בנימין נתניהו מעריך כי ההתנתקות מסוכנת לישראל וכי היא תעצים את הטרור. על הערכות אלה הוא חוזר בזמן האחרון בכל ראיון, נאום, הרצאה ושיחה, אבל לא איש כמוהו יסתפק בהערכות. מדובר בשר בכיר, מומחה עולמי למלחמה בטרור, ראש ממשלה לשעבר הרואה עצמו כראש ממשלה גם בעתיד, ולכן הוא מגבה את הערכותיו בשלוש פעולות עיקריות.

פעולה א': הוא מתכוון להצביע בממשלה נגד ההתנתקות.

הצבעתו לא תשנה כנראה דבר, שכן רוב השרים מתכוונים כרגע להצביע בעד. אבל אם ההתנתקות תתבצע, והטרור יתעצם, כל הציבור יזכור ויידע שנתניהו הצביע נגד זה. נתניהו הזהיר בדיוק מפני מה שקורה עכשיו, יאמרו זה לזה האזרחים מוכי הפיגועים, וילכו, מה ילכו, ירוצו! לבחור באיש החכם הזה לראשות הממשלה.

פעולה ב' שנתניהו נוקט היא תקווה.

ופעולה ג': תפילה.

קשה להאמין ששר בממשלה מעז להתעמת עם אריאל שרון באופן כה חזיתי, אבל נתניהו הצהיר על כך בפירוש כבר בשבוע שעבר. "אני מקווה ומתפלל", שמעו אותו מאזיני הרדיו אומר בבירור, "שהערכותיי יתבדו". עד כדי כך מדאיגות אותו הערכותיו, עד כדי כך הוא משוכנע כי נסיגה חד-צדדית מרצועת עזה ומצפון השומרון היא טעות פטאלית, שהוא מוכן לשים את נפשו בכפו ולקוות. ולא רק לקוות, אלא אף להתפלל. וכי מה, מעבר לתקווה ולתפילה ולהצבעה סמלית נגד, יכול מנהיג בסדר גודל שכזה לעשות כדי להציל את מדינתו מאסון בטוח?

היו שטענו כי נתניהו חושש למנוע את ההתנתקות, מפני שביטולה עלולה לגבות מישראל מחיר כלכלי כבד. שר האוצר מכחיש זאת: ההתנתקות תעלה לקופת המדינה לפחות 7 – 8 מיליארד שקלים, הוא מסביר, הרבה יותר ממה שישראל עלולה להפסיד עקב כעסן של ארה"ב ואירופה על אי-התנתקות.

טעו גם מי שחשבו שהוא נשאר בממשלה משיקולים פוליטיים אישיים, ומשום שבליכוד לא יסלחו לו אם יתפטר לפני ההתנתקות. מתברר שבמרכז הליכוד דווקא מעוניינים מאוד שנתניהו, ועמו השרים לבנת, שלום, כץ, הנגבי ונווה, יתפטרו לאלתר. בימים אלה אפילו יוזמים שם קמפיין חדש, שיכלול פוסטרים גדולים על אוטובוסים ויטיל על נתניהו ועל חמשת חבריו את האחריות לתוצאות ההתנתקות אם לא ימהרו להפיל את הממשלה ולבטל את הגזירה.

"ההתנתקות תביא לפילוג העם, הממשלה והליכוד", התריע נתניהו כבר מזמן, "בסדר הזה". הסיבה היחידה שהוא עדיין דבק בשרון היא אפוא כדי "להשפיע", למרות שאין ספק שהתפטרותו עשויה להשפיע פי כמה. לפני כשנה התנה את הישארותו בממשלה ב"פשרת לבני", שהבטיחה התנתקות מדורגת והצבעה חדשה בממשלה על כל שלב בנסיגה.

לפני כחצי שנה, לעומת זאת, התנה את הישארותו בעריכת משאל עם. דומה שעכשיו הוא מקווה ששכחנו את התנאים ההם, מתפלל שאנחנו קונים שהוא "משפיע מבפנים", מקווה ומתפלל שכל זה מציג אותו איכשהו כמנהיג אחראי.



המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".