המצאתו של יעקב אבינו את הכסף כמטבע עובר לסוחר, כמופיע בפרשתנו "ויבוא יעקב שלם עיר שכם... ויחן את פני העיר" (ל"ג, י"א) וכפירושם של חז"ל: "ויחן את פני העיר, אמר רב: מטבע תיקן להם" (שבת לג ב) מעוררת תמיהה. וכי לא מצא יעקב אבינו דבר החשוב יותר לתקן לדורי דורות אלא את המטבע?





מאותו הזמן שתיקן יעקב אבינו מטבע עובר לסוחר שבו משתמשים וצריכים לו כולם, קשרי המסחר הקיפו את כולם כי כולם השתמשו באותו מטבע, מה שיצר קשר וממילא חיבור פנימי ואמיתי בין בני אדם

מבאר הרב קוק (עין איה, שבת א', עמ' 210), שהיסוד שעמד לנגד עיניו של יעקב אבינו בתקנת המטבע, הוא הרצון ליצור חיבור, קשר ואחדות בין בני אדם שרק על ידי כך יופיע הטוב השלם בעולם.



הסבר: כל זמן שלא היה מטבע עובר לסוחר, בני אדם עסקו בסחר חליפין מקומי על ידי החלפת מוצרים ביניהם. הקשרים החברתיים היו מצומצמים ביותר, לדוגמא: אם יוסי גידל מלפפונים ושמוליק גידל תרנגולות המטילות ביצים, פעמים רבות לא היה נוצר שום קשר חברתי בין יוסי לשמוליק אלא אם כן היו נצרכים זה לתוצרתו של זה, ועל כן יוסי ושמוליק חיו זה ליד זה אך לא זה עם זה.

אך מאותו הזמן שתיקן יעקב אבינו מטבע עובר לסוחר שבו משתמשים וצריכים לו כולם, קשרי המסחר הקיפו את כולם כי כולם השתמשו באותו מטבע, מה שיצר קשר וממילא חיבור פנימי ואמיתי בין בני אדם. וכלשונו שם: "כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולותיו של חברו רק כל זמן שיזדמן שהוא צריך למה שביד חברו, וחברו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כל זמן שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחברו. אבל בהיות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לו מותר מצרכיו, הוא מוכרם במטבע, א"כ מתרבה רושם האהבה שהוא יסוד המוסר בריבוי האיכות על ידי המקרים המתמידים".



לצערנו הרב, אחד מהגורמים המפרידים בין בני אדם בעולם הוא הכסף המביא לידי אגואיזם, שנאה, קנאה, ותחרות, מאבקים בין בני אדם ועד בין עמים. לא לכך כיוון יעקב אבינו את תקנת המטבע הנקרא גם "זוז" שהרי כל עניינו לא רק לזוז מאדם לאדם אלא להזיז בני אדם זה לזה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו