האיש שאהבנו לשנוא
האיש שאהבנו לשנוא

פטירתו של יוסי שריד דווקא בשבת, היתה סוג של סגירת מעגל. שריד, יריב מר של הפוליטיקה הדתית והחרדית, ידע לנצל נגד יריביו אלה, דווקא את קדושת השבת.

האיש, רב אמן ברתימת התקשורת למאבקיו הפוליטיים, אימץ שיטה מתוחכמת לחבוט ביריביו מהעסקונה הדתית, מבלי שאלה יוכלו להתגונן. כמי שצמח בתוך העשבייה של קול ישראל, הוא ידע, ששידורי החדשות בשבת סובלים ממחסור כרוני בחומרי שידור, ושהעורכים משוועים לחומרים מחוללי פולמוס.

לפיכך נהג להנפיק בלילות שבת, מיד לאחר כניסת השבת, מיתקפות מפולפלות. התקשורת ששה עליהן כמוצאת שלל רב. כך הרוויח פעמיים: ראשית, הידיעות שלו זכו להבלטה רבה, באין חדשות אחרות בשטח; ושנית, העובדה שציבור שומר המצוות מנותק בשבת מהתקשורת האלקטרונית, מנעה מדובריו הפקת תגובה ראויה.

כך זכו מיתקפותיו המפולפלות לככב באוויר מידי שבת, במשך שעות, מבלי שיאוזנו, בניגוד לאתיקה. רק עם צאת השבת למדו מותקפיו על המארב השבתי של הפוליטיקאי המתוחכם, אך תגובותיהם המאוחרות נידחו ע"י עורכי החדשות, בטענה שאלה הן חדשות ישנות...

נכון ששריד היה ממייסדי 'בצלם' ואף העניק לאירגון את שמו וגם תמך בנסיגה כוללת, לרבות מהגולן, אך מנגד התנגד בחריפות לסרבנות בצה"ל ולחלוקת ירושלים, ותמך ביוזמת רה"מ רבין לגירוש מאות מחבלי חמאס ללבנון.

אבל היה גם שריד אחר, עם נקודה יהודית הומיה. כך למשל הוא שיגר לפני 30 שנה בדיוק, צ'ק של פ"נ (פדיון נפש, סוג של צדקה) לרבי מלובאוויטש, ונענה במכתב תודה אישי: "לכבוד מר יוסף שי' שריד. שלום וברכה! מאשר אני קבלת הפ"נ בעדו ובעד ב"ב שיחיו, שיקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת רצון. והשי"ת ימלא משאלות לבם לטובה ויברכם בתוך כלל אחינו בני ישראל בשנה טובה ומתוקה. ובפרט בהצלחה מרובה במילוי תפקידו האחראי לטובתם האמיתית של הכלל, בגשמיות וברוחניות גם יחד. בכבוד ובברכה, מ.מ. שניאורסאהן".

בשנות ה-70 עקר הצפונבוני התל אביבי מביתו בשיכון בבלי, למשך שלוש שנים, לקרית שמונה ולמושב מרגליות בגבול הצפון, שהותקפו אז מידי פעם בירי קטיושות מלבנון. בקריית שמונה עשה יד אחת עם רבה של העיר, הרב צפניה דרורי, להקמת ישיבת הסדר בעיר. הוא חתם עם הרב דרורי והרב מ.צ. נריה על טופס הייסוד של הישיבה, והתנדב לנסוע עם הרב דרורי ללשכת שר הביטחון בתל אביב, כדי ללחוץ עליו לאשר הקמת ישיבה ראשונה בקרית שמונה. שניהם יחד 'ישבו' על שר הביטחון שמעון פרס, עד שאמר רוצה אני. אח"כ התמסר לבניית ביהכ"נ במרגליות שבגבול הצפון, ואף סייע להקמת ישיבת ההסדר במעלות.

א-פרופו מעלות: בהיותו שר החינוך, הגיע לביקור במעלות. כשגילה שביה"ס של 'אל המעיין' שוכן בקראוונים, הורה לתקצב מיד מיבנה קבע לילדי ש"ס. האיש שנלחם נגד הפוליטיקה של ש"ס, הבין כי ילדיהם של תומכי ש"ס אינם אמורים לשלם על עמדתם הפוליטית של הוריהם.

שריד שלא הכרתם.