מתח באפגניסטאן
מתח באפגניסטאןפלאש 90

דוברי הטאליבן מספרים על רצון הארגון להשתלב במשפחת העמים ולקיים יחסים מדיניים עם מדינות רבות כולל ארה"ב. על הסיכוי שמשהו שונה יקרה באפגניסטן של שלטון הטאליבן שוחחנו עם ד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לארגוני טרור איסלאמיסטיים ברחבי העולם.

"צריך לחלק את מדיניות הטאליבן למדיניות חוץ ולמדיניות פנים, והם עושים את ההפרדה הזו יפה", אומרת ד"ר ליסננסקי. "הם למדו הרבה מארגוני טרור שבאו אחריהם כמו דאעש, והם מדבררים את עצמם בצורה מערבית ולכן הם מתקבלים אחרת מכפי שהיה לפני עשרות שנים כשלראשונה הם כבשו חלקים מאפגניסטן והשליטו שם שלטון טרור".

"האמירה שלהם היום היא שהטאליבן של היום הוא לא הטאליבן של פעם. אם בעבר התנכלנו לכל שלטון מערבי היום יש לנו מטרות משותפות ולכן אנחנו מוכנים לשתף פעולה, למשל ההתמודדות עם ארגוני טרור כמו דאעש, כך גם בנושאים כלכליים אנחנו מעוניינים לנהל מו"מ".

ליסננסקי מציינת במיוחד את הקשרים המתרחשים בין הטאליבן לאיראן סין ורוסיה, וכאן כבר מעורבים לא מעט אינטרסים כלכליים ואחרים: "גם איראן מביעה תמיכה בטאליבן לאורך כל הדרך כי הטאליבן השכילו לקיים מו"מ עם שלוש המדינות לו עוד לפני הכיבוש הנוכחי, כך שהמדינות הללו היו ערוכות לכיבוש הזה וככל נראה גם קיבלו הבטחות מהטאליבן ליציבות אזורית שתאפשר המשך פרויקטים כלכליים באפגניסטן, ומבחינת איראן נפתחת האפשרות להצטרף לפרויקטים כלכליים באפגניסטן וכך איראן תוכל לעקוף את הסנקציות על איראן. יש כאן הרבה אינטרסים מעורבבים יחד".

אם באפיק מדיניות החוץ סומנו בכך שינויים לעומת העבר, הרי שבמדיניות הפנים הדברים נותרו כבעבר. ליסננסקי מסבירה: "שלטון הטאליבן הוא שלטון שריעה ברמה הפשוטה והקיצונית, דיכוי נשים, מיעוטים ולהט"ב. הם מחויבים לקוראן ולשריעה, ולכן העונשים שמופיעים בקוראן יהיו חלק מהחוק, כלומר קטיעת ידיים במקרה של גניבה, סקילה במקרה של ניאוף וכו'. זהו ה'חודוד' במלוא תוקפו".

,אנחנו רואים שלמרות ההתבטאויות שהם ירשו לנשים ללמוד ולעבוד במסגרת חוקי האיסלאם, למרות זאת נשים חוששות לצאת מהבית. הטאליבן הודיעו שהם מבקשים מהנשים שלא לצאת מהבתים כי הלוחמים עדיין לא יודעים איך לנהוג בהן. יש כאן אמירות מאוד בעייתיות".

לדבריה "בפרשנות הנוכחית, הפונדמנטליסטית מאוד של חוקי השריעה, אין סיכוי לנשים באפגניסטן להחזיר לעצמם את אורח החיים שהיה להם לפני שלטון הטאליבן. מדובר בהשלטת שלטון שמדכא חמישים אחוז מהאוכלוסיה".

בנוסף, "הטאליבן מייצא אמירה לגבי זה שרק הוא יכול מול הטרור. הצהרת בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, ולפיה הם מוכנים ללכת רחוק כדי שגלי הטרור לא יכו בבריטניה, כולל הכרה בשלטון הטאליבן, האמירה הזו אומרת הכול", אומרת ליסננסקי. "אנחנו מבינים שהטאליבן מציב בפני האיחוד האירופי בחירה, או שיקבלו אותם כמרסני ארגוני הטרור, או שהטאליבן ימשיך לעשות כרצונו במדינות האירופיות. זה המסר שעולה מבריטניה ומגרמניה, ואין לי ספק שמדינות נוספות בדרך להכרה בטאליבן".

ומה באשר לארה"ב? איך קורה שהשטן הגדול עד לא מכבר הופך למי שניתן לקיים אתו מדעים מדיניים? "אלו נפלאות השיח החדש והפרגמטי. הטאליבן אומרים שהם לא באים לייצר טרור כמו לפני ה-11 בספטמבר. זו תפיסה מאוד מבוססת שרוצה לומר שאנחנו פרגמטיים ונהיה מוכנים לשתף פעולה עם כולם וגנרלים אמריקאים כבר מוכנים לכך, לשיתוף פעולה עם הטאליבן נגד הטרור".

ד"ר ליסננסקי מסבירה שלא מדבור בדבר חדש, שכן "הטאליבן היו פרגמטים כבר בעבר. במלחמת אפגניסטן הראשונה היו שיתופי פעולה בין הטאליבן לארה"ב שהיא זו שסיפקה להם את הנשק בעבר הרחוק. גם בתקופות מאוחרות יותר ארה"ב השתמשה במודיעין של הטאליבן במקביל למלחמה בטאליבן עצמו".

באשר לעתיד, "צריך להודות שהנסיבות משתנות מאוד מהר. הסוגיה שצריכה להטריד אותנו היא פחות הטאליבן עצמו, אלא עד כמה הטאליבן יהפוך לגיטימי בעולם הנאור. מחלחל לתודעה שלי החשש שהטאליבן ייכנס לקונצנזוס עד שעוד מעט יתחילו להגיד שהם בסדר גמור וישראל היא שנותרה פאשיסטית. זה יכול לקרות".

ומה באשר לזירה הישראלית? עד כמה, אם בכלל, ישראל מעסיקה את הטאליבן? אנחנו פחות מעניינים אותם. אנחנו יותר מעניינים את איראן שיכולה לנצל את היחסים עם הטאליבן כפלטפורמה נוספת להכנה לפגיעה בישראל. לא יפתיע לדעת שרוב המליציות השיעיות שמגיעות מאיראן ומתבססות בגבול הסורי מגיעות מאפגניסטן, פקיסטן ומדינות נוספות, וצפויים שיתופי פעולה נוספים בין איראן לטאליבן וצריך לקחת זאת בחשבון".