לימודי הוראת אנגלית
לימודי הוראת אנגלית צילום: מכללת הרצוג

"כאשר מורה לאנגלית לא בטוח בשפה שלו, הוא לא ידבר עם התלמידים שלו באנגלית. לכן אנחנו לא מופתעים לגלות שאחרי תשע או עשר שנות לימוד אנגלית התלמידים לא יודעים לדבר. גם לא מי שעושים חמש יחידות. מאוד חשוב שמורים לאנגלית ידעו את השפה, ירגישו בטוחים בשפה וידברו עם התלמידים שלהם באנגלית בטבעיות, בלי שזה יאיים עליהם".

את הדברים הללו אומרת ד"ר לינדזי שפירו-שטיינברג, ראשת החוג לאנגלית במכללה האקדמית הרצוג, על רקע הפער שהתגלה בין ההצלחה במבחני הבגרות לבין ידיעת השפה על בורייה.

"קודם כול צריכים לדעת את השפה ממש טוב, ברמה של דוברי אנגלית. מי שלא דובר אנגלית או לא הולך לגור בארצות הברית שלוש או ארבע שנים אומנם לא יגיע לרמה של דובר אנגלית, אבל בעבודה נכונה אפשר להגיע לרמה טובה מאוד. אנחנו מאמינים שמורה צריך להתמחות בדיסציפלינה שלו. אצל מורה לאנגלית זו השפה. לכן לא כל סטודנט או מועמד יתקבל לחוג אצלנו".

ד"ר לינדזי שפירו-שטיינברג, ראשת החוג לאנגלית במכללה האקדמית הרצוג
צילום: מכללת הרצוג

לתחום הוראת אנגלית הגיעה ד"ר שפירו-שטיינברג כמעט במקרה. מצעירותה היא בכלל רצתה להיות פסיכולוגית, ולכן הלכה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לבסוף, מאחר שהעברית שלה לא הייתה טובה דייה, מצאה את עצמה לומדת ייעוץ חינוכי ואנגלית כמקצוע משנה.

"בסופו של דבר נהניתי כל כך מהאנגלית שהחלטתי להישאר שם", היא נזכרת. "כשהייתי בת 22 התחלתי לעבוד בהוראת אנגלית באופן זמני, אבל אחרי כמה שנים הרגשתי שזה נורא חשוב ונשארתי שם. יש המון יועצות שיכולות להסתדר בלעדיי, וכדאי שאישאר מורה לאנגלית כדי לקדם תלמידים בארץ בשפה זו".

כבר קרוב לארבעים שנה שהיא בתחום, ובשש השנים האחרונות היא עומדת בראש החוג לאנגלית במכללה האקדמית הרצוג. "החוג שלנו הוא חוג משפחתי שיש בו מערכת יחסים חמה, קרובה, תומכת ומעודדת, ועם זאת דרישה לרמת לימודים גבוהה", היא מסבירה. "הצלחנו ליצור אווירה משפחתית-אינטימית, אבל לא נוותר על רמת לימודים גבוהה, כי מורים באנגלית בארץ צריכים קודם כול לדעת את השפה".

כדי להתגבר על הפערים החוג לאנגלית מציע לא מעט קורסי שפה. קורסים אלו מקבלים משקל וחשיבות גבוהים יותר. "אנחנו מדגישים מאוד את השפה", היא מדגישה. "בקורסים של שפה ולשון ציון עובר גבוה יותר מציון עובר בקורסים אחרים של הרצוג, כולל בחוג לאנגלית. מעבר לכך אנחנו בעצמנו מלמדים באופן שונה, שהוא בעצם אותו אופן שאנחנו מצפים מהם ללמד, כך שאנחנו בעצמנו משמשים להם מודל".

קהל היעד של החוג לאנגלית במכללת הרצוג הוא בעיקר דוברי אנגלית וישראלים שהגיעו לרמת שליטה בשפה בדיבור ובכתיבה. "פחות מעניינת אותנו יכולת הקריאה שלהם. כשאנחנו מקבלים סטודנטים אנחנו שמים את הדגש על המיומנויות הפרודוקטיביות: היכולת לדבר והיכולת לכתוב. הרי כל המבחנים הפסיכומטריים למיניהם בוחנים רק קריאה וזיכרון של אוצר מילים. זה לא מספיק, זה לא מעיד על ידיעת השפה אלא על זיכרון טוב.

