תוכן:
חודש אדר
4 הפרשיות
ז' אדר
י"ג אדר- תענית אסתר
פורים
משמעות השם
מצוות הפורים
אחרי פורים
חודש אדר
חודש אדר הוא החודש האחרון בלוח העברי שכן לוח זה מתחיל בחודש ניסן כפי שכתוב בתורה שמות פרק י"ב, פס' ב' "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
נמצא כי חג הפסח הוא הפותח את חגי השנה בלוח העברי וחג הפורים הוא החג המסיים אותם.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
חודש אדר מיוחד מכל החודשים בכך שנאמר לגביו: "משנכנס אדר מרבים בשמחה". חודש אדר הוא חודש שיש בו סימן טוב לישראל. לכן אמרו חכמים כי מי שיש לו דין עם נכרי יעשה זאת בחודש אדר שבריא מזלו ותהיה לו הצלחה בדין.
בחודש אדר התהפך הגורל להיות לטובת ישראל ונהפך היגון לשמחה והאבל ליום טוב. נמצא שחודש זה במהותו יש בו סימן ברכה לישראל.
החגים מדרבנן חנוכה ופורים
פורים הוא אחד משני החגים שתיקנו חכמים שנשארו עד ימינו, והם: חנוכה ופורים.
חנוכה הוא חג שמציין את נס הצלת הרוח היהודית, ופורים הוא חג המציין את נס הצלת הקיום היהודי הגשמי שניצלו מגזרת המן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.
4 הפרשיות
בכניסתנו לחודש אדר, מתחילים ארבעת הפרשיות.
מה הם ה 4 הפרשיות?
בנוסף לסדר הקבוע של פרשיות השבוע במשך השנה, יש ארבעה שבתות שבהם מוסיפים בקריאת התורה במפטיר, פסוקים נוספים מפרשה אחרת הקשורה לאותו שבוע. 4 הפרשיות הן: שקלים, זכור, פרה והחודש.
שבתות אלו חלים בכל שנה בסביבתו של חודש אדר, כשהשבת הראשונה היא מקדימה את חודש אדר, ולאחריה 3 שבתות נוספות בתוך חודש אדר.
4 הפרשיות הם: שקלים, זכור, פרה, החודש.
שקלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר, קוראים את פרשת השקלים המופיעה בתחילת פרשת כי תשא בספר שמות. כשהיה בית המקדש קיים, היה מצווה כל אחד מעם ישראל לתרום למקדש בכל שנה מחצית השקל, שמהם היו מביאים את קורבנות הציבור. זמן התרומה היה בחודש אדר, כדי שיספיקו להתארגן ולהביא בחודש ניסן את הקורבנות החדשים מהתרומה החדשה.
כיום, נהוג לתת כסף לצדקה זכר למחצית השקל.
זכור
השבת שלפני חג הפורים, נקראת "שבת זכור" על שם הפסוק: "זכור את אשר עשה לך עמלק". בשבת זו קוראים בפרשת מחיית עמלק המופיעה בחומש דברים בסוף פרשת כי תצא. עניינה של פרשה זו הוא לזכור את מה שעשה לנו עמלק כשיצאנו ממצרים, ושמצווים אנו למחותו מתחת השמים. עמלק מסמל את הרוע בעולם שאתו יש לנו מלחמת חרמה. פרשה זו מופיעה לפני חג הפורים שאף הוא מזכיר לנו את נס ההצלה מהמן שבא מזרע עמלק.
פרה
לפני חג הפסח והקרבת קורבנותיו, היו צריכים ישראל להיטהר מטומאת מת, לכן נהגו לקרוא בפרשת פרה אדומה המופיעה בחומש במדבר תחילת פרשת חוקת, העוסקת בדרך ההיטהרות של טמאי המתים.
החודש
שבת זו נקראת שבת החודש על שם שהיא השבת המקדימה את ראש חודש ניסן. פרשה זו עוסקת במצוות חג הפסח והיא מכינה אותנו לקראתו.
ז' אדר
יום פטירת משה רבנו עליו השלום. על פי המסורת ביום זה נולד משה רבנו וביום זה נתעלה למרום על פי הפסוק: "את מספר ימיך אמלא". משה חי 120 שנה.
יש הנוהגים לצום ביום זה.
י"ג באדר - תענית אסתר
יום י"ג אדר הוא יום תענית אסתר, בו נוהגים לצום זכר לצום שצמו ישראל בימי המן. מטרת צום זה היא לזכור את הנס שאירע בימי המן, ולזכור שתמיד כשיש צרה אפשר להתפלל לה' והוא יענה לנו, ויבטל את הגזרה העומדת עלינו.
השנה כיוון שיום י"ג באדר חל ביום שבת, ואין אפשרות לצום בשבת, הקדימו את יום תענית אסתר ליום חמישי שלפניו והוא יהיה ביום י"א אדר.
צום זה נקרא על שם אסתר, לפי שהיא פתחה בצום כשאמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן ".
צום זה נחשב קל מבחינת הדינים וההלכות ביחס לשאר הצומות שנתקנו על אבלות החורבן, ולכן נהגו להקל בו לגבי מעוברות ומניקות וחולים שאין בהם סכנה.
חג הפורים
משמעות השם: פורים
משמעות השם
השם פורים נקבע על שם הפור היינו הגורל שנעשה בידי המן. המן הטיל גורל ליום י"ד אדר שיהיה היום שבו אויבי היהודים ינסו להרוג אותם ולהשמידם, ויום זה נהפך להצלה גדולה עבור היהודים שהכו באויביהם, ואת המן ובניו תלו על העץ, ונהפך הגורל להיות לטובת ישראל, והייתה שמחת ההצלה והישועה גדולה.
חג הפורים נחוג בשני ימים י"ד אדר וט"ו אדר כשביום הראשון חוגגים בני 'הפרזים' כלומר אלו שגרים בערים וביישובים שלא היו מוקפים חומה בימי יהושע בן נון. וביום חמישה עשר באדר שושן פורים - חוגגים בני 'המוקפין' כלומר אלו שגרים בערים שמוקפין חומה מימי יהושע בן נון. בפועל בכל הארץ נוהגים לחגוג את חג הפורים ביום י"ד באדר, ורק בירושלים שוודאי הייתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, נוהגים לחגוג ביום ט"ו באדר.
ערים שמציינים שני ימים מספק
ישנם עוד כמה ערים בישראל שנוהגים לקרוא מגילת אסתר גם ביום ט"ו אדר מספק שמא גם הן היו מוקפים חומה ולא ברור גדרן אם נחשבות פרזים או מוקפין וביניהן: טבריה וחברון.
מצוות החג
מקרא מגילה
קריאת מגילת אסתר בפורים מתקיימת פעמיים. פעם ראשונה בערב, ופעם שניה בבוקר בתפילת שחרית. קוראים את המגילה ברוב עם כדי לפרסם את הנס. מגילת אסתר עוסקת בסיפור המאורע של גזרת המן וההצלה והישועה הגדולה שהייתה מגזרתו.
ברכות המגילה
הקורא את מגילת אסתר, מברך לפני קריאתה שלוש ברכות: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה", ו"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ו"שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
משלוח מנות
נוהגים לשלוח מנות בפורים. המצווה היא לשלוח שני סוגי מאכל לאדם אחד. וכל המרבה הרי זה משובח. עניינה של מצווה זו כדי להרבות אהבה בין אדם לחברו, ולזכור שכשם שאז היינו מאוחדים, כן גם עכשיו תרבה האהבה והאחדות בינינו ונהיה כמשפחה גדולה אחת.
מתנות לאביונים
נוהגים לתת צדקה לעניים, כי בזמן שיש שמחה, דבר ראשון אנו מעוניינים לשמח את העניים והאביונים, אלו שאין להם, ואז שמחתנו שלמה.
להלכה נוהגים לתת סכום כסף לשני עניים. וכל המוסיף הרי זה משובח.
משתה
בסעודת הפורים שהיא המצווה הרביעית של יום הפורים. נוהגים לאכול סעודת מצווה ובה לשתות יין עד כדי ביסום.
פורים הוא מיוחד מכל החגים. הוא החג המסמל את הפנימיות. כל הנסים שהתרחשו בו נעשו בצורה טבעית על ידי צירוף של סיפור לסיפור עד שאירע הנס הגדול של ההצלה מגזרת המן. לכן נוהגים בו לשתות יין עד כדי ביסום, כדי להוציא את הפנימיות שבכל אדם ואדם.
נכנס יין יצא סוד על ידי היין מתגלה פנימיות האדם, נשברים המחיצות, חוזרת האהבה והאחדות בין ישראל, ובין ישראל לאביהם שבשמים.
אחרי פורים
נהגו ביום שאחרי פורים להתחיל לעסוק בהלכות הפסח. כיוון שכתוב ש30 יום קודם חג הפסח עוסקים בהלכות הפסח.
הסיבה שמנהג זה נפוץ דווקא לגבי חג הפסח, היא משום שהלכותיו של חג הפסח מרובים וכדי להתכונן אליו כראוי, ולערוך את הסדר כתיקונו, ולהישמר מהחמץ כפי שצריך, ראוי ללמוד היטב את הלכותיו, לכן מקדימים 30 יום ללמוד את הלכות הפסח.
יהי רצון שנזכה בעזרת ה' כדברי הגמרא להסמיך גאולת פורים לגאולת הפסח, ונזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות, ולנסים שבאים בדרך הטבע (פורים) ולנסים שבאים מעל הטבע (פסח) ולהופעה של גאולה שלמה וכוללת לכל אחד ואחד ולכל עם ישראל.
חודש אדר
4 הפרשיות
ז' אדר
י"ג אדר- תענית אסתר
פורים
משמעות השם
מצוות הפורים
אחרי פורים
חודש אדר
חודש אדר הוא החודש האחרון בלוח העברי שכן לוח זה מתחיל בחודש ניסן כפי שכתוב בתורה שמות פרק י"ב, פס' ב' "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
נמצא כי חג הפסח הוא הפותח את חגי השנה בלוח העברי וחג הפורים הוא החג המסיים אותם.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
חודש אדר מיוחד מכל החודשים בכך שנאמר לגביו: "משנכנס אדר מרבים בשמחה". חודש אדר הוא חודש שיש בו סימן טוב לישראל. לכן אמרו חכמים כי מי שיש לו דין עם נכרי יעשה זאת בחודש אדר שבריא מזלו ותהיה לו הצלחה בדין.
בחודש אדר התהפך הגורל להיות לטובת ישראל ונהפך היגון לשמחה והאבל ליום טוב. נמצא שחודש זה במהותו יש בו סימן ברכה לישראל.
החגים מדרבנן חנוכה ופורים
פורים הוא אחד משני החגים שתיקנו חכמים שנשארו עד ימינו, והם: חנוכה ופורים.
חנוכה הוא חג שמציין את נס הצלת הרוח היהודית, ופורים הוא חג המציין את נס הצלת הקיום היהודי הגשמי שניצלו מגזרת המן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.
4 הפרשיות
בכניסתנו לחודש אדר, מתחילים ארבעת הפרשיות.
מה הם ה 4 הפרשיות?
בנוסף לסדר הקבוע של פרשיות השבוע במשך השנה, יש ארבעה שבתות שבהם מוסיפים בקריאת התורה במפטיר, פסוקים נוספים מפרשה אחרת הקשורה לאותו שבוע. 4 הפרשיות הן: שקלים, זכור, פרה והחודש.
שבתות אלו חלים בכל שנה בסביבתו של חודש אדר, כשהשבת הראשונה היא מקדימה את חודש אדר, ולאחריה 3 שבתות נוספות בתוך חודש אדר.
4 הפרשיות הם: שקלים, זכור, פרה, החודש.
שקלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר, קוראים את פרשת השקלים המופיעה בתחילת פרשת כי תשא בספר שמות. כשהיה בית המקדש קיים, היה מצווה כל אחד מעם ישראל לתרום למקדש בכל שנה מחצית השקל, שמהם היו מביאים את קורבנות הציבור. זמן התרומה היה בחודש אדר, כדי שיספיקו להתארגן ולהביא בחודש ניסן את הקורבנות החדשים מהתרומה החדשה.
כיום, נהוג לתת כסף לצדקה זכר למחצית השקל.
זכור
השבת שלפני חג הפורים, נקראת "שבת זכור" על שם הפסוק: "זכור את אשר עשה לך עמלק". בשבת זו קוראים בפרשת מחיית עמלק המופיעה בחומש דברים בסוף פרשת כי תצא. עניינה של פרשה זו הוא לזכור את מה שעשה לנו עמלק כשיצאנו ממצרים, ושמצווים אנו למחותו מתחת השמים. עמלק מסמל את הרוע בעולם שאתו יש לנו מלחמת חרמה. פרשה זו מופיעה לפני חג הפורים שאף הוא מזכיר לנו את נס ההצלה מהמן שבא מזרע עמלק.
פרה
לפני חג הפסח והקרבת קורבנותיו, היו צריכים ישראל להיטהר מטומאת מת, לכן נהגו לקרוא בפרשת פרה אדומה המופיעה בחומש במדבר תחילת פרשת חוקת, העוסקת בדרך ההיטהרות של טמאי המתים.
החודש
שבת זו נקראת שבת החודש על שם שהיא השבת המקדימה את ראש חודש ניסן. פרשה זו עוסקת במצוות חג הפסח והיא מכינה אותנו לקראתו.
ז' אדר
יום פטירת משה רבנו עליו השלום. על פי המסורת ביום זה נולד משה רבנו וביום זה נתעלה למרום על פי הפסוק: "את מספר ימיך אמלא". משה חי 120 שנה.
יש הנוהגים לצום ביום זה.
י"ג באדר - תענית אסתר
יום י"ג אדר הוא יום תענית אסתר, בו נוהגים לצום זכר לצום שצמו ישראל בימי המן. מטרת צום זה היא לזכור את הנס שאירע בימי המן, ולזכור שתמיד כשיש צרה אפשר להתפלל לה' והוא יענה לנו, ויבטל את הגזרה העומדת עלינו.
השנה כיוון שיום י"ג באדר חל ביום שבת, ואין אפשרות לצום בשבת, הקדימו את יום תענית אסתר ליום חמישי שלפניו והוא יהיה ביום י"א אדר.
צום זה נקרא על שם אסתר, לפי שהיא פתחה בצום כשאמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן ".
צום זה נחשב קל מבחינת הדינים וההלכות ביחס לשאר הצומות שנתקנו על אבלות החורבן, ולכן נהגו להקל בו לגבי מעוברות ומניקות וחולים שאין בהם סכנה.
חג הפורים
משמעות השם: פורים
משמעות השם
השם פורים נקבע על שם הפור היינו הגורל שנעשה בידי המן. המן הטיל גורל ליום י"ד אדר שיהיה היום שבו אויבי היהודים ינסו להרוג אותם ולהשמידם, ויום זה נהפך להצלה גדולה עבור היהודים שהכו באויביהם, ואת המן ובניו תלו על העץ, ונהפך הגורל להיות לטובת ישראל, והייתה שמחת ההצלה והישועה גדולה.
חג הפורים נחוג בשני ימים י"ד אדר וט"ו אדר כשביום הראשון חוגגים בני 'הפרזים' כלומר אלו שגרים בערים וביישובים שלא היו מוקפים חומה בימי יהושע בן נון. וביום חמישה עשר באדר שושן פורים - חוגגים בני 'המוקפין' כלומר אלו שגרים בערים שמוקפין חומה מימי יהושע בן נון. בפועל בכל הארץ נוהגים לחגוג את חג הפורים ביום י"ד באדר, ורק בירושלים שוודאי הייתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, נוהגים לחגוג ביום ט"ו באדר.
ערים שמציינים שני ימים מספק
ישנם עוד כמה ערים בישראל שנוהגים לקרוא מגילת אסתר גם ביום ט"ו אדר מספק שמא גם הן היו מוקפים חומה ולא ברור גדרן אם נחשבות פרזים או מוקפין וביניהן: טבריה וחברון.
מצוות החג
- מקרא מגילה
- משלוח מנות
- מתנות לאביונים
- משתה
מקרא מגילה
קריאת מגילת אסתר בפורים מתקיימת פעמיים. פעם ראשונה בערב, ופעם שניה בבוקר בתפילת שחרית. קוראים את המגילה ברוב עם כדי לפרסם את הנס. מגילת אסתר עוסקת בסיפור המאורע של גזרת המן וההצלה והישועה הגדולה שהייתה מגזרתו.
ברכות המגילה
הקורא את מגילת אסתר, מברך לפני קריאתה שלוש ברכות: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה", ו"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ו"שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
משלוח מנות
נוהגים לשלוח מנות בפורים. המצווה היא לשלוח שני סוגי מאכל לאדם אחד. וכל המרבה הרי זה משובח. עניינה של מצווה זו כדי להרבות אהבה בין אדם לחברו, ולזכור שכשם שאז היינו מאוחדים, כן גם עכשיו תרבה האהבה והאחדות בינינו ונהיה כמשפחה גדולה אחת.
מתנות לאביונים
נוהגים לתת צדקה לעניים, כי בזמן שיש שמחה, דבר ראשון אנו מעוניינים לשמח את העניים והאביונים, אלו שאין להם, ואז שמחתנו שלמה.
להלכה נוהגים לתת סכום כסף לשני עניים. וכל המוסיף הרי זה משובח.
משתה
בסעודת הפורים שהיא המצווה הרביעית של יום הפורים. נוהגים לאכול סעודת מצווה ובה לשתות יין עד כדי ביסום.
פורים הוא מיוחד מכל החגים. הוא החג המסמל את הפנימיות. כל הנסים שהתרחשו בו נעשו בצורה טבעית על ידי צירוף של סיפור לסיפור עד שאירע הנס הגדול של ההצלה מגזרת המן. לכן נוהגים בו לשתות יין עד כדי ביסום, כדי להוציא את הפנימיות שבכל אדם ואדם.
נכנס יין יצא סוד על ידי היין מתגלה פנימיות האדם, נשברים המחיצות, חוזרת האהבה והאחדות בין ישראל, ובין ישראל לאביהם שבשמים.
אחרי פורים
נהגו ביום שאחרי פורים להתחיל לעסוק בהלכות הפסח. כיוון שכתוב ש30 יום קודם חג הפסח עוסקים בהלכות הפסח.
הסיבה שמנהג זה נפוץ דווקא לגבי חג הפסח, היא משום שהלכותיו של חג הפסח מרובים וכדי להתכונן אליו כראוי, ולערוך את הסדר כתיקונו, ולהישמר מהחמץ כפי שצריך, ראוי ללמוד היטב את הלכותיו, לכן מקדימים 30 יום ללמוד את הלכות הפסח.
יהי רצון שנזכה בעזרת ה' כדברי הגמרא להסמיך גאולת פורים לגאולת הפסח, ונזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות, ולנסים שבאים בדרך הטבע (פורים) ולנסים שבאים מעל הטבע (פסח) ולהופעה של גאולה שלמה וכוללת לכל אחד ואחד ולכל עם ישראל.