מקצוע האזרחות הוביל משנות התשעים שיחדש של 'שפה אזרחית' להמרת השפה הציונית. מנגד, ישיבה תיכונית ומכללה דתית מקדמות העמקת לימודי הדמוקרטיה הישראלית וערכיה לכל מגזרי החברה.
'אם תאמין שאפשר לתקן, תאמין שאפשר לקלקל'. תקווה החייבת להישאר גם בתקופות קשות. והמשטר שלנו מצוי באחת מאלו: ממשלת טלאים, כנסת מסוכסכת, ורשות שופטת המאבדת את אמון הציבור. הקורונה מכה בכולנו, ומערכת החינוך היא מהנפגעות ביותר. ומתוך השבר מציע החינוך הדתי ערכה ייחודית ללימוד הדמוקרטיה הישראלית לכל המגזרים, המותאמת לאילוצי המגיפה.
מקצוע האזרחות שיקף את הידרדרות התרבות הפוליטית בישראל, והאמונה בצדקת הדרך. משנות התשעים של המאה הקודמת הוביל שיחדש של 'שפה אזרחית' להמרת השפה הציונית. הדמוקרטיה הוצגה כמבטאת ערכים אוניברסאליים וקוסמופוליטיים. גבב 'ערכים דמוקרטיים' של מידות טובות נלמד באופן דוגמטי, נטול הקשר תרבותי של זמן ומקום.
הדמוקרטיה הוצגה כאוטופיה, והפכה לאמת המידה של המדינה היהודית וערכיה. השמאל הקיצוני השתמש בה כדי לקעקע את לגיטימיות מדינת הלאום שלנו. נדרשנו להתנער מהחזון הציוני כדי להיות דמוקרטיה. המרכז הציוני נסחף לפרדיגמה. ניסו להציג את ישראל כאוטופית, התנאי הנדרש להיותה 'דמוקרטיה אמתית'. משמאל שקדו והדגישו את חסרונות המדינה. אחרים ניסו 'לאזן' בין היות ישראל 'דמוקרטית' ל'יהודית'.
הדבר עורר אנטגוניזם למקצוע וערכיו, במיוחד בחינוך הדתי האמון על המסורת. 'הארץ' הוביל את המאבק הציבורי להנחלת ה'שפה האזרחית', ופוליטיקאים ממרצ והרשימה המשותפת העלו זאת בכנסת. מנגד זעקו חברי כנסת מ'יש עתיד' ועד הליכוד על הרוח הפוסט-ציונית. גם ברשתות הפנימיות של המערך המקצועי התקוטטו מורים על חיזוק אידיאולוגיות כאלו ואחרות. הרמה המקצועית של לימוד האזרחות הלכה וירדה. בוקה, מבוקה ומבולקה.
אולם, בשנים האחרונות, דווקא בעיצומה של האנדרלמוסיה המשטרית, נרגעו הרוחות במערך המקצועי. מפמ"רית חדשה, גב' אוחיון, הלכה והשיבה את הרכבת לכיוון הפסים, במנהיגות קשובה, רגועה ומאחדת. היא השכילה לעבוד עם המגזרים השונים, ואט אט הוציאה אותנו, המורים לאזרחות, מן הבוץ העמוק.
פעילותה חברה לניסיון שותפתה הנבונה, מפקחת החמ"ד הוותיקה בלהה גליקסברג. בעוד מוקמות בריקדות פוליטיות, בלימודי המשטר והפוליטיקה בישראל הן פורקו והומרו בדיונים מקצועיים, פדגוגיים וענייניים. במשבר הקורונה סיפק הפיקוח למורים הנחיות ברורות, והכשיר את הקרקע ליוזמות ויצירתיות בשדה.
ישיבת בני-עקיבא נחלים, מוותיקות ומובילות האגף התורני בחינוך הדתי, החליטה להרים את הכפפה, והפכה את המשבר להזדמנות לימוד טוב יותר של הדמוקרטיה הישראלית וערכיה. גובשו דרכי למידה המתאימות למצבים המשתנים – לימוד פרונטאלי, בקפסולות, הוראה סינכרונית וא-סינכרונית. הלמידה הפכה ליסודית ועצמאית יותר, ויחד עם זאת רגשית וקבוצתית, כנדרש בצוק העתים. הדמוקרטיה נלמדה בהתאם להגדרת לינקולן כ'שלטון העם, ע"י העם, למען העם'.
כמו העם, גם הדמוקרטיה שלנו איננה מושלמת. אך היא איננה ירודה ועומדת במקום מכובד במדדים העולמיים, בין ארה"ב לאיטליה. הכרזת העצמאות ביססה מקומה כעמוד השדרה של המקצוע. נלמדו טקסטים מכוננים, כמו אלו של הנשיא וייצמן הרואה במסורת היהודית בסיס לדמוקרטיה המודרנית. המשטר הדמוקרטי במדינה היהודית "מושתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
בקבוצת וואטסאפ 'תכנית גביזון באזרחות' הועברו הדברים בשנת הלימודים הקודמת. בקבוצה מורים מהמגזר הממלכתי, הערבי, הדרוזי והדתי. הדיונים היו מקצועיים וענייניים והעשירו את כל המשתתפים. מכללת הרצוג החליטה לאמץ את היוזמה, ולהוביל תכנית 'אזרחות טובה' לכל מגזרי החינוך בישראל.
המכללה הדתית גייסה לצוות ההיגוי את פרופ' דיסקין, בכיר חוקרי המשטר והפוליטיקה בישראל, וד"ר צמרת, אשר יזם וחתם על תכנית הלימודים הנוכחית בתפקידו כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. אנו מקווים כי בדרכי הלימוד החינוכיות במקצוע האזרחות, ניתן יהיה לדעת טוב יותר את חזון המדינה היהודית, ולחזק את יסודות הדמוקרטיה שלנו.