שתקום סוכת דוד הנופלת, אבל אם אפשר אחרי הקפה של סוף הצום. אילוסטרציה
שתקום סוכת דוד הנופלת, אבל אם אפשר אחרי הקפה של סוף הצום. אילוסטרציה צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

א. נהגו ישראל להתחיל לבנות סוכה במוצאי יום הכיפורים, בבחינת ילכו מחיל אל חיל ומצווה הבאה לידך אל תחמיצנה. על כן מיד לאחר קידוש לבנה יחזור היהודי לביתו והוא עייף ויגע, וכאן הבן שואל: אבא, מתי בונים את הסוכה? אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו גאולתן של ישראל קמעה קמעה היא, בתחילה מבדילין על הכוס, אחר כך אוכלים, אחר כך שותים, אחר כך אוכלים עוד, אחר כך נראה.

ולפי שתינוקות של בית רבן בבחינת מלאכים הן ואין להן צורך לאכול ולשתות, ועוד שהן זריזין במצוות ולא טעמו טעם חטא אבל כן טעמו כל היום חטיפים ועוגות וכל הבא ליד בזמן שההורים שלהם צמו, לפיכך יפציר הבן באביו ויאמר לו נו אבא מה עם הסוכה מה עם הסוכה מה עם הסוכה נו אבא. שנאמר: כופין אותו עד שיכוף ראשו כאגמון ויאמר מה אתה רוצה מהחיים שלי, בקושי הספקתי להכניס משהו לפה, אתה רואה שאף אחד מהשכנים עדיין לא התחיל לבנות סוכה, נכון?

ואף שסוכה היא מצווה שהזמן גרמא ואין נשים חייבות בה, מצווה על האישה לומר לבעלה: קול ענות אנוכי שומעת, הנה כל השכנים כבר התחילו לבנות ורק אתה זולל וסובא פה כאילו לא אכלת כל היום. ולא יהרהר ולא יערער אחריה, לפי שעדיף לתקוע יתד לסוכה מלהיתקע עם יתד בראש כפי שעשתה יעל לסיסרא. על כן יעזוב האיש את כוסו ואת פתו וילך עם הילדים לבנות את הסוכה, ויניח לאשתו ליהנות מהאוכל בשקט.

ב. בניית הסוכה כיצד? ילך אל המחסן, ויפשפש בכיסו ויוציא ממנו צרור עמוס מפתחות שאף אחד מהם לא פותח את המנעול של הדלת. ויש אומרים שאחד המפתחות כן פותח, אלא שאין לראותו בחשיכה השוררת בכניסה למחסן מכיוון שאין שם נורה, לפי שמישהו חסר אחריות הוריד אותה משם ולא החזיר עדיין. והילדים אף הם אינם טומנים ידיהם בצלחת אלא מזרזין את המזורזין ואומרים בהאי לישנא נו אבא נו אבא נו אבא, השכנים כבר עוד מעט מניחים את הסכך ורק אנחנו עומדים פה בחושך. ומצווה על האב ללמדם שמנהג אבותינו בידינו, לפי שבעדתנו יש עניין גדול לשבת בחושך.

ג. עם כניסתו למחסן יפלס את דרכו בין אביזריא דלא צריכיא, שישראל חסכנים בני חסכנים הם ואינם משליכים דבר לפח אלא רק לעומקו של מחסן. ולפי שלכול זמן ועת לכל חפץ, מקפידים להניח בלב המחסן חפצים שאין בהם חפץ כגון אופניים חסרי אופן, ציורים שהילד הביא מהגן, מכשירי חשמל מקולקלים שיום אחד נתקן אם יהיה לנו זמן, ובאופן כללי המון בלגן. וכל כך למה, כדי להקשות את הגישה אל מוטות הסוכה ולהרבות שכר מצווה. ובדרכו אל הסוכה ימעד לפחות ג' מעידות, שאם לא כן למה נקרא החג מועד.

ד. המהדרין מקפידין לשכוח בעומק המחסן את הסכך, ולהיזכר בו רק לאחר שמחזירין פנימה את האופניים השבורים, יצירות האומנות של הילד, מכשירי החשמל התקולים והבלגן.

ה. אין להניח את מוטות הסוכה על האדמה, אלא להשליכם זה על זה ברעש גדול ובגבב מוחלט, שכל מי שלא השמיע רעש אדיר של מוטות מתנפצים זה על זה לא יצא ידי חובה. ולאחר מכן יש לאסוף את המוטות, שעל כן נקרא סוכות חג האסיף. ומי שסוכתו עשויה מלוחות עץ יטיח אותם בחוזקה בקרקע, ויחברם עם פטיש ומברגה רק לאחר אחת עשרה בלילה, למען הרבות רעש וצלצולין ולקיים את דברי התורה וביערת הרעש מקרבך, וכל ישראל ישמעו וייראו.

ו. דופן עקומה הלכה למשה מסיני היא. לפיכך לפני שיחבר את המוטות זה אל זה יראה להעמידם בצורה עקומה עד שלפחות אחד מהם ייפול על ראשו עד שיראה כוכבים, שסוכה שאין רואין ממנה כוכבים פסולה היא.

ז. נאמר בספר משלי "חכמות נשים בנתה ביתה". לפיכך האישה יושבת בביתה הממוזג ואינה משתתפת בבניית הסוכה, ורק כאשר אישהּ המיוזע מניח על הסוכה קורות עץ היא יוצאת להעניק לו עצות, על כן נקרא שמה עצה. שנאמר "בסוכות הושבתי את בני ישראל", שאם בני ישראל ישבו וחיברו את הדפנות עם אזיקונים, בנות ישראל היכן היו? קא משמע לן: עמדו ונתנו להם עצות.

ח. בשעת הנחת הסכך לא ישתמש בסולם, לפי שאת הסולם צריך להביא מהחדרון שליד האמבטיה ולמי יש כוח ללכת עכשיו עד לשם. ועוד, למה להסלים את המצב עם סולם כשאפשר במקום זה לעמוד על הכיסא המתנדנד עם הרגל השבורה שאנו שומרים במחסן במיוחד לאירועים כאלה. ואין לחוש שמא ייפול, שהרי אין כאן חשש בעלמא אלא ברור לכול שייפול, וברי ושמא ברי עדיף, לפיכך יפרוש את הסכך על הסוכה רק בעודו עומד על הכיסא המתנדנד, ושבע ייפול צדיק וקם, שאם לא כן לא יצא ידי חובת בניית סוכה.

ט. אמרה תורה להשאיר לקט, שכחה ופאה. לפיכך יקפיד לשכוח לקשור את הסכך אל גוף הסוכה, למען יוכל אחר כך ללקט אותו מחצר השכנים לאחר שיעוף לשם מפאת אינפנטיליותו המובנית של בונה הסוכה, הנובעת מעצם היותו גבר שלא אכל כמו שצריך לאחר הצום. וגם אינפנטיל, אבל זה בלי קשר.

י. המשחילים את כבל התאורה לפני הנחת הסכך לא יפה הם עושים, לפי שזה יעיל וחוסך עבודה ואם כן מה הטעם. על כן קודם יניח את הסכך ויקשרהו, ורק אז יפרקהו, יעביר את הכבל החשמלי, יחזקהו, יפרוש מחדש את הסכך ויקשרהו. ומצווה מן המובחר לחבר כבל קצר מדי, כדי שיזכה לפרק את הסכך בשנית, להחליף את הכבל ושוב לפרוש את הסכך מחדש. והמהדרין מן המהדרין נוהגים להניח כבל שגם מקצר, למען יוכלו לחזור על פירוק הסכך ופרישת הכבל שוב ושוב, עד שמחת תורה.

יא. לאחר השלמת הסכך ותשתית החשמל ילך לחפש נורה, ולא ימצאנה. וישאל את אשתו איפה למען השם יש נורה בבית הזה. ועליה להגיד לו שאין לה מושג ושייקח בינתיים את הנורה של המחסן. וילך למחסן, ויוציא מכיסו את הצרור, ויחפש את המפתח המתאים בחושך, ואז זכור ייזכר מי לקח משם את הנורה ושם אותה בסוכה בדיוק לפני שנה וכרגיל שכח אחר כך להחזיר אותה.

יב. וייכנס לסוכתו בשמחה ובנחת, ויישב עם אשתו וילדיו וישמחו שמחה גדולה. ובעת ברכת המזון יתפלל שהרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת במהרה בימינו. אבל אם אפשר, שייתן לנו קודם לסיים לפחות את הקפה של אחרי הצום.

dvirbe7@gmail.com