ד"ר חיים משגב
ד"ר חיים משגבצילום: עצמי

בחנתי בימים האלה את חליפת המכתבים בין פרופ' טליה איינהורן לבין מזכיר הממשלה, שלום שלמה, שמהם עולה כי פרופ' איינהורן החברה בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (זה שמה המלא) מוזמנת לשימוע שבסיומו יכול ותודח בידי הממשלה מחברותה בה.

חזרתי ועיינתי בהם ומה שמשך את תשומת לבי הייתה האמירה  של מזכיר הממשלה שהליך השימוע "הוא על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".

פרופ' איינהורן, משפטנית בעלת הכרה בינלאומית רחבה, ביקשה, כמקובל, לקבל את חוות דעתו של אביחי מנדלבליט ואז נמסר לה, לתדהמתי, שאין חוות דעת כתובה; מה שהזכיר לי את הטיעונים של פרקליטות המדינה כשסנגוריו של בנימין נתניהו ביקשו לראות את הסכמתו  של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת החקירה הפלילית נגד ראש הממשלה. גם שם נמסר בתגובה  כי אין הסכמה  כזאת בכתובים.

בשני המקרים לא נמצא תיעוד, ואני תוהה איך זה שוב קורה. מדוע היועץ המשפטי לממשלה  נמנע, שוב ושוב, מלהשאיר חותם כתוב של עמדותיו.  אני יכול להעלות, כמובן, השערות לא מעטות. אף לא אחת מהן תעשה חסד עם המוסד החשוב הזה. בעניין פרופ' איינהורן, למשל, אני יכול להניח שמנדלבליט חשש שמתן הסכמתו בכתב לפתיחה בהליך הדחה בגלל עמדות פוליטיות תהפוך למשל ולשנינה בכל בית ספר הגון למשפטים ברחבי העולם.

אינני מאמין שהרבה משפטנים שאינם מוטים פוליטית היו תומכים בהליך הדחה שנשען על עמדתו הפוליטית של המועמד להדחה.  אין דבר כזה בשום מדינה דמוקרטית. ועדה מן הסוג הזה,  מטבע ברייתה צריכה להיות ועדה שחבריה אינם ממקורביו של ראש הממשלה או נמנים על תומכיה של הממשלה שבראשה הוא עומד. דווקא תמיכתו של חבר בוועדה שאינו "שפוט פוליטית" במינוי כזה או אחר יכולה להגביר את אמון הציבור בהחלטות הוועדה.

בג"ץ כבר אמר את דברו בעניין זה. זה קרה כאשר  נתניהו בחר  בתא"ל (במיל.) יעקב נגל, לשעבר  מ"מ ראש המל"ל,  וברואת החשבון איריס שטרק לשמש נציגי ציבור בוועדה האמורה. שופטי בג"ץ, כדרכם בעת כהונתה של הממשלה  ה'קדמת , מיהרו לומר שהקרבה של השניים הללו לראש הממשלה מעלה חששות פן שיקוליהם יהיו מוטים.

וזה בדיוק מה שנפתלי בנט רוצה להשיג עתה. הוא רוצה בהדחתה של פרופ' איינהורן מן הוועדה כדי למנות במקומה מישהו שעמדותיו תהיינה קרובות לאלה שלו; ולא לראות שם את  מי שחושבת שממשלתו איננה לגיטימית ( אחד הטיעונים שעולים במכתבו של מזכיר הממשלה).

הניסיון למנות אומרי-הן  לוועדה החשובה הזאת,  אין פסול ממנו. זאת איננה ועדה שבה אמורים לכהן מי שחושבים כמו ראש הממשלה. לא מדובר במשרות אמון. החברים בוועדה הזאת צריכים להיות בעלי יושרה אינטלקטואלית. נקיי כפיים. כאלה המוכנים לטפל בכל מינוי בלב פתוח ובנפש חפצה.

היועץ המשפטי לממשלה ממלא את פיו מים גם בפרשה זאת; כמו שהוא עושה מאז כינונה של הממשלה הנוכחית.  התנהגותו זאת קצת מוזרה והיא מעלה את החשש, לטעמי, שהוא מאוד רצה בחילופי השלטון. זה לא טוב לדמוקרטיה הישראלית וזה לא טוב לאומן הציבור בנבחריו ובאמינות מינוייהם.

ולהשקפתי, מזכיר הממשלה הוא לא האיש שצריך לקיים את השימוע שבו מדובר.