אחת הברכות שמברכים בחג סוכות בברכת המזון היא "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן". ויש לשאול: מה עניינו של לוויתן זה? מה מיוחד בעורו? ומהי אותה ה"סוכה" העשויה מעורו שבה נזכה בעזרת ה' לשבת לעתיד לבוא?



כשאנו מתבוננים בבעלי החיים שבטבע אנו מזהים סוגים שונים: דגים, עופות, בהמות, חיות וכו'. הדג בניגוד לשאר בעלי החיים החיים ביבשה חי במים באופן קבוע, ולא עוד אלא ש"אסיפתו מתירתו" (גמרא חולין כ"ז, ב'), ואינו צריך שחיטה כשאר בעלי החיים שרק שחיטתן מתירתן. עוף - רוב סימן אחד, בהמה - רוב שני סימנים וכו'.



דבר זה מלמדנו שהדגים ביחס לשאר בעלי-החיים אינם חומריים וגשמיים כל כך, ועל כן נמצאים הם תמיד במקווה טהרה במים, ואינם צריכים שחיטה שהיא תיקון חיצוני בידי האדם (עיין אורח החיים הקדוש בראשית א', כ"ו, שם משמואל מועדים, יוה"כ עמוד ק"ג) וכלשונו שם: כי משונים (מיוחדים) ברואים שבמים שאינם נפרדים ממקור בריאתן (ממקורם ומעצמיותם) ואילו ברואים שנבראו מן הארץ, נפרדים מהארץ, ועל כן התנאים נקראים בזוהר הקדוש נוני ימה (דגי הים) מפני שהם דבר אחד עם התורה, בלתי נפרדים ממנה, כמו הדג במים...".



על כן גם מתאימה מאוד אכילת דגים בשבת, כפי שנפסק להלכה במשנה ברורה (אורח חיים רמ"ב, סק"ב): "טוב שיאכל בכל סעודה משלוש סעודות - דגים", משום שביום הרוחני ביותר בשבוע יש לאכול את האוכל הרוחני ביותר שבטבע, הדגים. עד כדי כך שמאמר ידוע הוא "כל האוכל דג, ביום ד"ג (השביעי - שבת) ניצול מד"ג (מדין גהינום)".

דבר זה נכון ביחס לכל הדגים וקל וחומר ללוויתן, הדג הגדול ביותר בטבע, שמסמל את הקודש האלוקי ואת הרוחניות הפנימית שבטבע. הלוויתן, אם כן, הוא סמל ודוגמא לקודש הנסתר הנמצא בעולמנו במדרגתו העליונה ביותר...



מצד שני העור שבאדם ובבעלי-החיים, הוא הבשר, מבטא את החומריות-הגשמיות שבהם. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא תגובתו של רבנו של עולם ביחס לחטאו של אדם הראשון בכך שהלבישם "כתנות עור", הוא בשרו של האדם, וגרשם מגן עדן. מה שמבטא את ירידתו הרוחנית והופעת הצד הגשמי עליו שבא לידי ביטוי באכילתו מעץ הדעת.



עורו של הלויתן הוא עור עבה ושמן. יש לו הרבה מאוד עור. לפיכך מבחינה זו הלוויתן הוא בעל החיים החומרי והגשמי ביותר, אולי אף יותר מכל שאר בעלי החיים מפני גודלו ומשקלו. אם כן, הלוויתן הוא דג טהור קדוש. אלוקי מצד אחד, ומאידך עורו חומרי וגשמי עד מאוד.



כיצד מתיישבים הדברים?



כאן בדיוק טמון הסוד. אף על פי שלכאורה הקודש והחול, הרוחני והטבעי, האלוקי והחומרי הם לכאורה שני הפכים, מצד האמת הם דבר אחד. בעולמנו שלנו יש הבדל בין הלוויתן לבין עורו,  אך לעתיד לבוא יתברר שעורו של הלויתן הוא ודווקא הוא, יהפוך ל"סוכה" שצִילה הרוחני יחפוף עלינו ומשפעו נקבל שפע של טהרה וקדושה.



בעולם האמת העתידי יתגלה שהמקור של הקודש והחול אחד הוא. הוא הקב"ה וממנו נשפעים כל האמת, הטוב והצדק. ומה מתאימה ברכה זו לחג הסוכות המבטאת את הקשר בין הרוחני לגשמי, האלוקי והטבעי שבא לידי ביטוי בישיבתנו בסוכה, היא דירת עראי החומרית שהיא היא דירת הקבע הרוחנית, ובנטילתנו את ארבעת המינים המבטאים את הברכה הרוחנית בעולם הטבע, בשמחת בית השואבה שבה שואבים אנו מים גשמיים המחיים את העולם מתוך שאיבת רוח הקודש ממעייני הישועה וכו'.



נזכה בעז"ה כולנו לגלות בעולמנו שלנו את הלוויתן דרך עורו, ומתוך כך נזכה כולנו יחד לישב בסוכת עורו של לויתן לחיי העולם הבא...

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו