הרב עדו רכניץ
הרב עדו רכניץ צילום עצמי

האירוע שמסמל יותר מכל את התהליך הדרמטי העובר על מדינת ישראל היה הרגע בו עלה אמש לדוכן הכנסת יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת תום הרצוג להציג את הצעת חוק יסוד: כריתת הברית בין ישראל לקדוש ברוך הוא. 

ח"כ הרצוג הוא נכדו של הנשיא לשעבר יצחק הרצוג, נין של הנשיא לשעבר חיים הרצוג, ודור חמישי לרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, הרב יצחק אייזיק הרצוג.

הדרך שעברה משפחת הרצוג מהרבנות הראשית לישראל, דרך החילון (של חלק מהמשפחה) וההתמזגות עם התנועה הציונית וכלה בחזרה בתשובה של הנכד, היא סיפורה של מדינת ישראל והיא סיפורה של הקמת הרפובליקה הישראלית השנייה.

מבט היסטורי רחב עוד יותר מביא אותנו לסירת המפרש שהביאה את תלמידי הגר"א לחופי הארץ בשנת 1809. עולים אלה הגיעו לארץ מתוך תחושת שליחות משיחית, והם וחבריהם הביאו לגיבוש רוב יהודי בירושלים, ליציאה מהחומות ולראשית ההתיישבות החקלאית בפתח תקווה. אליהם הצטרפו עולי "אעלה בתמר" מתימן שהתיישבו בכפר התימנים (סילוואן) ובנו את הארץ בידיהם. 

אולם, כוחן של עליות אלה לא עמד להן והדגל עבר לחובבי ציון ולתנועה הציונית. זו האחרונה קבעה כי "לציונות דבר אין לה עם הדת" וצרבה בתודעה כי הציונות היא תנועה פוליטית חילונית ללא שאיפות משיחיות.

תחנה היסטורית חשובה נוספת היא כמובן הקמת המדינה, אז הוחלט כי המשפט של מדינת ישראל לא יהיה משפט התורה. בכך דחתה המדינה הצעירה את הניסיונות ההרואיים של הרב הרצוג להתאים את משפט התורה להיות חוק המדינה. בנו של הרב הרצוג, חיים, עזב את שמירת המצוות, שירת בצה"ל עד לדרגת אלוף, נבחר לנשיא המדינה, וסימל את תהליך החילון של מדינת ישראל.

אולם, הגלגל התהפך. התהליך החל מלמטה, ונתן את אותותיו בתחומי התרבות והמוזיקה בשלב ראשון. תורה ושמירת מצוות הפכו לטרנד לוהט, שכל מי שמכבד את עצמו חייב להחצין. בעיניים של מקימי המדינה זה היה כמעט בלתי נתפס. 

אחר כך הגיעה הפוליטיקה, לא זו הנמוכה שכוללת חלוקת ג'ובים ומאבקים על מינויים, זה תמיד היה ונשאר, אלא תנועה פוליטית שרוצה מדינה יהודית באמת. מי שהוביל את התהליך הייתה תנועת התחייה החדשה. הנהגת התנועה הכריזה מהיום הראשון ללא בושה שזו מטרתה, ומנהיגיה, חוזרים בתשובה בעיקר, חתרו להגשמת החזון.

המהפך הפוליטי של שנת 2041 בו דוד ששון, מנהיג תנועת התחייה, הגיע לראשות הממשלה סימל את תחילת המהפכה. ראש הממשלה החדש קידם מהפכות חסרות תקדים. המדינה הובילה קמפיין ענק שעודד התדיינות במערכת המשפט התורנית הפרטית, שטיפלה כעת בשליש מהתביעות הכספיות של מדינת ישראל והוקם מכון ממשלתי להכנת חוקי התורה כחוקי הכנסת. הקרנות נתנו כעת עדיפות ליצירות אומנות יהודיות, ופריחת הקולנוע והתיאטרון היהודיים היו חסרי תקדים. גם ההכרה הבינלאומית לא אחרה לבוא וסרטים ישראליים החלו לקטוף פרסי אוסקר בזה אחר זה. 

