סיבת האיסור לערוך דין בבית משפט של גויים נראית לכאורה משום שפסק הדין שיפסוק בית הדין לא יכוון לאמת על פי דין התורה. אך הנה זה פלא, על הפסוק הראשון בפרשתנו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אומרים חז"ל בגמרא (והובאו הדברים ברש"י, במקום) שאפילו אם פסק הדין בערכאות גויים יהיה כמו פסק הדין בישראל, אסור להישפט לפניהם בשום אופן. והדברים תמוהים מאוד, מדוע? אם פסק הדין זהה, מה משנה היכן ייפסק הדין בבית משפט של עכו"ם או של ישראל?



אפילו אם פסק הדין בערכאות גויים יהיה כמו פסק הדין בישראל, אסור להישפט לפניהם בשום אופן. והדברים תמוהים מאוד, מדוע? אם פסק הדין זהה, מה משנה היכן ייפסק הדין בבית משפט של עכו"ם או של ישראל?

רש"י במקום מנמק את העניין בשתי סיבות:

א. הדן בערכאות גויים מחלל את ה'

ב. הדן בערכאות של גויים מייקר (מכבד)  את העכו"ם ומחשיבם".

ניתן להבין בפשטות את הנימוק השני שעצם זה שאדם מישראל פונה לבית משפט של גויים, הרי זה מעלה את מעמדם וערכם בעיני החברה, מה שגורם לזלזול בכבודם של ישראל. אך לכאורה הנימוק הראשון, חילול ה', אינו מובן כלל. וכי איזה חילול ה' יש כאן? מבאר הרב חרל"פ (שיחות לספר שמות עמ' קס"ה) שיש הבדל עקרוני מאוד בין מגמת ומטרת המשפט בישראל לזו שבאומות העולם. השקפת אומות העולם היא שעצם מציאות המשפט העוסק בדיני נזיקין, ממונות וכו', היא מציאות שהיה ראוי לוותר עליה, משום שעדיף היה שהחיים "יזרמו" במסלולם הקבוע ללא סטייה ושבירת השגרה, המצריכים את פסיקת הדין.

ועל כן לפי השקפה זו, המאורעות הם אלה שגורמים לדין שהרי ללא ויכוח ומריבה בין בני האדם לא היה המשפט בא לעולם כלל, ואם כן המשפט הוא בדיעבד מכורח הקלקולים שבמציאות. לעומת השקפה זו, השקפת התורה הפוכה לחלוטין. לא המאורעות המקולקלים שבמציאות גורמים לדין, אלא להיפך: כשהקב"ה רוצה להביא לעולם דין חדש, אמת חדשה, טוב חדש הנצרך לעולם כעת על מנת לקדמו להמשך גאולתו, מגלגל הקב"ה מאורעות במציאות שיצריכו את פסיקת הדין, ועל כן לא המאורעות גורמים לדין, אלא להיפך: הדין האלוקי הנצרך כעת לתיקון העולם הוא הגורם למאורעות שיבואו וכלשונו (שם) "ההבדל בין משפטי העמים למשפטי ישראל הוא כי משפטי העמים הם לפי המאורעות.הם קובעים את החוק ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו. לא כן משפטי ישראל שהמאורעות יבואו על פי החוק, החוק העליון שנחקק מאז מרצונו יתברך, וממנו באות המאורעות כדי לגלות בזה העולם במעשה בפועל" (ובעמ' קס"ח שם).



"לולא המשפטים לא היה בישראל שום מריבה בין זה לזה, ורק כדי שאור המשפט האלוקי יצא מהכוח אל הפועל, באים על ידי זה למריבה ומיד שפוסקים להם את המשפט הם עושים שלום".



נזכה לקיים כולנו בפועל את מה שלימדנו דור המלך (תהילים קמ"ז, י"ט – כ'): "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה"

אם כן, מטרת המשפט באומות העולם היא להחזיר את המצב לקדמותו קודם המריבה והנזק שבא לעולם, כגון: שתי מכוניות שהתנגשו והוזקו, מה שמצריך תיקון במוסך, מטרת בית הדין הגויי הוא לקבוע מי חייב בתשלום על מנת לתקן את הנזק ולהחזיר את המכוניות למצב שהיו בו קודם ההתנגשות. אך בישראל אין הדבר כן. מטרת המשפט אינה להשיב את המצב לקדמותו, אלא אדרבא היות שהקלקול במציאות הוא רק תוצאה שסיבתו היא אמת אלוקית חדשה שאמורה להופיע בעולם דרכו, המשפט אמור להרים את האדם והעולם למציאות חדשה שקודם לא הייתה כלל בעולם. הדבר נכון בין במאורעות מקולקלים בין אדם לחברו ובין במאורעות המשפיעים על עם ישראל כולו, מאורעות היסטוריים מסובכים של עם וחברה שכל עניינם להביא את ישראל והעולם למדרגה עליונה יותר. מכאן ברור הנימוק הראשון המובא ברש"י ש'הדן בערכאות גויים מחלל את ה', מחלל מלשון חלל, יוצר חלל, חיסרון בעולם. כי כל מגמתם היא רק להחזיר את המצב לקדמותו, ולא להעלות לקומה עליונה יותר, כמתקיים בבית דין של ישראל.

נזכה לקיים כולנו בפועל את מה שלימדנו דור המלך (תהילים קמ"ז, י"ט – כ'): "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה". על ידי שבכל המאורעות העוברים עלינו לטוב או למוטב, נשתדל לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לגלות דווקא דרכם את האמת האלוקית החדשה הצריכה להופיע בעולם ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו