נתניהו עם משלוח החיסונים בנתב"ג
נתניהו עם משלוח החיסונים בנתב"גצילום: מארק ישראל סלם

גם אם נחפש בנרות אירוע משמעותי יותר שקרה השנה, במיוחד בכל הקשור למגפת הקורונה, כנראה שלא נוכל להתעלות על מבצע החיסונים מפני הנגיף. נכון, רגע לפני סיומה של שנת תשפ"א, שנת קורונה נוספת, ישראל שוברת שוב ושוב שיאים שליליים. מספר המתים הכולל מתחילת המגפה עבר בראשית השבוע את רף ה־7,000, כשלצערנו, לפי נתוני התחלואה, ישראל תגיע ל־7,100 מתים עוד לפני כניסת השנה החדשה. גם מספר המאומתים היומי שובר שיאים, כאשר השבוע נשבר שיא המאומתים ביום עם יותר מ־11 אלף מאומתים. כל השיאים השליליים האלה מספרים חלקים גדולים מהסיפור של השנה החולפת, אך הם לא הסיפור עצמו. הטייטל הזה שמור באופן בלעדי לחיסונים.

חיסוני הקורונה נגעו בכל תחום ותחום בחיינו בשנה החולפת. הם היו נקודת האור הבודדת בהתנהלות הכושלת של הממשלה הקודמת, והם הפכו לעקב האכילס של הממשלה הנוכחית. המלחמה על הבאתם עצרה את אובדן השליטה על המגפה בשלהי כהונת נתניהו, וההסתמכות עליהם באופן בלעדי הובילה שוב לאובדן השליטה ולכמעט 600 מתים בחודשיים הראשונים של כהונת בנט. החיסונים, פסגה מדעית חסרת תקדים כמעט, לקחו חלק מרכזי באירועים הפוליטיים של השנה, והאירועים הפוליטיים הפכו את מתנגדי החיסונים לדמויות מרכזיות במאבק נגד הקורונה.

הדיון על חובת ההתחסנות בחיסון השלישי, התו הירוק והחיסון בבתי הספר הם הפרק האחרון עד כה בסיפור החיסונים, אבל כדי לספר אותו כמו שצריך יש לחזור להתחלה, והיא מתרחשת בתחילת חודש נובמבר האחרון.

ההימור הישראלי

שמונה חודשים בלבד לאחר פרוץ מגפת הקורונה בעולם המערבי הודיעה חברת פייזר על תוצאות השלב השלישי בניסוי שלה. הנתונים של החברה הצביעו על 90 אחוזי יעילות. כל גורמי הרפואה בעולם לא האמינו למראה עיניהם. 90 אחוזי יעילות בחיסונים הם נתונים שלא קיימים בחיסוני מבוגרים. בקושי בחיסוני ילדים רואים נתונים שכאלה. זמן קצר לאחר מכן התברר שהחברה טעתה בהערכות הראשונות שלה. יעילות החיסון מפני מחלה קשה לא עמדה על 90 אחוזים, אלא על 95. אלה היו נתונים היסטוריים בכל קנה מידה.

אחת הסיבות העיקריות ליעילות חסרת התקדים של החיסון היא המדע שמאחוריו. פיתוח שיטת חיסונים המתבססת על mRNA היא אירוע שעבדו עליו שנים ארוכות והגיע לשיא עם פיתוח חיסוני פייזר ומודרנה, אירוע שבעולם המדע מדברים עליו כמשנה מציאות. לאור היעילות האדירה של חיסוני הקורונה, החלו החברות בתחום לפתח חיסונים למחלות שאיש לא דמיין שאפשר לחסן נגדן, כדוגמת איידס. הדרך לשם עוד ארוכה, אבל כבר כיום ברור לכל עולם המדע כי מדובר באחד הפיתוחים החשובים בדור האחרון.

בישראל, לצד השמחה הגדולה מפיתוח החיסון, התעוררה ביקורת ציבורית חריפה כנגד ממשלת נתניהו. יש שיגידו שיותר משמדובר היה בביקורת, הייתה כאן שמחה לאיד. טעות נוספת של נתניהו, שלא ממש זוכה לאהדת התקשורת, בהתמודדות ממשלתו עם הקורונה. הטעות הייתה שבמקום לפזר השקעות, ולהשקיע חלק מהכסף של רכישת החיסונים בפייזר, ישראל הימרה על כל הקופה ושמה מבטחה בפיתוח של חברת מודרנה. כשפייזר הכריזו, אם נאמץ מונח פוליטי שליווה אותנו גם כן בשנה החולפת, שעלה בידם לפתח חיסון יעיל לקורונה, הם הקדימו את חברת מודרנה בשבועיים. התוצאה הייתה שבאותו שלב ישראל עמדה בראש התור של קבלת חיסוני מודרנה ובתחתית הרשימה של פייזר, שהתחייבה לספק חיסון חינם לכל אזרח אמריקני.

ההימור על חיסוני מודרנה היה ישראלי מאוד. בסוף, הסיפור של מודרנה הוא ישראלי מאוד בעצמו. לא מדובר רק על המדען הראשי של החברה, טל זקס הישראלי שפורש בימים אלה מהחברה, שכן גם פייזר מתהדרת בקשר חם לעם היהודי בדמות מנכ"ל החברה היהודי אלברט בורלא. הסיפור של מודרנה, חברה קטנה ודלת אמצעים יחסית לענקית התרופות פייזר שמתמקדת בטכנולוגיות חדשות, מזכיר לא מעט את סיפורה של מדינת ישראל.

אלא שכפי שאמר ל'בשבע' ד"ר גל ארליך, מנכ"ל ומייסד קבוצת ארליך, ישראל קטנה מדי ועשירה מדי בשביל להישאר מאחור בחיסונים. "אני יכול להבטיח לך, יהיה חיסון לכל הישראלים לפני שחצי מהאמריקנים יוכלו בכלל לקבל אותו", אמר עוד בטרם נחתם ההסכם עם פייזר, וצדק. זה לא רק הכסף של ישראל וגודלה הקטן. מה שטרף את הקלפים וחילק אותם מחדש היה מערכת קופות החולים הייחודית לישראל, שאפשרה להפוך את ישראל למעבדת הניסוי הגדולה בעולם לחיסוני הקורונה.

נתניהו הבין את היתרון המובנה שיש לישראל, ושיחק עליו. כך הוא הצליח לשווק את ישראל לפייזר כיעד אסטרטגי וחתם איתה על משלוח חיסונים ראשון, כפיילוט. המשלוח היה אמור להגיע בתחילת ינואר, ויו"ר האופוזיציה דאז ושר החוץ כיום יאיר לפיד הכריז שהמשלוח יהיה קופסה קטנה עם חמישה חיסונים. האמירה הזאת תרדוף את לפיד חודשים קדימה, שכן עוד באמצע דצמבר הגיע לישראל המשלוח השני ובו מאות אלפי מנות חיסון.

אמון ציבורי מפתיע

בשלב הזה החלו להתעורר החששות, המוצדקים יש לומר, מפני ההימור בקמפיין ההתחסנות ההמוני. טכנולוגיית החיסונים החדשה טרם נוסתה בתפוצה רחבה, אישורי ה־FDA היו אישורי חירום, ואף מדינה בעולם לא הגיעה לרף התחסנות כמו שישראל אפשרה לאזרחיה. קמפיין ההתנגדות לחיסונים החל לצבור תאוצה וחדר לאולפני החדשות, שם התנהל רוב הדיון הציבורי, ולוועדות הכנסת, שם אושרו החלטות הממשלה. צמדי המילים "מעבדת ניסויים" ו"עכברי מעבדה" נזרקו לאוויר שוב ושוב. באופן מפתיע למדי, רובו המוחלט של הציבור בישראל לא השתכנע מהקמפיין ורץ בהמוניו להתחסן.

האמון הציבורי שהישראלים נתנו בממסד היה חריג בכל קנה מידה, במיוחד לאור העובדה שהממסד עצמו עשה ככל יכולתו לאבד כל טיפת אמון בחודשים שלפני כן. קבלת הנחיות שרירותית, הפרה של הנחיות הקורונה בקרב נבחרי הציבור בזמן שהציבור עצמו ממושמע, התירוצים הלא משכנעים שניתנו להפרות הללו, ואולי הכי חמור – התמותה הגבוהה בגלים השני והשלישי לאחר גל ראשון מהמוצלחים בעולם, כל אלה היו אמורים להוביל לחוסר אמון מוחלט בממשלה שקידמה בכל הכוח את מבצע החיסונים. גם הכאוס הפוליטי, שהכניס את החיסונים לתוך הוויכוח הפוליטי הנוקב, היה אמור לעודד סרבנות. אלא שזה לא קרה.

זה לא שכל הציבור בישראל התחסן. רחוק מזה, אינסוף דיסאינפורמציה ופייק ניוז סבבו את מבצע החיסונים, במיוחד בקרב מתנגדי ההתחסנות. חלק מהקמפיין הגיע ממחוזות תיאוריות הקונספירציה, שהשתלבו היטב עם מערכת בחירות מלוכלכת למדי שעברה ישראל ברשתות החברתיות. אך בסופו של יום רוב גדול של הציבור הגיע פעמיים אל עמדות החיסון והביע אמון בחותמת המדעית שהוטבעה על הנוזל השקוף.

מבצע החיסונים המופתי של ישראל ניצל את כל יכולותיה עד תום. מערך קופות החולים יצר את האפשרות לחסן את כל מי שרצה במהירות שיא ובסדר ארגוני שמאוד לא מאפיין את ישראל. במובן מסוים, ישראל אכן הפכה למעבדת הניסוי של העולם, אבל זה היה ניסוי מאוד מבוקר, מפוקח להפליא, שרובו המוחלט של הציבור נרתם לו בשמחה במטרה לחזור לחיי שגרה. יכולות השכנוע של נתניהו התעלו על עצמן במהלך חודשים הללו. כל מי שמכיר את נתניהו בזירה הפוליטית יודע שכשהוא נזקק לזה, אין שני לו ביכולות החיזור אחרי אנשים. הפעם המחוזר היה אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר.

"הוא התקשר אליי בשלוש לפנות בוקר בשעון ישראל כדי לשאול מתי יגיעו עוד חיסונים", אמר לימים בורלא בריאיון ליונית לוי בחדשות 12. אך זה היה רק דוגמית לרמת ההשקעה האישית שנתניהו הקדיש לנושא. העובדה שבורלא יהודי שיחקה גם כן תפקיד. נתניהו הקפיד לשחק על הרגש היהודי והאחריות לעם היהודי בפני בורלא. יריביו טענו שהוא עושה שימוש ציני בשואה, נושא שקרוב מאוד לליבו של בורלא. תומכיו אמרו שזה הביא תוצאות, וישראל הפכה להיות חלוצת החיסונים בעולם. הכבוד שחלק נתניהו לבורלא המשיך בדמות הצעה להדליק משואה ביום העצמאות האחרון, שבסופו של דבר לא מומשה. מתנגדי נתניהו אמרו שזה עוד מעשה ציני, שכן פייזר היא חברה מסחרית שישראל נותנת לה את מוצר החלומות: מעבדת ענק לבדיקת המוצר החדש שלה, ועוד משלמת על זה כסף. תומכיו אמרו שוב שמבחן התוצאה הוא זה שחשוב. במבחן הזה בישראל נשארו עודפי חיסונים, בעוד במרבית מדינות העולם היה מחסור במנת החיסון הראשונה.

עד כמה המחסור הזה היה חמור תעיד בריטניה, שבשלבים רבים הייתה המדינה עם רף ההתחסנות השני בטיבו בעולם, אחרי ישראל כמובן. העובדה שהבריטים לא היו כבולים לרגולציה של האיחוד האירופי עזרה להם להקדים את רוב העולם בחיסונים. גם העובדה שהיה בנמצא חיסון בריטי, חיסונה של חברת אסטרהזניקה, תרם לכך. יחד עם זה, לבריטניה לא היו מספיק חיסונים כדי לעמוד בפרוטוקול החיסון המקורי. במקור, המתחסנים היו צריכים לקבל את החיסון השני שלושה שבועות לאחר הראשון, כמו בישראל. אלא שבבריטניה, לנוכח המחסור בחיסונים, מנת החיסון השנייה חולקה שלושה חודשים אחרי הראשונה.

אופטימיות לא זהירה

מבצע החיסונים המוצלח היה גם אקורד הסיום של נתניהו כראש ממשלה. באופן סימלי למדי, ההגבלות האחרונות שעוד נותרו הוסרו סופית ביום שבו הושבעה ממשלת בנט. התחושה שעידן שלטוני חדש נפתח בישראל עם סיומה של המגפה היה נוכח בכל מקום, אבל הוא היה מתעתע. החיסונים, שהיו ההצלחה הגדולה של ישראל בכלל ושל נתניהו בפרט, הפכו לעקב אכילס ולגורם הכישלון של הממשלה החדשה בכלל, ושל ראש הממשלה בנט בפרט.

בשביל זה צריך לחזור לדיסאינפורמציה שסבבה את קמפיין החיסונים. לא רק ערמות של פייק ניוז בקרב מתנגדי החיסונים היו מעורבות כאן, אלא גם תומכי החיסונים המובהקים לקו בשגיאה זו, מהכיוון ההפוך לגמרי. במשך שבועות ארוכים האמירה השלטת הייתה שהחיסון יהיה יעיל לעד. על נתניהו, שאמר בשבועות האחרונים לכהונתו שישראל צריכה לרכוש עוד מיליוני חיסונים לחיסון שלישי במידת הצורך, צחקו. מעט אנשי המקצוע והעיתונאים, ביניהם כותב שורות אלה, שהסתכלו על הנתונים ואמרו שיש ירידה ברמת החיסוניות כך שנצטרך חיסון נוסף כל כמה זמן, הוקעו ברשתות החברתיות ובאולפני הטלוויזיה והואשמו כמעודדי אי התחסנות. אלא שדווקא המיעוט צדק.

הנזק לא נשאר בדמות כתבות ואמירות לא מחמיאות בשידור. עיקרו היה ביצירת תוכנית העבודה השגויה של הממשלה, שבמונחים של פוקר הלכה "אול אין" על החיסונים. כשהושבעה הממשלה ניצני זן הדלתא הגיעו לישראל, דרך נתב"ג כמובן. אך הגבלות לא ניתנו, כי האמירה הייתה שהחיסון מספיק חזק ואין סיבה להקשות את החיים על כלל הציבור. זו הייתה טעות חמורה שהובילה להתפרצות האדירה של השבועות האחרונים.

כשהתבררה הטעות החליטה הממשלה שוב להמר על כל הקופה ולהשליך את כל יהבה על מבצע חיסון שלישי, ולהיות הראשונים בעולם שעושים דבר כזה, עוד לפני אישורי ה־FDA. אלא שחוץ ממבצע התחסנות מרשים, ישראל לא עשתה כלום כדי לצמצם את התחלואה. התוצאה היא שהחיסונים אכן החלו לבלום את העלייה בתחלואה, אך המגפה עדיין מתפשטת, ובינתיים מאות ישראלים שילמו בחייהם על ההתנהלות הזאת ורבים נוספים עוד ישלמו.

מטרת־העל של ההסתמכות על החיסונים ללא שום הגבלות שירסנו את התחלואה הייתה שמירה על הכלכלה, אלא שההימור כשל והכלכלה נפגעה קשות בחודשיים האחרונים. במחירי המלונות זה לא היה נראה כך, לאור העובדה שהישראלים היו קהל שבוי שלא יכול לצאת לחו"ל בשל התחלואה הגבוהה שם, אך בכל מישור אחר הפגיעה הכלכלית ניכרת לעין. מופעי התרבות התרוקנו ברובם ורבים מהם בוטלו. היקפי המסחר צומצמו באחוזים רבים. עובדים רבים במשק נכנסו לבידוד בעקבות התחלואה. השבוע התהפכה לחלוטין המגמה, וישראלים אינם יכולים לטוס לחו"ל בגלל התחלואה הגבוהה בישראל, ולא בגלל זאת שבחו"ל.

איך שלא תסתכלו על זה, החיסונים היו סיפורה של השנה החולפת. הם הצליחו לכסות בצורה מרשימה על כישלון ניהול המגפה של נתניהו, שרק ביום שלישי השבוע ספג ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה, ולצייר את תפקודו בנושא, במידה רבה של צדק, כהצלחה שהוציאה את ישראל ראשונה ממשבר הקורונה. במקביל, ההסתמכות עליהם הובילה לכך שהממשלה החדשה נכשלה לחלוטין בהתמודדות עם המגפה. כל כך נכשלה, עד שבכל סקר דעת קהל שמתפרסם בשבועות האחרונים מצבו של ראש הממשלה בנט עגום למדי.

סביר להניח שהחיסונים יהיו גם הרקע לסיפור של השנה הבאה. הקורונה לא הולכת לשום מקום. מומחי הרפואה מעריכים שצפויות לנו עוד שנים אחדים לפני שנוכל להתייחס אליה כאל מחלה רגילה. במצב הזה מבצע החיסון השלישי, שאמור בתחילת השנה הנכנסת להגיע כמעט למיצוי מלא, יקבע רבות כיצד תיראה תשפ"ב.