בפרשת יתרו אנו נפגשים עם עשרת הדברות החקוקות על שני לוחות הברית.
על לוח אחד חקוקות הדיברות שבין אדם לבוראו - אנוכי ה' אלוהיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני וכו'; ועל הלוח השני חקוקות הדיברות שבין אדם לחברו - לא תרצח, לא תגנוב וכו'. בתווך - מצוי הדיבר החמישי: "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך".
כיבוד הורים הוא חוליית התיווך בין היחס שלנו לאלוהים לבין היחס שלנו לשאר מעגלי החיים. היחס להורים הוא היחס למקור החיים שלנו, לצינור שדרכו נשמתנו ירדה לעולם. לכן אומרת הגמרא שכאשר אדם מכבד את הוריו, אומר הקדוש ברוך הוא כביכול 'דרתי ביניהם וכבדוני'.
היכולת לתת 'דירה' לבורא, לתת מקום לנוכחות האלוהית בחיינו - מותנית בקשר שלנו להורים, בקשר שלנו לשרשרת הדורות. ההבנה שהאדם אינו בדיד אלא חולייה אחת בשרשרת - היא המהות של כיבוד הורים.
"כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך" - החיבור ל'יום הארוך', לקו שחורז את המציאות נעשה דרך כיבוד הורים. זהו החיבור אל הנצח. מתוך חיבור זה מתעצב יחסו של האדם כלפי עצמו, כלפי מעגלי החברה וכלפי בוראו.