פרשיות תולדות, ויצא, וישלח, וישב ומקץ, הן נחלת חודש כסלו. והיה מדי שנה בשנה יבואו כל ישראל לשמוע את פרשיות ההתהוות הישראלית בחודש זה, ולא בכדי.

התורה פורשת לפנינו עימותים הרי גורל בין ישראל לעמים, ובין ישראל לבין עצמם. שרשור הפרשיות מתחיל בהיאבקות הרת גורל בין יעקב לעשיו עוד מהבטן, שאין בה כל הכרה ומודעות, אך היא מבדילה בין דרך אלוקית לסטיה ממנה.

סימני הדרך עוברים מהבטן דרך תמימות וישרות, קניית הבכורה, נטילת הברכה, לידת יוסף, מאבק גופני ורוחני, שני שמות, מפגש גורלי, מנהיגות לאומית, חלומות, גלות וגאולה, אש ולהבה, כס וכסא, ואור המאיר את החושך. חודש הזהות הישראלי המבדיל בין יעקב לישראל, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, הוא גם חודש הגבורה הישראלית. גבורה שמסוגלת להיאבק בכוחות גדולים, עוצמתיים ורוחניים, ולמגר אותם. היא יוצאת מהמאבק שנכפה עליה חבולה ומדממת, צולעת ונושאת צלקות, אך חזקה ואיתנה ברוחה עד שזורחת לה שמש צדקה ומרפא.

למאבק הכפוי יש גם ערך לאומי. הוא פותח פתח לרוממות שלא הייתה, ומנחיל כוחות נפש שמחסנים ומגבירים אמונה. מאבק בכוחות של רשע ורוע, הוא ערך חיים שבלעדיו לא יכולים להגיע אל היעדים המיועדים לאומה ולעולם. התנועה העברית שצעדה בצו עליון אל הארץ, ידעה על האופי השונה של חייה, ועל המטרות הצפויות לה. לחיים כאלה יש לשאוף ובחיים כאלה יש להיאבק. כוחות רשע צריך למגר גם במחיר של גלות, צליעה, שברים ודימומים, ובלבד שלא להיכנע.

הסכמת האומות לחלוקת הארץ בין יצחק לישמעאל ובין יעקב לעשיו ב-י"ז בכסלו תש"ח (כ"ט בנובמבר 1947), היא המפגש המנושק בין שני האחים שנפרדו לעשרים ושתיים שנה. כשיעקב חוזר לארץ, עשיו מפנה אותה ללא אומר, והולך ארצה שעיר שדה אדום. הוא יודע ומכיר שיעקב קיבל מיצחק את ברכת אברהם, הכוללת את הארץ, ואין לו מה לחפש בה. במפגש הוא התוודע לשם החדש של יעקב ולברכה המשנה את המציאות, מפי המלאך שלו עצמו.

יוסף המיועד למלחמה בעמלק, נכדו של עשיו, הוא המתייצב מולו במפגש ההיסטורי, במקום רחל. הוא הלהבה שתדליק את הקש העשווי, ותקים את המלכות הישראלית בארץ. הוא שיפגיש את עמלק עם יהושע, והוא שיבוא איתם אל הארץ ויתנחל בשכם. הוא שיחלום חלומות של מנהיגות, והוא שיהיה מוסיף והולך של האש שתהפוך לאור גדול מתוך החושך היווני. החודש הזה לכם ראש חודשים למנהיגות ישראלית הנאבקת בכוחות רשע, והכובשת את הארץ.

את המורשת הזאת לומדים בחודש כסלו בפרשיות ובהפטרות, בירושלים ובמקדש. 'יוסף ה' לי בן אחר', הוא התוספת המוסיפה בכל יום עוד נר ועוד אור, להאיר את העם את הארץ ואת המקדש. 'מזמור שיר חנוכת הבית', הוא מזמורו של יוסף החונך את בית יעקב לאחדות של בני לאה ובני רחל. מנהיגות של כוהנים מבני לוי בארץ ישראל בבית המקדש השני, היא גילוי של גבורה ומסירות נפש של מאבק על הארת האור הלאומי מירושלים.

הכס החצוי אחרי המפגש עם עמלק ביציאת מצרים, הופך לכסא ה' בירושלים. הבכורה של יעקב מתגלה ביציאת מצרים 'בני בכורי ישראל', כובשת את הארץ ובונה את בית המקדש בנחלת בנימין. ברכת אברהם שניתנת ליעקב, מקבלת את ברכת 'ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה', מתגברת ומתעצמת בגלות, ושבה אל הארץ עם שנים עשר שבטים. מאירים את החושך העולמי באור ישראלי, ויודעים ומכירים, שבלי האור המוסיף והולך, אין תקומה לאומות העולם.

המהלכים האלוקיים, עתידים להביא את האומות להכרה מהי ארץ ישראל ומיהו העם היושב עליה. עדיין לא הגיעה הכרתן בטובה שתצמח להן מאחיזת ישאל בארצם, ומהאור הירושלמי שיזרח מהבית שבראש ההרים. לא זו בלבד שסימון מוצרים מארץ ישראל לא יפגע במסחר, אלא עוד יביא ברכה גדולה למי שיסמן אותם. יהיה זה תג של כדאיות שיווקית, שיביא לרווחיות גדולה.

מהחודש הזה נוטלים את כוחות הנפש למאבקים ולמסירות נפש, לברכה ולניצחון בעלות השחר. כך היא גאולתם של ישראל, 'ההולכים בחושך ראו אור גדול'. תחילה נצנוץ של איילת השחר בבקעת ארבל, ואחר כך מוסיפים והולכים עוד נר ועוד נר, עוד אור ועוד הארה, עד שהאור הגדול יאיר מראש ההרים לכל קצווי תבל.