דברי הרב שמואל טל אודות היחס ליום עצמאות ולמדינת ישראל עוררו בצדק דיון ציבורי ער.
לדעתנו אין בדבריו חידוש מהותי והדברים כבר נטענו בעבר על ידי רבים ממתנגדי הציונות, ועם זאת, ראינו לנכון להתייחס בקצרה למספר טענות שמצאנו בהן שגיאות שעלולות לגרום חלילה מכשול לרבים.
הטענות בסעיפים הראשונים (א-י) נאמרות ללא כל מקור תורני שהוא. פלא הוא שתלמיד חכם מובהק מביע את דעותיו ללא מקורות.
לגופו של עניין, טעותו העיקרית היא בזיהוי האוטומטי שהוא עורך בין החילונות לבין המלכות. המלכות, דהיינו הציונות, הינה ערך העומד בפני עצמו (ראה בדברי הרמב"ן בהשמטות לספר המצוות מצווה ד), יהיו העומדים בראשה חילונים או דתיים או עובדי עבודה זרה. החילונות עומדת מול הדתיות וזאת סוגיה בפני עצמה שראויה לדיון נפרד, האם לנקוט כלפיה בעמדה של מלחמה, של התגוננות או של העלאת ניצוצותיה.
לגבי הטענה לפיה לא הותקן חג החנוכה על שיבת המלכות (סעיף יא), דברים אלה עומדים בסתירה מפורשת לנאמר בפסיקתא רבתי (פסקא דחנוכה) שאין אומרים את ההלל אלא על אבדנה של מלכות, כגון מלכות יוון שאיבדה הקב"ה. ועליה נאמר שם: הללו עבדי ה' ולא עבדי אנטיוכוס. היותנו עבדי ה' הוא תולדה ישירה של היותנו עצמאיים מדינית, כמפורש בשוחר טוב תהילים קי"ג ובירושלמי פסחים שהחל פרעה צווח ואומר לשעבר הייתם עבדים לי עכשיו אתם ברשות עצמכם והרי עבדיו של הקב"ה אתם. דבר זה נאמר על חג הפסח שבו אנו מצווים מדאוריתא לחגוג את יציאתם של שישים ריבוא עובדי ע"ז ממצרים לחירות.
דברי הגמרא בב"ב (ד ע"א) 'האי לאו מלך הוא' עוסקים בהורדוס באופן ספציפי, שאכן אין לו דין מלך משום שהוא עבד שמרד.
דברי הרמב"ם בהלכות מלכים (א, ח) 'והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצוה ונלחם מלחמות ה', הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו'. פירושם שאם המלך אינו הולך בדרך התורה אין כל מצוות המלכות נוהגות בו (כגון הורשת המלוכה לשושלתו), אך ודאי שיש לו דין מלך [וכך אכן מוכיח ברמב"ם הגר"ש ישראלי ב'עמוד הימיני' סימן ז].
ועיין בהרחבה גם בשו"ת 'יחוה-דעת' (ח"ה סימן סד) שמביא מקורות רבים שעל ידם מכריע להלכה שלמדינת ישראל יש דין מלכות אף אם מנהיגיה רשעים. ראה מקורות נוספים גם בקונטרסי 'בא אורך' על אמירת ההלל ביום העצמאות.
הגנתו על הנהגתו בימי הגירוש (סעיפים יג-יד) היא עניין אישי שאינו נוגע למהות ולכן אינני רואה צורך להתייחס אליו. יש להעיר כהערה כוללת שלא קיימת הבחנה בהלכה בין מלכות ה' למלכות אחרת כלשונו של בעל המאמר, כי אם הבחנה בין מלכות ישראל למלכות הגויים.
צר לנו לראות כיצד דברים פשוטים נהפכו על פניהם בידי לומדי תורה.
ראוי לחתום דברינו בפסוקי חתימת מזמור קז בתהילים שניתקן לאומרו בפתיחת תפילת יום העצמאות:
"המה ראו מעשי ה'... יראו ישרים וישמחו... מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'"