רבות נכתב על עוצמתה של הממלכה השביעית, הלא היא ממלכת התקשורת על כל גווניה.
דומה שמוסכם על הכל, כי השפעתה על מקבלי ההחלטות, הן המנהליות והן השיפוטיות – כן, על מערכת המשפט, הינה ללא עוררין רבה ועמוקה, לעיתים אף מכרעת.
כל ההמולה סביב הדרישה לשחרורו של גלעד שליט, הינה הדוגמא האחרונה לכך.
העם היושב בציון עובר לאחרונה שינוי דמוגרפי וערכי גדול. התקשורת הקיימת מתעלמת ממנו במקרה הטוב, ולמעשה מבליעה את קיומו ואף יוצאת נגדו בכל הכלים שברשותה ובכל כוחותיה.
אביא מספר דוגמאות:
ביטויים כמו ימין קיצוני, אנשים וקבוצות הזויות, וכיוצא באלו, נשמעים בכל פינה ומעל כל במה. כאילו שהקיצוניות וההזיות הינן נחלתן של הצד הימני. על פי התקשורת, בצד השמאלי, אין תופעות שכאלו
בשנים האחרונות חל מהפך בהיקפו של החינוך הדתי לשלוחותיו וזרמיו. למעלה מחצי היקפו של החינוך היהודי במדינה, המתחיל את הגנים וכיתות א' שייך לחינוך הדתי.
תוצאות הבחירות לכנסת הן 44/65, דהיינו למעלה משני שליש הבוחרים היהודים הצביע באוריינטציה ימנית. התקשורת מצידה מדברת על 65/120, היינו קצת מעל חצי תושבי המדינה. זה נשמע פחות גרוע למחנה של התקשורת.
ביטויים כמו ימין קיצוני, אנשים וקבוצות הזויות, וכיוצא באלו, נשמעים בכל פינה ומעל כל במה. כאילו שהקיצוניות וההזיות הינן נחלתן של הצד הימני. על פי התקשורת, בצד השמאלי, אין תופעות שכאלו. הן נחלת ההמיספירה (=אחד משני חלקי המוח) הימנית בלבד.
ההיסטוריה היישובית של הקמת המדינה מתחילה בעליה הראשונה, ומיוחסת לביל"ויים. המדובר בקבוצה מזערית ביחס לכלל אנשי העלייה הראשונה, שהייתה רובה ככולה, חרדית. ובעצם הייתה הגוף הקולט שלהם.
לאחרונה, החלה גישה המתייחסת לעליות תלמידי הגר"א, תלמידי הבעש"ט, שלא לדבר על זרם העולים לתוך ערי הקודש, כעולים הראשונים. עליה זו כמובן אינה יכולה להיתפס כ"עלייה", בגלל הטעם שהזכרתי. על כן אינה יכולה למצוא את מקומה הראוי בחומר הלימודים הרשמי.
עולם התקשורת, הפך לעולם פרוץ ומעורטל, הן בניסוחים והן בחומר הגרפי, וראוי לומר הפורנוגראפי. חומר "תמים", כמו מודעות פרסומת ומכירה, היה נחשב אף ביחס לעיתון "העולם הזה", זיכרונו לא לברכה, כחומר נתעב ומשוקץ. אני מכיר רבים הצורכים עיתונות יומית ושבועית המצנזרים קטעים ותמונות מתוך העיתון, לפני שמכניסים אותו הביתה.
המסקנה היא, כי שינוי החשיבה והעשייה הממלכתיים, חייבים לעבור דרך "כיבוש " עולם התקשורת.
תחושה שמלווה רבים וכן טובים, היא שאין אפשרות להביא שינוי בעולם זה כיוון שהוא כבוש בצורה מוחלטת כמעט על ידי אנשי התקשורת המכהנים. כאשר יש בכל זאת ביטוי לקולות נוגדי הקונצנזוס של חבורת ה"מילייה" התקשורתי, למטרות איזון לכאורה ,זה נעשה תוך ביטויי גנאי, ובחירה של קולות "מחמד", הופעה בעמודים פנימיים ביותר וכקולות הזויים ושאר כינויים ברוח זו. לאחרונה אף נכחנו בסגירת מיקרופון.
העניין הוא שיש דרך לשינוי. ערוץ 7 ו"בשבע", כמו גם ישראל שלנו, הינן סנוניות בעניין. אך הגיע הזמן להביא שינוי מהפכני בנושא, אם חפצי חיים אנחנו.
חוסנה של התקשורת נעוצה בתרבות הרייטינג. תרבות זו יש לנצל.
חייבת לקום עיתונות נקייה. בעלת תרבות כתיבה, פרסומית, ונושאית. כזו שתמסור לנו את כל מה שאנו רוצים וצריכים לדעת. אינפורמציה רחבת נושאים, אך בה במידה מסוננת. אינפורמציה מאירה את הטוב, אך גם מוקיעה את הרע, אך בתרבות ביטוי אחרת.
צריך לפנות לקהל שאינו מעז כיום לצרוך עיתונות, וגם לאלה הצורכים, אך נקעה נפשם מהתכנים שאינם רוצים לקבל ומוגשים להם בעל כורחם.
יותר מידי אנו שומעים בכל נושא שהוא כי אין מה לעשות. יש ויש מה לעשות, וצריך להמציא כלים חשובים ויצירתיים, לחשיבה מחוץ לקופסת האין ברירה ואין מה לעשותכיום, גדל דור חדש של אנשי תקשורת שלומי אמונים, היכול ומסוגל, וגם יתפתח בתרבות תקשורתית חדשה.
יש לפנות לקהל הזה המחפש עיתונות אחרת, בדרישה לתמוך על ידי מנוי קבוע בתקשורת החדשה. יש לפתוח ערוץ נקי, תרתי משמע, בטלוויזיה, הפתוחה ובכבלים, שתאפשר לציבור שאינו מוכן ויכול להתנתק מזרם תקשורתי זה, למצוא אלטרנטיבה לערוצי ההבל, שהם לאחרונה במיוחד הפכו לבלתי נסבלים לעין ולאוזן.
נוכל להתנקות ממטעני הכשל וההבל ולהתעשר בתכני הסמל והשכל. בתוך כך ניצור תשתית לאנשי תקשורת מאנ"ש.
אני קורא לקוראים להגיב בעצות והגיגים שיביאו לשינוי המבוקש.
יותר מידי אנו שומעים בכל נושא שהוא כי אין מה לעשות. יש ויש מה לעשות, וצריך להמציא כלים חשובים ויצירתיים, לחשיבה מחוץ לקופסת האין ברירה ואין מה לעשות.
כן. אנו יכולים. ויהי ה' עמכם.