התנהלותו של מזכיר המדינה ג'והן קרי ונשיא המדינה ברק אובמה הרימה לא מעט גבות בקהילית הדיפלומטיה העולמית. העובדה שראש ממשלת קנדה סטיפן הארפר הקדים את נשיא ארה"ב בתמיכה למבצע "צוק איתן" ורק לאחר מכן נשמעו קולות ענות חלושה מוושינגטון גם אומרת דרשני.
אולי יש לומר כאן דבר שהרבה פוליטיקאים משתוקקים להביא לידי ביטוי אבל מנועים כי הם מחוייבים לכללי המשחק המדיניים. הבה ונביט לרגע על התמונה הגדולה והכוללת של עזה עם החמאס ונבדוק מי יצר אותה? מי צייר אותה? מי הביא את עזה והחמאס והמנהרות והרקטות והיכולות הצבאיות שלהם הלום?
התשובה מוכרת: קטאר. אמיר קטאר, תמים אל-תאני סיפק מאות מליוני דולרים לחמאס והוא ידע בדיוק לאן הולך הכסף. אף אחד לא רימה אותו. הוא ידע שהוא למעשה מממן את החמאס שבונה מערכת מנהרות מדהימה ומצטייד בטילים ורקטות. גם לא סוד הוא שתמים אל-תאני מימן ומממן גם את האחים המוסלמים במצרים ובמקומות אחרים בעולם הערבי. השאלה למה? האם קטאר היא מדינה דתית קיצונית שהאיסלאם כה קרוב לליבה?
גם כאן התשובה מוכרת, משפחת אל-תאני השולטת בקטאר רחוקה מדתיות קיצונית, אפשר לומר שמדובר במשפחה אריסטוקרטית שילדיה נשלחים למיטב האוניברסיטאות במערב. האישה השולטת במשפחה הזו מתלבשת במיטב האופנה האירופאית. קנאות דתית היא ממשפחת אל-תאני והלאה. ואם כן השאלה במקומה, עומדת ומתריסה: מה מביא משפחה כזו לתמוך באחים המוסלמים ובחמאס?
התשובה ולמרבה האירוניה זהה לתהייה שמביאה את המשפחה הזאת להזרים מליארדי דולרים לאירוח גביע העולם בכדורגל, חוץ מהשלמונים ששולמו ביד רחבה לשליטי הפיפא עבור המטרה הקדושה הזאת. ומה קדוש במטרה הזאת?
התדמית של קטאר בעולם. עבור תדמית זו מימנה קטאר את רשת אל-ג'זירה שאינה יורדת ברמתה מרשת פוקס או סי.אנ.אן. אם כן הסוד הכמוס טמון במילת התואר הזו "תדמית". ושוב נשאל, למה כל כך חשוב לקטאר להשקיע בתדמיתה?
קטאר היא מדינה קטנה ועשירה בת 2 מליון נפש מתוכם 250,000 אזרחים והשאר עבדים במלוא מובן המילה: בנאים, צבעים, טכנאים, מהנדסים, פועלים שחורים ולבנים שמשרתים את 250,000 אדוניהם. משפחת אל-ת'אני השולטת הגיעה למסקנה כי בשביל לשלוט ולשרוד עם 250,000 אזרחיה – עליה להתגונן מפני הקבוצות הקיצוניות הקונבנציונליות הפזורות בעולם הערבי המאיימות באופן מסורתי על משפחות הנפט בנסיכויות המפרץ.
ואכן כל מדינות המפרץ מתמודדות תדיר עם סוגיה ביטחונית סבוכה ומסוכנת זו. ערב הסעודית ועד לכוויית ואיחוד האמירויות הערביות משקיעות הון תועפות בצבאם ובחימושו, ואף מממנים באופן ישיר ועקיף צבאות אחרים שיילחמו בקבוצות הקיצוניות המסורתיות, כמו אל-קאעדה שערב הסעודית מממנת כל מי שמוכן להלחם בהם.
כאן בנקודה הזו קטאר חשבה באופן יצירתי למדי ונתנה לחתול לשמור על השמנת: פשוט לממן את קבוצת האחים המוסלמים הפזורים בכל פינה ופינה בעולם הערבי.
מסיבה זאת אף שילמה לחאלד משעל להעתיק את מפקדת החמאס מרצועת עזה אליה. על רגל אחת זאת כל תפיסת הביטחון הקטארית. לתפיסה זו קיים כלי-ביטוי נוסף. לצד החתול שאותו ואת שירותיו רכשה בכסף עובר לסוחר עבור ביטחונה האיסטרטגי, קטאר ביקשה גם לתת מענה מיידי לבטחונה השוטף ולבנות צבא מקצועי בפועל שיבטיח את הישרדותה השוטפת. היא רוצה צבא מצוייד בנשק המתקדם והמתוחכם ביותר מבלי להתחשב בעלויות כי "בימיהם הכסף אינו נחשב למאומה" – כלומר, כסף לא חסר.
עכשיו לשאלה הבאה. מהיכן קונים ציוד לצבא? ארצות הברית. הלא היא המדינה בעלת התעשיה הצבאית הגדולה בתבל המוכרת את כלי המלחמה המתקדמים ביותר. אשר על-כן, ומעבר לאינטרס הכלכלי בדמות הנוזל השחור שיש לארה"ב בקטאר, הצטרף כאן עוד אינטרס: קטאר היא אחת הלקוחות הגדולות ביותר של התעשיה הצבאית האמריקאית שמשלמת במזומן ולא מתווכחת על מחיר, שמשלמת בכסף נזיל מיידי ללא צורך באשראי. לכן, בשתי הנקודות הענייניות האלה, האינטרסים של ארה"ב וקטאר חופפים. כתוצאה מכך קטאר אינה רק למדינת חסות או "לקוחה" של ארה"ב אלא בת-ברית של ממש.
לסיום ניתן לומר משהו בסגנון "המלך הוא עירום" שהרבה פוליטיקאים עושים הרבה מאמצים לשמור מכל משמר. מי שתומך עניינית בחמאס זו לא רק קטאר- אלא גם בת בריתנו הענקית - ארה"ב. מן האמור לעיל יוצא איפא, שארה"ב מבקשת לרקוד בגמישות של אתלט על טרפז, על שתי חתונות ולהנות מכל העולמות.
זאת תפיסת הביטחון הלאומית והמדינית של ארה"ב על רגל אחת. זה ממש לא במקרה שג'והן קרי, מחולל מדיניות החוץ של ארה"ב, נראה לא פעם רוקד באופן מסורבל, ואם תרצו - מגושם. העומד על דברים אלו לאשורם יבין את המהלכים התמוהים של בת בריתנו מעבר לים.