ראש הממשלה ששון ניצל את מעמדו כדי להקים תנועת המונים בינלאומית של בני נוח, שהפכה להיות הדת השלישית בגודלה בעולם. תנועה זו שינתה את מפת התמיכה הבינלאומית במדינת ישראל והציפה את המדינה במיליוני תיירים שבאו לבקר בארץ הקודש.

אולם, ששון לא עצר כאן. לאחר בחירתו לקדנציה שנייה על בסיס קואליציה רחבה הוא הודיע על רצונו לבצע שינוי חוקתי יסודי במדינת ישראל. "בשלו התנאים להקמת הרפובליקה היהודית השנייה" הוא הכריז, כאשר הוא רומז לשינויים החוקתיים שעברו על צרפת.

הצעד הראשון עליו הוחלט היה לחדש את הברית בין ישראל לבורא העולם. ששון הודיע באופן פומבי כי הדבר מותנה ברוב של 80 חברי כנסת יהודים שיתמכו במהלך. היועצים שלו נחרדו מאפשרות של כישלון והפרשנים לגלגו ואמרו שששון לא מבין שהכנסת היא לא בית כנסת. אבל ששון התעקש ואת התוצאות ראינו אתמול בערב. ישיבת מליאה חגיגית שבה הוכרזה הרפובליקה הישראלית השנייה, ונפתחה בהצבעה על חוק יסוד כריתת הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. רגע ההצבעה הגיע, ו-84 חברי כנסת יהודים תמכו בחוק. 

לאחר ההצבעה עלה ראש הממשלה לדוכן ואמר בקול חנוק מדמעות "ביום נפלא זה אני רואה לעצמי חובה להודות לדוד בן גוריון ולתנועת העבודה אשר מבחינה פוליטית הוציאו את עם ישראל מהגלות ובנו את המדינה. פעולותינו כעת מהוות המשך ישיר של החזון המשיחי של בן גוריון, ולא יכלו להיעשות ללא ההקרבה והחזון של דור מקימי המדינה".

ששון המשיך והכריז על שורת המהלכים הבאה. העברת משרד ראש הממשלה לעיר העתיקה, אל מול הר הבית. לצדו יוקם בניין בית הדין הגדול שיחליף בהמשך את בית המשפט העליון. בשבוע הבא יעלה להצבעה "חוק שמירת החוקים – הוראת שעה". החוק יקבע תקופת מעבר בה החוק הקיים יחול עד לקבלת חוקי התורה כחוק המחייב של מדינת ישראל. זאת, בתוספת חוקי הכנסת שיוכרו כבעלי תוקף הלכתי ואשר ישלימו את חוק התורה. היעד ליישום המהפכה החוקית – שנת 2048 – עם חגיגות המאה למדינה.

ההצבעה שודרה בשידור חי בכל הערוצים בישראל ובערוצים רבים בעולם. מנהיגים מכל העולם שלחו את ברכותיהם ליו"ר הכנסת ולראש הממשלה על המהלך ההיסטורי. חלקם הביעו את נכונותם להצטרף למוסד הבוררות הבינלאומי עליו הכריז ראש הממשלה לפני שבועיים. מוסד זה, יאפשר למדינות ליישב מחלוקות ביניהן בדרכי שלום על פי התורה.

אמש לאחר ההצבעה ניכר היה שח"כ הרצוג עדיין לא מאמין שהוא חלק מכל זה. הרצוג אמר בצאתו מהמליאה "נראה לי שהרב הרצוג יושב בשמיים ומחייך כאשר הוא רואה איך הדברים התגלגלו. בזמנו צחקו על הניסיונות שלו, וכעת הם הפכו למציאות הכי ממשית שיש".

הרב ד"ר עדו רכניץ, מכון משפטי ארץ, מתוך מוסף ראש השנה תשפ"ב של עולם קטן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו