ציפי סאמט בעבר מפקחת על שוק ההון במשרד האוצר ואחראית על קרנות הפנסיה אומרת לערוץ 7 כי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן אלו שנתונות בגרעון. מדובר בקרנות ותיקות שנסגרו להצטרפות עמיתים בשנת 95, ובתוכן מאוגדים כ 350 אלף שעדיין לא יצאו לפנסיה.
למרות שהגרעון המדובר הוא גרעון אקטוארי (עתידי) סאמט אומרת כי כבר עתה יש דחיפות לטפל בבעיה משום שישנן קרנות כמו קרן פועלי בנין שבעוד מספר חודשים תקבל תמיכה מתקציב הממשלה של כחצי מיליארד שקל לחודש. בטרם מעבירים כספים כבדים אלו מהתקציב חייבים לקבוע לכך כללים, מסבירה סאמט. לדבריה יש לעסוק במציאת הפתרון לאותן קרנות שנתונות בסכנה עתידית משום שבכל חודש יוצאים אנשים לפנסיה ואם הם מקבלים את מלוא הזכויות ולא מתחילים להקטין את הגרעון, לא יישארו כספים עבור אלו שיצאו בעוד 20 שנים.
הכללים שיגובשו להקטנת גרעון יצטרכו לדבריה לכלול גם את אלו שפורשים עתה ולא רק את אלו שיפרשו בעתיד.
סאמט מציינת כי אם ההסתדרות היתה מגבילה במעט את הפנסיה של העמיתים באותן הקרנות כפי שהוחלט עוד בשנת 95 הגרעון היה כבר בתהליך צמצום בכמה מיליארדים. אבל ההסתדרות לדבריה דחתה זאת. הסיבות ליצירת הגרעון אומרת סאמט הן בין היתר עליית תוחלת החיים אך גם נוסחה לא מאוזנת שהבטיחה זכויות שהם מעבר לצבירת הכספים בקרנות הפנסיה.
לדבריה, על כל הגורמים שנמנו יש להוסיף את הכשלים הגדולים בניהולן של הקרנות וגם את השימוש שעשתה ההסתדרות בכספי קרנות הפנסיה למטרות שאינן פנסיוניות כמו מימון שהייתן של קבוצות הפועל בעת יציאתם למשחקים באילת, או מימון מכוניות וחדרים עבור מועצות הפועלים. אין בין אלה לבין פנסיה דבר וחצי דבר אמרה סאמט.
היא ציינה כי ההסתדרות רכשה נכסים שנקנו מכספי קרנות הפנסיה והיו רשומים על שמות של חברות כלכליות של ההסתדרות, אך סירבה וממשיכה לסרב להחזיר את הכספים לקרנות.
למרות שהגרעון המדובר הוא גרעון אקטוארי (עתידי) סאמט אומרת כי כבר עתה יש דחיפות לטפל בבעיה משום שישנן קרנות כמו קרן פועלי בנין שבעוד מספר חודשים תקבל תמיכה מתקציב הממשלה של כחצי מיליארד שקל לחודש. בטרם מעבירים כספים כבדים אלו מהתקציב חייבים לקבוע לכך כללים, מסבירה סאמט. לדבריה יש לעסוק במציאת הפתרון לאותן קרנות שנתונות בסכנה עתידית משום שבכל חודש יוצאים אנשים לפנסיה ואם הם מקבלים את מלוא הזכויות ולא מתחילים להקטין את הגרעון, לא יישארו כספים עבור אלו שיצאו בעוד 20 שנים.
הכללים שיגובשו להקטנת גרעון יצטרכו לדבריה לכלול גם את אלו שפורשים עתה ולא רק את אלו שיפרשו בעתיד.
סאמט מציינת כי אם ההסתדרות היתה מגבילה במעט את הפנסיה של העמיתים באותן הקרנות כפי שהוחלט עוד בשנת 95 הגרעון היה כבר בתהליך צמצום בכמה מיליארדים. אבל ההסתדרות לדבריה דחתה זאת. הסיבות ליצירת הגרעון אומרת סאמט הן בין היתר עליית תוחלת החיים אך גם נוסחה לא מאוזנת שהבטיחה זכויות שהם מעבר לצבירת הכספים בקרנות הפנסיה.
לדבריה, על כל הגורמים שנמנו יש להוסיף את הכשלים הגדולים בניהולן של הקרנות וגם את השימוש שעשתה ההסתדרות בכספי קרנות הפנסיה למטרות שאינן פנסיוניות כמו מימון שהייתן של קבוצות הפועל בעת יציאתם למשחקים באילת, או מימון מכוניות וחדרים עבור מועצות הפועלים. אין בין אלה לבין פנסיה דבר וחצי דבר אמרה סאמט.
היא ציינה כי ההסתדרות רכשה נכסים שנקנו מכספי קרנות הפנסיה והיו רשומים על שמות של חברות כלכליות של ההסתדרות, אך סירבה וממשיכה לסרב להחזיר את הכספים לקרנות.