הסיבה למצוות השבת היא "זכר למעשה בראשית". ביום השביעי הבורא שבת מכל מלאכתו ולא ברא דבר, וכך גם נוהגים ברואיו לדורי דורות.
כיצד יכולים בני אדם לשבות מלברוא? ההסבר הפרקטי לשביתה נמצא בפרשתנו: שלושים ותשע מלאכות היו נעשות במשכן, מהן ומתולדותיהן אנו צריכים לשבות ביום השביעי. "ל"ט אבות מלאכות כנגד עבודות המשכן. אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה הייתה במשכן. הם זרעו, ואתם לא תזרעו. הם קצרו, ואתם לא תקצרו. הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה, ואתם לא תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד" (שבת מט:).
קשה למצוא יהודי שומר שבת שלא נשאל שאלה בסגנון הזה: "למה אסור להדליק מנורה בשבת? מילא פעם, אני מבין – היה צריך להכות שתי אבנים זו בזו וזה היה מאמץ, אבל היום, הבערה היא לחיצה על מתג חשמלי. מה הבעיה בזה?"
בפרשתנו התורה מפליגה בשבחים על בצלאל, האדריכל הראשי של המשכן: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה". חז"ל מוסיפים עוד כמה מעלות שהיו בו וקובעים: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" (ברכות נה, ע"א). תכונות אלו של בצלאל מלמדות אותנו לא רק מהי אומנות אמיתית – אלא מהו המשכן.
המשכן היה עולם קטן. אקס טריטוריה. בפרשה כתובות מידותיו המדויקות של הארון, ובכל זאת חז"ל אומרים ש"מסורת בידינו מאבותינו – מקום ארון אינו מן המידה". הוא לא היה תופס מקום בחלל של קודש הקודשים. במקדש היו המתפללים "עומדים צפופים, ומשתחווים רווחים" (יומא, כא, ע"א). איך זה ייתכן? בלתי אפשרי להבין כיצד אירעו ניסים כאלו, אבל נראה שהמסר בהם הוא ללמדנו שבמשכן ובמקדש היו כללים פיסיקליים אחרים. נוצר כאן עולם חדש.
כשאנו רוצים לקיים את מצוות השבת ולהידמות לבורא העולם ששבת ביום השביעי, אין לנו באמת יכולת "להימנע" מלברוא מאורות ברקיע שמים, דשאים, רמשים, חיות ועופות. אנו שובתים מיצירה אחרת לה כן היינו שותפים – מלאכת המשכן.
זה לא משנה כמה מאמץ כרוך בלחיצה על מתג חשמלי. התורה לא אסרה להתאמץ בשבת. התורה גם לא אסרה עבודה בשבת (חז"ל הוסיפו פעולות שיש בהן "עובדין דחול"). לערוך שולחן שלוש פעמים ביום השבת קשה יותר מלהרים את מתג החשמל ובכל זאת, זו טרחה של מצווה ביום הזה. היא כלל לא אסורה. אבל יש איסור לעשות מלאכה. יש איסור ליצור מציאות חדשה.
ניתן לנו יום אחד בשבוע שבו אנו יכולים ללמוד אילו עוצמות יש למעשי ידינו. רק אם נעצור, נשבות ליום אחד, נדע להעריך כראוי את גודל יצירתנו בשאר ימות השבוע. שבת שלום!
מתוך הניוזלטר של ארגון "קרוב ללב"