מה משמעותה של תפילת הגשם שנתחיל לאומרה בעזרת ה' בשבת שמיני עצרת הקרובה?

באופן פשוט נראה שעניינה של תפילה זו היא הבקשה שבשנה הבאה עלינו לטובה ירדו גשמי ברכה, מה שיאפשר שפע כלכלי ופרנסה טובה. לפיכך באומרנו "מוריד הגשם" מתכוונים אנו שהקב"ה יוריד לנו, לעולמנו שלנו, שפע גשמי ונחיה ברווח ולא בצמצום, בנחת ולא בצער.



אם כן מטרתה של תפילת הגשם איננה רק שנזכה לשפע כלכלי כמותי, אלא בעיקר לשפע רוחני איכותי, בהעלאת עולמנו החומרי והתקדשותו עד לתיקונו השלם בגאולתנו בארצנו, בביאת משיחנו ובניין מקדשנו

אך ניתן גם לומר יותר מכך. אותו הגשם, השפע הגשמי, היורד עלינו ממרום, מתחיל ב"משיב הרוח" כאומרנו "משיב הרוח ומוריד הגשם". כלומר הקב"ה מזרים רוחניות לעולם דרך הגשם היורד לעולם. אותו הגשם פוגש את הקרקע, מחלחל בה ובכך מתחברת הרוחניות העליונה עם שיאה של הגשמיות התחתונה הנמוכה, האדמה. הדומם שבמציאות. מכאן ואילך מתחיל תהליך הדרגתי. האדמה הדוממת רוויה מים עולה דרגה ומצמיחה את עולם הצומח, ואותו הצמח נאכל על ידי בעלי החיים, מה שנותן להם חיים וקיום.

הדומם אם כן, התעלה לצומח, והצומח נהפך לחלק מהחי. אך בכך אין די. האדם ממשיך את התהליך באוכלו את בעלי החיים, ובזה מעלה את החי קומה נוספת בהופכו להיות חלק מן האדם. ואותו האדם, ישראל, ממשיך הלאה ומוסיף את הקומה הבאה ב"משיב הרוח" שלו, כלומר בגילוי נשמתו, החלק האלוקי האינסופי שבקרבו, בעוסקו בתורה, בתפילה ובמצוות וכו'.

אז מגיעים אנו לתכלית הרצויה והיא העלאת הכל: הדומם, הצומח, החי והאדם ל"משיב הרוח", לרוחניות שבעצם ההוויה על ידי פעולותיו הרוחניות של האדם. התחלנו ב"משיב הרוח" וסיימנו ב"משיב הרוח", אך בדרך העלינו את כל הגשמיות עד למדרגת האדם הנותן ערך ומשמעות אמיתית לכל אלו.

אם כן מטרתה של תפילת הגשם איננה רק שנזכה לשפע כלכלי כמותי, אלא בעיקר לשפע רוחני איכותי, בהעלאת עולמנו החומרי והתקדשותו עד לתיקונו השלם בגאולתנו בארצנו, בביאת משיחנו ובניין מקדשנו. ואז "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו