לפני מספר שנים (בכ"ה אייר תשע"ב) התכנסו מאות מרבני הציונות הדתית בירושלים במלון רמדה רנסנס בימים שלפני יום ירושלים בכנס אחדות מרשים ומרומם אשר ביטא את שייכות כולנו את הדגל הגדול שהניף מרן הראי"ה קוק זצ"ל וגדולי רבני המזרחי, להצטרף לעם ישראל במפעל תחייתו הלאומית והקמת מדינתו, ולהשתדל להופיע בו את אור התורה.
בראש הכינוס עמדו גדולי רבותינו המאירים את דרכנו, וכינוס זה אכן נתן כח להמשיך ולפעול בהמשך עבודת הקודש של בניין אומתנו ומדינתנו לאורה של תורה. (כנס זה נערך ביוזמת אבי מורי שליט"א ועוד רבנים מגוונים שונים בציונות הדתית שסייעו לערוך כנס אחדות זה).
בכנס זה נכחו רבנים מכל גווני הקשת של רבני הציונות הדתית, רבני הקיבוץ הדתי, רבני מימד לשעבר, רבני מרכז הרב והר המור, הגוש ועתניאל, רבני ישיבות הגבוהות, ההסדר והמכינות, כי אכן המשותף לכולנו גדול לאין ערוך מהמפריד בינינו.
נכון יש בינינו סוגים שונים של 'דתיים לאומיים' ובעצם בשם היותר נכון ומדויק 'תורנים ציוניים' (כי היהדות אינה מושג של דת, אלא תורת חיים). יש בינינו המכונים 'חרד"לים' ויש המכונים 'דתיים לייט', ויש ימנים קיצוניים (כהנא, יצהר וכו') ויש מתונים (ישיבת הגוש, עתניאל, פתח תקווה), יש שמרנים ויש ליברלים, יש שתמכו בנערי הגבעות בחקירתם ויש שגינו אותם, יש שהצביעו 'יחד' ויש שהצביעו 'בית היהודי', יש 'צהר' ויש 'דרך אמונה', אך לכולם משותפת התקווה הגדולה שמדינת ישראל תתחבר לשורשיה העמוקים היהודיים הנצחיים, שתלך לפי הערכים המקוריים שלנו, ותחיה לאורה של תורה.
לכולם משותף הרצון שהיהדות תגיע לכל עם ישראל, שכל יהודי ידע חמישה חומשי תורה, ידע מקורות חז"ל, ידע את ההיסטוריה של עמנו, שיהיה לו חשוב להיות חלק מהעם היהודי, ולהמשיך את מורשת אבותיו ושרשרת הדורות, בקיום המצוות שנתן לנו ה' בהר סיני.
נושא זה של הפצת התורה לעם ישראל איננו נתון לוויכוח או למחלוקת, וסביבו אפשר להתאחד ביום הגדול הזה יום ירושלים.
אין צורך להסביר את ערך האחדות שרק לפני שבוע קראנו בפרשת בחקתי את הפסוק 'ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו' והביא רש"י דברי המדרש "וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו אלא אינם דומים מועטים העושים את המצווה למרובים העושים את המצווה". ועוד מובא 'כינוס של צדיקים הנאה להם והנאה לעולם' (משנה סנהדרין פ"ח מ"ה). אחדות בין אוהבי התורה מביאה רק טוב וברכה לעולם. ועוד שיש בזה כבוד גדול לרבותינו גדולי רבני המזרחי שדגלו בהשקפת הציונות התורנית, ולמרן הראי"ה קוק ותלמידיו שהנה תלמידי חכמים רבים נמנים על דרכם וביחד מתכנסים על מנת לטכס עצה כיצד להגדיל ולהגביר חיילים של תורה בתהליך גאולתנו ובמדינתנו המתחדשת.
נכון שמעתי גם סייגים למהלך זה, שיש בו קשיים גדולים, שעל הרבה דברים לא מסכימים (כגון בתי הדין האלתרנטיבים לגיור), שהצד החרד"לי לא רוצה לתת ובצדק גושפנקא לדברים שהוא מתנגד להם ומאידך הצד הליברלי רוצה שיתנו מקום לכולם, ומתנגדים ל'סגירות' של הרבנים המכונים 'חרד"לים'. אך האם יש בכוח הבדלים אלו, שנכונים לעצמם בנושאי המחלוקת, למנוע את כנס האחדות החשוב הזה. אין בכנס זה כניסה למחלוקות שיש בינינו (מעמד הרבנות הראשית, נושא הגיור ועוד). כי הכנס הזה עוסק בשורשים שמאחדים אותנו ולא בנושאים המפלגים.
יכולים להחליט שעל כולם מוסכם שיש לקיים את ההלכה, ולא לחרוג ממנה, ושכולם משתדלים ללכת לפיה - זה כבר קריטריון מספיק כדי לקבל את כולם.
מתוך זה ניתן להתקדם לכך שבכל שנה ושנה ייערך כנס חשוב זה של 'רבני הציונות התורנית', עם דגלים חדשים שיונפו להתחזק בהם לשנה הקרובה, וגם מתוך הכינוס הגדול הזה נשאב כוח ונזכור מה הם השורשים שלנו ומהם נתחזק בשליחותנו למען קידוש השם, ולהיות שותפים ופועלים עם אל במהלך הגאולה לבניין התורה העם והארץ.
לאחרונה פורסמו מאמריו של הרב שמואל טל שליט"א ראש ישיבת 'תורת החיים' בנוגע ליום העצמאות, מדוע לדעתו אין לחגוג את יום העצמאות והוא עורר שאלות שצריכות להעסיק כל מי שמשתייך להשקפת הציונות הדתית, האם העובדה שאנו רואים במדינתנו את ראשית צמיחת גאולתינו, לא גורמת לנו להיות מחוברים לתרבות העכשווית השולטת? האם הרצון להיות מעורים בחברה הישראלית לא גורם להיות מושפעים מהתופעות הלא רצויות שיש בה? ואמנם אנו מאמינים שכל ביקורת זו לא סותרת את הניסים הגדולים והישועה הגדולה שהראנו ה' ביום עצמאותנו אשר על כן נודה לו על רוב חסדיו ורחמיו עימנו.
ולכן חשבתי שכנס כזה של רבני הציונות התורנית בימים שלפני יום ירושלים שייערך בע"ה בכל שנה יהיה גם כנס של חשבון נפש, מה אפשר לתקן במדינה איך לקדם אותה אל המטרות הנעלות שלה, וזה יגרום שלא נישאר שאננים ואדישים לחסרונות שבמדינה ולא נהיה מושפעים מגלי התרבות הזרה, אלא להפך מעודדים ומקדמים תהליכים של בנייה ותיקון בתוך מערכות המדינה. וכשעוסקים בתיקון ממילא אין חשש של השפעה זרה, כדברי הרבי מלובביץ' על השלוחים של חב"ד שאינם מושפעים בעבודתם ברחוב שכיוון ש'איידי דטריד למפלט לא בלע'.
יהי רצון שנזכה לחידוש כנס זה, לחיזוק האחדות בתוך מחנינו, ומתוך אחדות מנהיגינו ורבנינו, נזכה להתאחד כולנו, ומתוך אחדות זו נזכה לאחדות כל עם ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו למען ה' אלקינו לבניין העם בארצו לאור תורתו הגואלת.