בני הזוג נתי ואילנה לא נפקדו בזרע של קיימא. גיסו של נתי הציע לו לבוא עמו לצפת להילולת האר"י הקדוש בחודש אב בהשתתפות הרב נתן בוקובזה. כל העניין של ברכות מרבנים היה זר לרוחו של נתי והוא סירב להצעה. אולם בן דודו יצחק, אשר שמע על נסיעה זו, החליט להצטרף אליה.
על ציון האר"י ז"ל ביקש יצחק מהרב בוקובזה ברכה עבור נתי ואשתו לזרע של קיימא. בתגובה אמר לו הרב כי ברצונו לדבר עם נתי בעצמו. יצחק הסביר כי ככל הידוע לו, נתי אינו מעוניין בכך.
הרב אמר: "עוד מעט, כאשר נתי יתקשר אליך, תמסור לי את הטלפון ואני אענה לו".
ואכן, לאחר זמן קצר התקשר נתי ליצחק, ולהפתעתו ענה קול לא מוכר, אשר הציג את עצמו כנתן בוקובזה.
הרב ביקש מנתי לבוא לפגוש אותו בנתיבות, אך הלה לא רצה בכך וניסה להתחמק ממנו בעדינות. כאשר ראה הרב כי נתי לא מעוניין לבוא אליו במיוחד, הציע שאם יגיע לנתיבות במהלך החודש הקרוב, יבטיח לו שיבוא אליו לביקור. נתי לא היה בנתיבות מזה שש שנים, והבטיח מתוך הנחה כי אין לו שום סיבה לבקר שם.
כעבור שבוע התקשר לנתי חבר שלא פגש לפחות חמש שנים, והזמינו לזבד הבת שייערך בנתיבות.
נתי ואילנה נסעו לנתיבות לזבד הבת. לאחר הסעודה הלכו לפגישה בביתו של "אותו נתן בוקובזה", כאשר נתי מפקפק בתועלתה.
בני הזוג הגיעו לביתו של הרב שהיה ברחוב חזני, עלו ארבע קומות ללא מעלית, הגיעו לבית צנוע,והוזמנו במאור פנים על ידי הרבנית יעל להיכנס אל הרב. כאשר נכנסו הופתעו לראות איש צעיר מלא שמחה ואור, שלא מפסיק לענות לטלפונים ומלא באנרגיות של עשייה.
לאחר שהרב, שעד לאותו רגע לא ידע מי הם בני הזוג ומהי מטרת בואם, התפנה אליהם ואמר שלא ידאגו וכי יזכו בעזרת השם לזרע של קיימא, אולם קודם כול על נתי לבדוק בדחיפות את התפילין שלו. לפני שיצאו מביתו הוסיף הרב כי הוא מרגיש שיהיו מאוד קרובים אליו.
לאחר שיצאו מהבית חשב נתי לעצמו כי אכן אין טעם להתייחס לברכת רבנים בעודף רצינות, שכן לפני זמן לא רב בדק את תפיליו ומצאן כשרות, וסיפר על מחשבתו לאשתו. אולם היא ביקשה בכל זאת שימסור את התפילין לבדיקה נוספת, ולא ויתרה על כך עד שנאלץ להיכנע לדרישתה.
למחרת בבוקר מסר נתי את תפיליו לבדיקה באותו מכון שכבר בדק אותן בעבר. בשעות הערב הזדעזע מן הבשורה כי התפילין שהניח מיום הגיעו למצוות פסולות, מפני שבפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" חסרה המילה 'זבת'.
מיד התקשר נתי לרב וסיפר לו על כך, והרב אמר כי המילה 'זבת' היא ראשי תיבות של זכר ובת.
עברה תקופה ובני הזוג עדיין לא נפקדו. בינם לבין הרב נוצר קשר קרוב כשל אחים, ובכל פעם שפנו אליו הבטיח להם שאין כל סיבה לייאושם.
יום אחד פנה הרב לנתי בהצעה כי ייסע עם אשתו למרוקו, ושם יעלו להתפלל בציונו של רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל, ובתוך שנה ייפקדו בזרע של קיימא.
בני הזוג עשו כן. ארבעה חודשים לאחר שחזרו ממרוקו, כשעדיין לא ראו כל ישועה, פנה נתי אל הרב. הרב אמר לו: "אמנם ארבעה חודשים ועוד תשעה חודשים זה יותר משנה, אבל אין לך מה לדאוג".
זמן קצר לאחר מכן התעברה אילנה ונודע כי תאומים בבטנה. בני הזוג החליטו כי אינם מעוניינים לדעת את מין העוברים.
במהלך ההיריון נערכה על ידי הרב בוקובזה סעודה לכבוד הבשורה הטובה, ליד ציונו של הבבא סאלי זצ"ל. הרב נתן לחותנו של נתי שני סוגי דגים ואמר לו בקול רם: "אחד בשביל הבן ואחד בשביל הבת. כמו שנרמז במילה זב"ת - ראשי תיבות זכר ובת".
בחודש השביעי להריונה, פחות משנה מעת נסיעתם לציונו של הצדיק במרוקו, ילדה אילנה את משה ואת רבקה שמחה.
על פי הספר 'עמוד החסד' על חיי הרב נתן בוקובזה זצ"ל