יהודה ולד, מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית ותושב גוש עציון, מגיב לקריאת מנכ''ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין לאשר את הבנייה לערבים בחירבת זכרייה שבגוש עציון.
ולד אמר כי "יש פער גדול בין להשאיר מספר משפחות בודדות בביתם ולתת להן שירותים מונציפאליים ראויים שזה דבר מובן, לבין להרחיב את הבניה במקום בעשרות משפחות ערביות חדשות''.
הוא מזהיר מתוכנית הבנייה שיזם שר הביטחון בני גנץ: ''מהלך זה מהווה הן ויתור על אדמתה היהודית של גוש עציון, מהלך שנוגד את הרעיון הציוני, הן יוצר ניתוק ברצף ההתיישבותי בין אלון שבות לראש צורים והן מהווה סכנה ביטחונית פוטנציאלית''.
עוד הוסיף ולד: "אי אפשר לנתק את המהלך הזה מהמהלך הכללי אותו מובילה ממשלת בנט-עבאס של ויתור על שטחי סי וקידום תוכנית פיאד להקמת מדינה פלסטינית, תוך הקפאת ההתיישבות היהודית ואי הסדרתה. הדאגה הכנה והראויה של גולדשטיין למספר משפחות ערביות ספציפיות משחקת לידי השמאל ומהווה החלשה של עמדה ציונית ואסטרטגית חשובה הרבה יותר.
''בנוסף אסור לנו לקבל בהסכמה את חולשתו של המנהל האזרחי באכיפת בניה בלתי חוקית ערבית אלא לפעול לתקן את המעוות. למשפחות הערביות הגרות במקום כיום נכון לתת מענה הומניטרי אזרחי נקודתי''.
לסיכום אמר ולד: ''אני מאמין ששר הביטחון יתעשת ויבטל את התוכנית המדוברת, אני מקווה שגם שאר הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית בשטחי סי שמסייעת אסטרטגית לקידום תוכנית פיאד להקמת מדינה פלסטינית - לא תאושר. ממשלת ישראל צריכה לחזק את ההתיישבות היהודית הן בגוש עציון והן בכל מרחבי ארצנו כדי לקדם את חזון המדינה היהודית ולא להפך''.
כאמור, ראש מועצת גוש עציון לשעבר שאול גולדשטיין, המכהן כיום כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סיפר אתמול בראיון לערוץ 7 כי הוא היוזם של אישור הבניה הפלשתינית בחירבת זכריה שבלב גוש עציון, מיזם הזוכה כיום לביקורת חריפה מימין.
"אני חושב שיש שם בתים שאף אחד לא יהרוס ויפרק. התושבים שם חיים שם עשרות רבות של שנים, הרבה לפני 67', גר שם אב הבית של בית הספר היסודי שלנו, גר שם מנהל תחנת הדלק שלנו, אנשים שעובדים איתנו בשיתוף פעולה מעולה, וכיהודי לא יתכן בעיניי שבמקום שהם גרים אין חשמל מים ביוב וכביש גישה", אומר גולדשטיין.
לדבריו הצומת המוביל אל נקודת הישוב מסוכן מאוד ו"כמו שדאגתי לראש צורים ולאלון שבות או נווה דניאל כך גם לחירבת זכרייה", מחדד גולדשטיין ומספר כי בין תושבי חיברת זכרייה יש גם שמונה המצביעים למועצת גוש עציון.
האם האישור הזה לא עשוי להיות פתח למהלך גדול נרחב ומסוכן הרבה יותר המחזק את ההשתלטות הפלשתינית בשטח? גולדשטיין סבור שאזהרות מסוג זה אינן אלא "מילים שאוהבים להגיד אבל אין להן שום ממש. בנייה בלתי חוקית עושה הרבה יותר נזק מאשר בנייה חוקית. בכל מקום שאתה בונה באופן חוקי ואתה מתחם בגדר הדברים לא מתפשטים מעבר לכך".
לדבריו אלה מוסיף גולדשטיין ומספר כי חלק מההסכמה שלו כראש מועצה למהלך כלל ריכוז של שלוש נקודות ישוב ערביות בלתי חוקיות לתוך חירבת זכרייה "וכך יש לי נקודת ישוב אחת במקום ארבעה". תכנית זו כללה בניית מיזם תיירותי משותף בבתים שייעזבו לטובת המעבר לחירבת זכרייה. "אני חושב שצריך להתייחס אליהם כתושבים קבועים במקום עד שיבוא המשיח ונשנה את המפה הדמוגרפית של כל ישראל. עד אז צריך לתת להם שירות מלא".
בדבריו מבהיר גולדשטיין כי התכנית הראשונית שאותה הוא עצמו הוביל כללה הסדרת הבנייה הקיימת והוספת כחמישים יחידות דיור, אך המינהל האזרחי החליט לתכנן הוספה של כארבע מאות יחידות דיור, מהלך שלו גולדשטיין התנגד ופעל לסיכולו. "לחזור עכשיו לחמישים זו בשורה טובה מאוד. הייתי נותן להם מעמד של תושבי גוש עציון".
גולדשטיין מספר על סקר שבחן מי הם תושבי המקום על מנת לוודא שלא יחברו אליו פלשתינים נוספים המבקשים ליהנות מההטבה לה יזכו תושבי חירבת זכרייה.
על המחאה העולה מימין אומר גולדשטיין כי לטעמו היא נובעת מחוסר היכרות עם הנתונים והעובדות ובעיקר מחוסר אמון בתכניותיה של הממשלה הכוללת אגפים נרחבים מהשמאל הישראלי. "אם יהיה אמון ומזכר הבנות של משרד הביטחון ניתן יהיה להתקדם. לא צריך לפחד כל הזמן. הרי האלטרנטיבה היא שתימשך הבנייה הבלתי חוקית שהמינהל האזרחי לא הורס ממנה דבר בגלל החלטות מדיניות".
להערכתו של גולדשטיין תושבי חירבת זכרייה יעריכו את ההטבות שיקבלו ממדינת ישראל, בניגוד למקרה אחר שבו הזניחה ישראל כפר ערבי אוהד במדבר יהודה, ובמקומה נכנסה לתמונה הרש"פ וכך הפסידה ישראל את האהדה של תושבי הכפר.