"אנחנו בוחנים את הדיבור ואת הכתיבה. למשל, סטודנט שמועמד לחוג ולא ידע לדבר טוב בסוף שנה א', לא יוכל לעבור הלאה לעבודה מעשית. אם הוא לא ידע לדבר בחוג, הוא גם לא ידע לדבר בכיתה מול תלמידים, וידבר בשגיאות. לכן אנחנו שמים דגש על דיבור".

כחיזוק לדבריה מצטטת ד"ר שפירו-שטיינברג את ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית במשרד החינוך, שבשנים האחרונות שמה המון דגש על דיבור, שהוזנח במהלך השנים. "גם במשרד החינוך יש היום הרבה יותר דגש על הדיבור, ללמד יותר דיבור, ללמד את התלמידים כבר בכיתה ג' ועד כיתה י"ב פשוט לדבר. יש הרבה יותר זמן דיבור בשיעור. כדי שזה יצליח המורים לאנגלית צריכים לדבר, ולכן קנה המידה החשוב ביותר אצלנו כשאנחנו מקבלים סטודנטים הוא איך הם מדברים. זה הדבר הראשון שהתלמיד בבית הספר אמור לפגוש".

לימודי הוראת אנגלית במגללת הרצוג
צילום: מכללת הרצוג

לדבריה, בציבור הדתי-לאומי היא מזהה קצת יותר קושי בדיבור באנגלית מבציבור הכללי. "בעיקר בקרב הציבור הדתי ביהודה ושומרון", היא ממקדת. "זה נובע ממחסור במורים לאנגלית שבאמת מוכשרים להוראת אנגלית. הרבה פעמים בישיבות תיכוניות לא רוצים להעסיק מורות, אז נותנים את התפקיד למורה דובר אנגלית, אך כזה שלא עבר שום הכשרה. הוא יודע את השפה, אבל הוא ילמד אנגלית כמו שהוא מלמד גמרא או תושב"ע, וזה לא עובד".

בסיום ארבע שנות הלימוד בחוג לאנגלית במכללת הרצוג הסטודנט יוצא עם שפה ברמה גבוהה. "הוא עבר תהליך שבו הוא עלה כמה רמות מבחינת השפה, ויש לו ארגז כלים מאוד מפותח שרכש תוך כדי שיעורים, תרגולים עם המרצים שלו, עבודה מעשית, צפייה במורים בשטח ובהמון הכוונה מהמדריכה הפדגוגית שלו. אנחנו מנסים לחבר בין מה שלומדים במכללה, שהוא צד תאורטי יותר, לבין הצד המעשי בכיתה.

"לא רק שאנחנו מנסים לחבר בין שני הדברים, אנחנו גם מנסים ללמד את הסטודנטים שלנו שהרבה פעמים הכיוון אינו מתאוריה למעשה אלא לפעמים הפוך, כמו נעשה ונשמע", היא מוסיפה. "קודם כול עושים, ועל פי המעשה כל מורה בונה את התאוריה שלו. הסטודנטים יכולים להתבלבל כי מרצה מסוים לימד אותם כך ומרצה שני לימד אותם אחרת. התשובה שלנו היא ששניהם צודקים. אנחנו רוצים לבלבל אותם קצת ושיצאו מכאן עם תאוריות סותרות כדי להתנסות בהן בשטח ולראות מה עובד להם בפועל. כך המורה נעשה מוכשר ויותר ואיכותי יותר.

"אנחנו פוגשים את הבוגרים שלנו בבתי הספר, והם מעידים על עצמם שהלימודים אצלנו היו בסיס מצוין, ועליו הם בנו ופיתחו את עצמם כמורים מוצלחים לאנגלית", היא מסכמת.

לפרטים והרשמה לחצו כאן

Additionally, paste this code immediately after the opening tag:
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו