גבאי בתחפושת השייח
גבאי בתחפושת השייחדוברות

נגד כל הסיכויים הצליח הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים' לחדור לתוככי עיראק ולערוך בה מסע בן שמונה תחנות בקברי הצדיקים ובאתרי המורשת של יהדות עיראק המפוארת.

במוסף עיתון 'המבשר' שרואה אור לרגל חג הסוכות, נחשפו לראשונה ימי ביקורו ההיסטורי בערים הגדולות בגדד ובצרה כשהוא לבוש ומחופש לשייח ערבי, בליווי תיעודים ששפכו אור על החיים היהודיים בעיראק טרום עליית השלטון הקיצוני.

להלן נצטט קטעים מתוך הכתבה:

את התחנה הראשונה ביצע בקבר יחזקאל הנביא, מרחק שעתיים נסיעה משדה התעופה בבגדד. מדובר במתחם השוכן בכפר כפל, על גדות נהר הפרת. כבר בתקופת הגאונים קיימות עדויות למסורת שקישרה בין המתחם לבין קבר יחזקאל הנביא. המקום מקודש ליהודים ומוסלמים כאחד, וכפי שמספר ר' ישראל מאיר גבאי, שאין כיום ערבי אחד בכל עיראק שלא הגיע להתפלל במקום הקדוש הזה, לפחות פעם אחת בימי חייו. "הם יודעים שזה מקום קדוש ויש בו הרבה סגולות, הם מגיעים לכאן להתפלל בעת צרה וצוקה".

בצידו הדרומי של המבנה מצוי מבנה בית התפילה (כיום מסגד, בעבר בית כנסת). מעל בית התפילה מתנשא מגדל ייחודי בתבנית מזדקרת בצורת מדרגות העולות לצריח גבוה, הנחשב לאחד הסמלים העתיקים של ממלכות בבל ואשור.

"מדובר באולמות ענקיים הנמצאים בתוך המבנה הגדול", מספר גבאי. "החדר בו טמון יחזקאל הנביא הוא אולם בתוך אולם, הכל מפואר מבפנים עם שטיחים יוקרתיים על הרצפות כפי שמתאים למקום קדוש זה שאין ללכת בו בלבוש מנעלים.

"גם הקירות מכל הצדדים מעוטרים באיורים יפים ובגילופים מעניינים בצבעים שונים, להוקיר ולבטא את קדושת המקום וחשיבותו בעיני ישראל והעמים. בפתח האולם הקדוש יש כיתוב בעברית: 'זאת המצבה היא מצבת קבורת אדוננו יחזקאל', ומתחתיו ישנה מעין פרוכת כחולה עם כיתוב בערבית המסביר על קדושת המקום וההיסטוריה הקדומה שלו.

"מצבת הקבר בנויה לגובה רב של כמה מטרים, היא מחופה בקורות עץ יפים המגולפים לתפארה, וניתן לראות מבעד לחורים את המצבה. חלקו התחתון של החיפוי עטוף בניילון קשיח, כנראה לשמור על המצבה שלא תתלכלך או תינזק מבחוץ. מעל החיפוי ניתן לראות כיתובים בשפה הערבית המסבירות כי זהו מקום קדוש ובו קברו של יחזקאל הנביא. הקירות מסביב בתוך האולם נראים עתיקים מאד עם שברים וסדקים רבים בכל פינה, הרצפה עטופה בשטיחים כבדים כמו בכל האולמות המובילים לאולם זה. מעל חלקת הקבר הנמצא במרכז האולם, עולה התקרה כלפי כמין כיפה של היכל המתנשא לגובה רב".

מעניין לציין מה שמספר ר' ישראל מאיר, כי באולם נוסף שנמצא מאחורי האולם בו קבור יחזקאל הנביא, נמצאים ארבעה קברים נוספים המכוסים בשטיחים בצבע זהב כהה, שעל פי המסורת המקובלת אלו הם ארבעה בניו של יחזקאל הקבורים עמו במבנה הקבורה המקודש ליהודים ולמוסלמים.

במרחק של ארבעים דקות נסיעה מקבר יחזקאל הנביא, שוכן האתר ההיסטורי שנקרא 'בבילון' – בבל העתיקה. זהו מקום בו נמצאים מבנים עתיקים בצורות מעניינות כפי שהייתה נראית הבנייה לפני אלפי שנים בבבל. גבאי מספר כי כמעט בכל מקום ניתן לראות חריטות בערבית עם שמו של נבוכדנצר מלך בבל, כאשר תחת מלכותו של נבוכדנצר, בבל נעשתה לאחת מהערים המרהיבות ביותר בעולם העתיק.

עוד הוא מספר, כי כמו כל השליטים הגדולים, גם סדאם חוסיין ששלט בעיראק עשרות שנים, רצה להטביע חותם היסטורי באמצעות הבניינים שבנה במקום. "על כשליש מלבני הבניין של בבל חרוטה כתובת המהללת את סדאם כבונה העיר, מחדש ומשמר הציוויליזציה. בניגוד ללבנים עם חריטת שמו של נבוכדנצר, ללבנים הנושאים את שמו של סדאם חוסיין אין ערך ארכיאולוגי, והן משמשות בעיקר כמזכרות למבקרים בבבל המחודשת", הוא מציין.

בכניסה לאתר הקודם יש שער יפהפה בצבע כחול, הנקרא 'שער עִשְׁתַר', שהועתק מהשער ההיסטורי הקדום שעמד במקום לפני אלפי שנים. שער עִשְׁתַר שימש כשער השמיני לעיר בבל, שער הכניסה הכחול המפורסם שלה, הוא נבנה על פי פקודת המלך נבוכדנצר בצידה הצפוני של העיר. הכניסה לעיר בבל העתיקה היתה דרך פרוזדור ארוך מוקף חומות מאסיביות משני צידיו כאשר בסופו השער.

"מדובר באתר מדהים שאפשר להסתובב בו שלשה ימים לפחות ולשזוף את העיניים בעתיקות הארכיאולוגיות של בבל בתקופת התנאים והאמוראים", הוא מוסיף. "המלווים שלי הראו לי בלגלוג איך סאדם חוסיין ביקש לחקות את העוצמה של נבוכדנצר וכתב על עצמו תארים מגחיכים עד כדי מבוכה. סדאם חוסיין הציב ציור עצום של עצמו ושל נבוכדנצר בכניסה להריסות העיר. הוא גם בנה מחדש חלק מהשרידים והטביע את שמו על רבות מהלבנים, בדומה לנבוכדנצר. בכמה מהכתובות שראינו שם נכתב לא פחות ולא יותר: 'דבר זה נבנה בידי סדאם חוסיין, בנו של נבוכדנצר, לתפארת עיראק'..."

משם המשיך המסע לעיר בגדד, לקברו של רבי יהושע כהן גדול. מבנה הקבר גם הוא בתוך אולם גדול וענק, כמו כל המקומות הקדושים במדינות הערביות, והוא שוכן בגדה המערבית של נהר החידקל, ליד שדה התעופה הצבאי אל-מות'נא בבגדד. הקבר נמצא כיום בידי המוסלמים והוא נקרא 'נבי יושע'. על פי התמונות שקיבלנו לאחר המסע, ניתן לראות את המקום מכוסה בשטיחים כבדים והקירות גם הם עתיקים מאד, עליהם יש כיתובים בערבית פה ושם.

הקבר עצמו מכוסה בפרוכת שחורה עם מסגרת זהובה, עליה רקומים כיתובים בשפה הערבית המסבירים על קדושת המקום ומספרים את ההיסטוריה הוותיקה שלו כאן בבגדד. גם כאן מזדקרת התקרה מעל חלקת הקבר כלפי מעלה כמין כיפה של היכל, במרכזה תלוי מאוורר ישן וכל החדר עצמו נראה מיושן מאד. ר' ישראל מאיר מציין כי המקום עומד כיום ללא השגחה ממשית מצידם של המוסלמים המקומיים והוא חושש מאד לשמירתו של האתר המקודש.

לאחר מכן הגיע הרב גבאי לבית הקברות בבגדד, שם קבור על פי המסורת הגאון הקדוש רבי יוסף חיים מבגדד זי"ע, ה'בן איש חי', שהיה גאון עוזה של יהדות עיראק בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה, והסתלק לבית עולמו בי"ג אלול תרס"ט.

"שטח בית הקברות ממוקם בשכונת 'אל חביבה' שבמזרח בגדד, שם מתגוררים מוסלמים קיצוניים. כיום כל זר המסתובב בשכונה מושך מיד מבטים, נבחן על מעשיו ומטרותיו. חלק גדול מהקברים מכוסים באשפה וגרוטאות. מאות ואלפי קברים נמצאים בבית הקברות, אולם למעט קברים בודדים, אף אחד מהם לא נושא שם או כיתוב, כולל קברו של ה'בן איש חי'. כואב הלב לראות את העזובה הרבה במקום, הלוואי והיתה לי אפשרות ויכולת לבוא לכאן שוב בצורה מסודרת ולשפץ את כל הקברים כאן המונחים בביזיון של ממש.

"ככל הנראה הקברים הועברו בחיפזון לפני ששים שנה, אבל המצבות המקוריות כולל מצבת קברו של ה'בן איש חי', הלכו לאבדון. המדריך העיראקי הצביע לי על הקבר הספציפי שמקובל אצלם כי זהו קברו של ה'בן איש חי' שהועבר לכאן, אבל כמובן לא רואים כלום כלפי חוץ ולא ניתן לוודא בבירור כי אכן במקום זה טמון הגאון הקדוש מבגדד זצוק"ל".

כחמש שעות נסיעה מבגדד שוכן קבר עזרא הסופר. "מדובר בנסיעה קשה ומתישה מאד", מספר הרב גבאי. "נסענו כמעט שש-מאות ק"מ עם ארבעה וחמש מעלות חום, רק יצאתי החוצה מהרכב הממוזג לשתי דקות של עצירה וכבר הרגשתי שאיני מחזיק מעמד מגודל החום. כל הזמן נותנים לך לשתות, והאמת היא, כל דקה שאנשים ממשיכים לחיות בחום הזה, זה פשוט נס... בשעת בוקר מוקדמת הגענו לבצרה, היא העיר השנייה בגודלה בעיראק עם חמשה מיליון תושבים, לעומת בגדד הגדולה שהיא עם תשעה מיליון תושבים".

תחילה הועידו פעמיהם לעבר קברו של עזרא הסופר הנמצא בפרבר שנקרא 'אל-עוזיר' צמוד לבצרה. "מדובר במתחם ענק ורחב-ממדים, עשוי אבן ובנוי מכמה פתחים, על גגו יש כיפה גדולה כחולה המסמלת את קדושת המקום אצל המוסלמים המקומיים ובכל העולם כולו", מספר ר' ישראל מאיר. "לפני המבנה יש רחבה ענקית של מאות מטרים, שם ככל הנראה מתאספים רבבות המוסלמים העולים לקבר עזרא הסופר שנחשב למקום קדוש ומסוגל גם על פי אמונתם. מסביב, בצידי הרחבה, עומדים מבנים ענקיים גם הם ומשמשים כאכסניות וחנויות להמוני הבאים להתפלל על הקבר העתיק".

קברו של עזרא הסופר על גדות נהר החידקל מצידו המערבי, נחשב למקום המקודש ביותר אצל יהודי עיראק כבר מאות רבות בשנים. ה'זיארה' (העלייה לרגל של יהודי בבל לקברות קדושים) החלה כבר לפני שש-מאות שנים בערך, ובמקום לעלות לקברי הצדיקים בחודשי אלול-תשרי, נקבעה ה'זיארה' בסמוך לימי חג השבועות המכונה על ידי יהודי בבל: 'עיד א-זיארה' (חג הביקורים). תקופה זו היתה נמשכת כחודש ובמהלכה הגיעו יהודים מכל רחבי עיראק וגם מהארצות השכנות להשתטח על הקברים, לבקש בקשות ולשלם נדרים, לערוך חגיגות הכוללות גם תפילה וסעודה. בין הקברים החשובים ביותר ששימשו לביקורים אלה, היה גם קבר עזרא הסופר בבצרה.

איך היה להסתובב בבגדד ובבצרה עם לבוש ערבי?, נשאל גבאי. האמת, הרגשתי מצוין! אחרי הכל זהו 'לבוש חסידי', כולי הייתי מכוסה כראוי, מכף רגל ועד ראש... נכנסתי לבגדד כמו תייר אמריקאי ומיד אחרי הכניסה לעיר החלפתי לבגדי שייח' ערבי.

"במבט לאחור, חושבני שסתם הפחידו אותי אנשים רבים שלא אעז לנסוע לעיראק כי המקום שורץ מחבלים עזי-נפש, כי אם מגיעים מוכנים כראוי עם מדריך מקומי שיודע לעשות את העבודה כמו שצריך, אין שום סיבה לפחד. כמובן, אינני ממליץ לכל אחד לבוא ולבקר שם עכשיו, אבל החשש הגדול הוא קצת מוגזם, לדעתי".