מעודכנים במה שאנשים רוצים לשמוע. זו אומנות. את ההבנה בצורך הגדול להטמיע את הדרך לשליחות החשובה הזאת ואת הצורך בכלים הנכונים מיישמים בקורס. ארז בן שלום, בן 28, בוגר קורס השליחים של ראש יהודי, עבר לפני שבוע לגור בתל אביב. הבית עדיין על ארגזים, אבל הוא ורעייתו בהתרגשות גדולה. ארז גדל בבית דתי ברעננה. בשלב כלשהו בתיכון הוא קצת התרחק, וכשהגיע למכינה בעלי עשה תהליך ובחר מחדש ביהדות. מאז הוא מחפש לפעול לקירוב לבבות, לסייע לאנשים למצוא את הדרך. כשלמד בישיבה לבוגרי צבא בעלי, מודעה על בית מדרש לשליחים לכדה את תשומת ליבו.
"הרגשתי שזה בדיוק מה שאני מחפש לעשות בעולם, הנושא הזה היה ממש בתוכי. אז נרשמתי ונסעתי פעם בשבוע ללמוד. זה היה לימוד חשוב ופורץ דרך מבחינתי, קיבלתי כלים איך להיות משמעותי, איך לעשות את הקירוב. הקורס היה בנוי בצורה טובה, הרבנים והמרצים היו מעוררי השראה. עוד לפני הקורס התחלתי להעביר שיעורים בחומוס אליהו, גיליתי שדרך האוכל נפתחים הלבבות והדלתות", הוא מתאר. "לאחרונה עברנו לגור בתל אביב, זוג צעיר ותינוקת. אנחנו מתחילים להכיר וללמוד את העיר. מבחינה כלכלית ממש לא פשוט לגור בתל אביב, אבל אני מרגיש שהשליחות הזאת חשובה לי ולעם ישראל". לפרנסתו הוא עובד כמדריך קפוארה, חוג ספורטיבי שמח וכיפי שמעצים את הילדים, מעודד אותם להזיז את הגוף ונותן להם כלים לחיים. "באמצעות הקפוארה אני גם משמח חתנים וכלות ביום חתונתם, אני מביא איתי גם את התחום הזה לשליחות שלי".
כיום מתגוררות בתל אביב שמונה משפחות העוסקות בשליחות עצמאית בשכונות ומשפיעות בתחומים שונים. "אנחנו שואפים להגדיל את מספר המשפחות שגרות בתל אביב ויצאנו בקמפיין למשפחות", מציין זעירא. "הרעיון הוא נקודה יהודית שמקרבת באהבה. פרט להרחבת פעילות השליחים בתל אביב, החזון של בית המדרש לשליחים הוא הנחת הקירוב והתשובה כערך ראשי בסדר היום הדתי־לאומי והקמת בית מדרש שבועי להכשרת שליחים לשם כך. אנחנו רוצים לשכפל את המודל הזה של ראש יהודי בכל הארץ, מתוך אמונה אמיתית שכל יהודי בעומק ליבו אוהב את ה' גם אם בחוץ זה נראה ההפך, רק צריך לדעת איך לקרב אותו. ראש יהודי פותח דלת לעולם של אומנות החיבורים, חיבור של אדם לעצמו, חיבור לחיים של משמעות, חיבור של קהלים שונים זה לזה וחיבור של כולם למקורות ולה'", הוא מסכם.